ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מהות הצניעות
"שמע איזה קטע. בטקס הענקת פרס ישראל קרה דבר מוזר. את הפרס על מפעל חיים בתחום המדע קיבל פרופסור שומל. מקריאים את שמו והבנאדם עולה לבימה עם 'בוקסר' צבעוני וגופיה... המנחה לא ידע אם לצחוק או לבכות... לנאום של הפרופסור אף אחד לא הקשיב, כולם היו עסוקים בלהסתכל על התחתונים הצבעוניים..."
***
אחד הדברים ש עוזרים לנו להסתכל על השני ולהתייחס אליו כאישיות הוא הלבוש . הלבוש הוא לא עיקרה של הצניעות, אך הוא עוזר להביט פנימה ולא לתת למראה החיצוני לבלבל אותי.
הגוף שלנו כל כך עוצמתי וחזק, כך שאם הוא חשוף הוא יכול להסיט לנו את המבט מהאדם העומד מולנו ולעסוק בחיצוניות שלו, בגוף. זו הסיבה לכך שגם כשאני ביני לבין עצמי, לבד בבית, אני לא הולך ערום. ההליכה בעירום תגרום לי להתעסק בגוף יתר על המידה, הוא לא העיקר. ואם כך ביחס לעצמי קל וחומר ביחס לאחרים. הלבוש מכסה את הגוף ועוזר לנו להתייחס לאישיות של האדם העומד מולי ולא לגופו.
למה איננו יכולים להתעלם מהגוף ולהתייחס רק לנשמה? הכל התחיל עוד מימי בראשית. האדם הראשון הסתובב ללא בגדים, גופו הגלוי לא הפריע לו מלגלות את אישיותו. לא גרם לו להסחת הדעת מעבודת ה'.
אך האדם חטא. עיניו כשלו בהסתכלות חיצונית על עץ הדעת וגרמו לו לעבור על צו ה' ולאכול. כשהקב"ה שואל אותו: "אָיֵכָּה"? שפירושו, איפה אתה? איה העצמיות שלך? האדם התבלבל והסתבך. הוא נתן למבט החיצוני והמטעה להשתלט על האישיות שלו, ולכן הוא כבר לא יכול להישאר ערום. מכאן ואילך האדם, ואיתו האנושות כולה, חייבים לכסות את גופם כדי לשמור על הסתכלות נכונה.
לכן מיד לאחר החטא התורה מספרת שהקב"ה עשה לו בגדים: "וַיַּעַשׂ ה' אֱלקים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג, כא). מדרש מעניין מספר שבתורתו של ר' מאיר היה כתוב שה' הלביש אותם כתנות אור . מה פשר ההבדל בין שתי הגרסאות? בהבנה עמוקה אין הבדל. כותנות העור , הלבוש, הן אלו שמאפשרות לאור הפנימי לפרוץ ולהתגלות, לאישיות לבוא לידי ביטוי. ר' מאיר רק ביאר לנו את תפקידו של הלבוש. להאיר את הנשמה ולא לתת לגוף לחסום אותה.
הלבוש שבא לכסות – אינו מצמצם ומוחק את האישיות. בדיוק להפך. הלבוש עוזר לנו להיות נאמן למי שאנחנו.
ביאורים
צניעותו של שאול
"בשכר צניעות שהיה בו בשאול - זכה ויצאת ממנו אסתר"
חז"ל שואלים "ומה צניעות היתה בשאול?" ועונים: "דכתיב: וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל". שאול המלך הוא אחת הדמויות הבולטות בצניעותן. חז"ל מספרים על בית שאול שלא נראה מהם לא עקב ולא אגודל מימיהם מרוב צניעותם. ולמרות זאת, כשחז"ל שואלים מהי הצניעות של שאול, הם מביאים את שתיקתו. לאחר ששאול נתמנה למלך על ידי שמואל, הוא חוזר לביתו. דודו שאול אותו מה אמר לו הנביא, והוא לא מספר לו ששמואל מינה אותו להיות המלך הראשון על כל ישראל. זוהי צניעות אדירה . למרות שזו בשורה כל כך משמחת, שבאופן טבעי כל אחד רוצה לספר אותה לכולם, שאול נצר אותה בליבו. צניעות פירושה ללכת אחרי האמת בלי לרצות לקבל איזו טובת הנאה. שאול רצה שכשיגיע זמנו למלוך שמואל יודיע זאת לכל העם. בינתיים, אין לו מה להתגאות ולהתרברב על כך. זו צניעות פנימית שממנה נבע גם כל אורח חייו הצנוע.
[במדבר רבה, פרשת במדבר פרשה ד, מגילה יג:]
הלכה
תורה ומידות טובות
אין התורה כחכמות הטבע, שאותן אפשר ללמוד ולהבין ללא הכנות נפשיות מיוחדות, אבל התורה היא דבר אלוקים, ועל כן ללא הכנות מתאימות אי אפשר לקולטה כראוי במוח ובלב. ההכנות הן המידות הטובותאדם שאינו מתוקן במידותיו לא יוכל להבין כראוי את תורת ה'. אחד ההסברים לכך שמכל האומות, דווקא עם ישראל נבחר לקבלת התורה, הוא העובדה המובאת בתלמוד: "שלושה סימנים יש באומה זו, הם: רחמנים ביישנים וגומלי חסדים". המידות הללו הן התשתית לקבלת התורה.
מכל המידות הרעות, אשר כולן מעכבות ופוגעות בלימוד, אין מידה מזיקה כמידת הגאווה. ודברי תורה נמשלו למים, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים", ללמדנו שהיא נותנת חיים לעולם כמים, ולומר לנו, שכשם שהמים נוזלים וזוחלים למקום נמוך, כך התורה אינה נקלטת במוחם של גסי הרוח וגאוותנים. אלא רק מי שהוא ענו וצנוע יכול לקלוט את התורה האלוקית. (מתוך 'פניני הלכה', ליקוטים א')
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













