ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- פסח שני
כידוע על פי המקובלים ימי ספירת העומר שהם 49 ימי עבודה על תיקון המידות מתקנים בכל יום מידה אחרת עד שזה כולל תיקון כל חלקי הנפש באדם. וכשאדם משלים תיקון זה, נשלמו שבעת ימי הפסח בשלמותם, ומגיע חג השבועות שהוא מעין 'היום השמיני' של חג הפסח, כשם ששמיני עצרת הוא היום השמיני של חג הסוכות, אלא שבפסח נצרכנו לעבודה גדולה כדי לקלוט אורו של פסח, ורק לאחר מכן יכולים אנו להגיע ליום החמישים שהוא גם 'היום השמיני' של חג השבועות מתן תורה.
ואכן אם נתבונן נראה שעיקר ימי ספירת העומר, ימי העבודה על תיקון המידות, נמצאים בחודש אייר, (רוב ימי ספירת העומר הינם בחודש אייר כ-29 ובניסן יש לנו - 15 יום ועוד 5 ימים בסיוון). וכשנתבונן בכל 'הימים הטובים' המיוחדים שיש לנו בחודש אייר, נראה שהמשותף לכולם הוא שהם נעשו בשיתוף בני האדם. לעומת חודש ניסן שהוא חודש הניסים, חודש שכולו מלמעלה למטה, חודש של ניסי יציאת מצרים עשרת המכות וקריעת ים סוף, חודש אייר מסמל ומבטא את עבודתם של ישראל, את המאורעות שמתרחשים דווקא על ידי פועלם של ישראל.
הראשון לכולם הקדמון ביותר הרי הוא פסח שני שבזמן שבית המקדש היה קיים מי שלא הקריב את קרבן הפסח במועדו, כגון שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא יכל להקריב את קרבן הפסח יחד עם כל ישראל נתנה לו התורה הזדמנות נוספת להשלים את קרבן הפסח בחודש אייר בי"ד בו. והרי מועד זה נתגלגל בזכותם של בני אדם, שהרי בפסח הראשון שעשו ישראל במדבר (במדבר פרק ט') באו אנשים שהיו טמאים לנפש אדם (נושאי ארונו של יוסף, או שנטמאו למת מצווה, כמח' התנאים). ושאלו את משה ואהרן: "לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?" ומעניין שלא שמענו שאלה כזו על שום קרבן מלבד קרבן פסח, שהוא הקרבן המסמל את החיבור בין עם ישראל לקב"ה שנכנסו בברית עם ה' להיות עמו. (וכידוע ישנם רק 2 מצוות עשה יחידות בכל התורה שיש על ביטולם חיוב כרת קרבן הפסח וברית המילה ששניהם מסמלות את כניסת האדם להיות בברית עם ה' וחלק מכלל ישראל). ומפני החשיבות העצומה של קרבן הפסח, רצו אנשים אלו לזכות להקריבו ולא להימנע מהשתתפות בו, והייתה תשובת ה' אליהם מפתיעה, שאכן תינתן להם הזדמנות נוספת בחודש אייר להקריב את קרבן הפסח.
ומסביר בספר החינוך במצוות פסח שני, "שיעשה פסח שני בארבעה עשר באייר כל מי שלא יכול לעשות פסח ראשון בארבעה עשר בניסן כגון מחמת טומאה או שהיה בדרך רחוקה, שנא' בחודש השני בארבעה עשר יום לחודש יעשו אותו, ועוד שהורינו חכמים ז"ל דלאו דווקא טומאה וריחוק הדרך לבד אלא כל ששגג או נאנס או אפילו הזיד ולא הקריב בראשון מקריב בשני".
ובטעם המצווה הסביר: "משרשי המצווה לפי שמצוות הפסח הוא אות חזק וברור לכל רואה השמש בחידוש העולם, כי אז בעת ההיא עשה עמנו האל ברוך הוא, ניסים ונפלאות גדולות ושינה טבע העולם לעיני עמים רבים וראו כל עמי הארץ כי השגחתו ויכולתו בתחתונים, ואז בעת ההיא האמינו הכל ויאמינו כל הבאים אחריהם לעולם באמת שהוא ברוך הוא ברא העולם מאין בעת שרצה והוא העת הידוע... ועניין חידוש העולם הוא העמוד החזק באמונתינו ובתורתינו...על כן היה מרצונו ברוך הוא לזכות במצווה זו הנכבדת כל איש מישראל.
אכן רואים אנו את גודל מעלת קרבן הפסח שהתורה נותנת אפשרות לכל אחד להשתתף בו שלא יהיה אחד מעם ישראל שלא יזכה להקריב קרבן זה. כיום למעשה מפני שאין לנו בית מקדש אין לנו כמעט ציון לפסח שני מלבד יום שאין אומרים בו תחנון, וכן יש שנהגו לאכול מצות ביום זה זכר לקרבן פסח שני.
פסח שני מבטא במהותו את רעיון התשובה, שגם מי שלא תיקן בפעם הראשונה, לא עשה את המוטל עליו בתחילה יש לו הזדמנות שנייה לתקן, ויכול לשוב בתשובה.
אפשר להוסיף שפסח שני מבטא במהות שלו את עניין חודש אייר, שזהו עבודתם של בני אדם, ומבטא את המדרגה האנושית, שלמרות שלא היו מוכנים להקריב קרבן הפסח במועדו מחמת טומאה קיבלו אפשרות נוספת להקריב להשלים ולתקן. וזהו עניינו של חודש אייר, עבודתם של ישראל, ואכן כל 'הימים הטובים' שיש בחודש אייר קשורים לעניין זה. לאחר פסח שני יש לנו במשך הדורות את ל"ג בעומר יום עצירת המגיפה של תלמידי רבי עקיבא, שנהרגו משום שלא נהגו כבוד זה בזה והרי חלק מעבודת ימי ספירת העומר היא תיקון המידות והכבוד אחד לשני כהכנה לתורה ומשלא עשו כן באה המגיפה וביום זה נפסקה. וביום זה נתעלה רבי שמעון בר יוחאי וגילה את סודות התורה, וזה מראה כוח של התורה שבעל פה של חכמי ישראל שהופיעו את התורה, ורבי שמעון בר יוחאי זכה להאיר ולהעלות את תורת הנסתר על הכתב. (ומעניין שגם רבי מאיר שאף הוא מחמשת תלמידי רבי עקיבא האחרונים, יום פטירתו בי"ד אייר פסח שני, והם היוו את התיקון לתלמידי רבי עקיבא הראשונים).
ומל"ג בעומר מגיעים אנו בהמשך הדורות לימי הגאולה והישועה שהיו בדורינו יום העצמאות, ויום ירושלים (הקשורים כידוע לחגי התורה שהם שורשיהם פסח ושבועות) שאף הם היו על ידי בני אדם כמובן בסיעתא דשמיא גדולה, אך בשותפות בני אדם, עם ישראל שנלחם למען עצמאותו ומדינתו ובחסדי ה' זכה בהמשך תקומתו לשחרר ולגאול את מקום בית מקדשו.
הרי לעומת חודש ניסן שהוא חודש הניסים, חודש שבו המאורעות היו מלמעלה מיד ה', יציאת מצרים וקריעת ים סוף, חודש אייר מבטא יותר את מעשיהם של בני אדם ומה שהם פעלו, ואת שותפות האדם במעשה ה', ונזכה להיות שותפים במעשה ה' ובהבאת הגאולה ולעשות המוטל עלינו, ולזכות מתוך כך לגאולה השלמה במהרה בימינו.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אנחנו קודש למענך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
חידוש כוחות העולם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
עסקי גוג ומגוג הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.
אור החיים על הפרשה בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.
נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
