ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מהות הצניעות
"גדלתי במשפחה מסורתית". פתחה דנה את שיחתה. "למדתי בבית ספר דתי שהיה בשכונה, ובכיתה ד" הצטרפתי ל'בני עקיבא'. ואז קרה הדבר ששינה את חיי. המשפחה שלי קבעה לנסוע לפארק המים 'מימדיון'. כולם הגיעו. כולל החברים של ההורים שלי. יום לפני שנסענו, שירה, המדריכה שלי, התקשרה.
'שלום דנה, מה נשמע? יש מחר התנדבות, את באה?
'אני לא יכולה', עניתי. 'אנחנו נוסעים למימדיון'.
'איזה כיף!', אמרה שירה. 'אולי אבוא איתך?', 'לא כדאי...' אמרתי בחשש. 'זה מעורב'. שירה נדהמה. 'לא כדאי לך ללכת', אמרה. 'זה לא צנוע לחשוף את עצמך לפני כולם'. היא הסבירה לי כמה הצניעות חשובה. עד כמה אני צריכה להתייחס לאישיות שלי ולא לתת למראה החיצוני שלי לבלבל אותי. עד כמה זה יכול לגרום לי להעצים את החיצוניות שלי ולגרום לאנשים להתייחס אלי רק בגלל המראה שלי.
לא ידעתי מה לעשות. מחד, כל המשפחה הולכת. מצד שני, עולם הערכים שלי עמד מנגד. בבוקר קמתי עם החלטה. 'אני לא באה', אמרתי להוריי. 'למה?' שאלו. 'מכיוון שהחלטתי לא ללכת לבריכה מעורבת'. נשארתי בבית. כל אותו היום היה לי קשה. לחשוב שכולם נהנים ואני כאן. שירה הצדיקה אירגנה את כל הבנות בשבט והלכנו לחוף הנפרד בעיר. זאת הפעם הראשונה שהייתי בחוף נפרד. היה ממש כיף. המשפחה שלי נסעה פעמים נוספות. בהתחלה היה קשה שלא לנסוע איתם, אך לאחר כמה פעמים זה כבר לא היה קשה.
היום אני כבר לא מבינה איך יכולתי ללכת בחוסר צניעות לים מעורב. לא רק בגלל שהתורה אמרה, אלא בגלל שזה הטבע שלי! זה כבר חלק ממני. המדרש אומר "מה יונה זו צנועה, אף ישראל צנועים". צניעות זו לא רק אורך השרוול. הצניעות היא מידה ישראלית שטבועה בנו. מידה זו טבועה במיוחד באישה. בכל אשה טבועה היכולת לא להתרשם מהעולם הסובב ולהיות נאמנה לעצמה . זה בטבע שלנו. התרבות מסביבנו מבלבלת אותנו לגמרי. היא משדרת לנו שככל שנתעסק במראה החיצוני ובחוסר צניעות כך יהיה לנו יותר טוב. בנות רבות נופלות בפח. האמת היא הפוכה לגמרי, ואני אומרת לכן מניסיון. הרבה פעמים העיסוק המוגזם במראה החיצוני גורם להזנחה של פיתוח האישיות והנפש. האמת היא שצנוע זה יפה. שלהיות צנועה זה להיות מה שאני!"
ביאורים
לימוד בצניעות
"אמר רבי יוחנן ענתנייתא: ברית כרותה היא! היגע בתלמודו בצנעה לא במהרה הוא משכח. מה טעם? 'ואת צנועים חכמה'"
מידת הצניעות היא מידה שמלווה את האדם בכל דרכיו. הגמרא מלמדת אותנו שהצניעות קשורה גם ללימוד תורה. אדם שלומד תורה שלא בצניעות הוא אדם שלומד כדי שכולם יראו שהוא לומד. כדי שישבחו אותו ויגידו כמה הוא צדיק וחכם. הוא לא לומד בגלל שהתורה היא נפלאה והוא רוצה שתיספג בדמו. העיניים שלו תמיד פוזלות מחוץ לספר כדי לראות מה אומרים עליו. לכן הוא יכול לשכוח את לימודו במהרה.
אך אדם שלומד בצנעה זהו אדם שבאמת רוצה להתחבר לתורה. הוא לומד בכוונה זכה ללא כל עירוב של כוונות זרות. אין ספק שלימוד כזה עושה רושם על הלומד. משנה ומרומם את חייו, ולכן הוא לא ישכח את לימודו במהרה מכיוון שהתורה הפכה להיות חלק ממנו. עליו שלמה אומר: "ואת צנועים חכמה". החוכמה, שהיא חוכמת התורה, מלווה את הצנועים ולא עוזבת אותם בכל אשר יפנו בחייהם.
[ירושלמי ברכות לז ב]
הלכה
חלוקת הלימוד למקרא, משנה ותלמוד – ב
כפי שלמדנו, יש לחלק את שעות הלימוד היומיות לשלושה חלקים שווים: שליש למקרא, שליש למשנה והלכה, ושליש ללימוד טעמי ההלכה וסברותיה.
החלוקה הזו מתאימה לתחילת הלימוד, אבל לאחר שידע את התנ"ך יוכל להקדיש פחות זמן ללימודו, וכן לאחר שידע את ההלכה למעשה, יוכל להקדיש פחות זמן ללימודה, ואז עיקר לימודו יופנה לתלמוד, שהוא העיון בטעמי ההלכה והאגדה.
אמנם לדעת רבנו תם, הלומד כיום תלמוד בבלי יוצא ידי חובת לימוד שלושת התחומים. זאת מפני שהתלמוד הבבלי כולל הכול, שהרי מובאים בו פסוקים מן התנ"ך, משניות והלכות, וכמובן טעמים וסברות. הנוהגים כמותו יש להם על מה לסמוך, אבל רוב הפוסקים סוברים שיש להקדיש זמן מיוחד הן לתנ"ך והן להלכה, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע והב"ח ושו"ע הרב. (מתוך 'פניני הלכה', ליקוטים א')
פתגם
שלושה סימנים באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. (יבמות עט.)

כאב הגלות ותקוות הגאולה

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

רמב"ם וכוזרי

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה המשמעות הנחת תפילין?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך ללמוד גמרא?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















