ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
1 בְנֵי יִשְ רָאֵל"
לדעת חז"ל כך המציא עם ישראל את הדגלים לכלל האנושות, ומלכויות העולם הם שהעתיקו את
2 הרעיון מאיתנו.
3 זכינו בגנזי "המרכז התיעודי" של "בית הרב" לדרשה מפורטת בת שבעה עמודים )!( בנושא הזה,
דרשה
4 אותה נשא מרן הרב זצ"ל בטקס הכנסת דגל הגדוד העברי לבית הכנסת ה'חורבה'.
להלן סיכום הרעיונות העיקריים בדרשת הרב ובתפילתו, אותה חיבר למעמד המיוחד הזה:
. 1 .דגל לאומי ודגל צבאי אינם זרים למקורות ישראל.
2 .לדעת הרב , הדגל ממלא את הלב הערצה, כבוד וחיבה, ושיש בכך "קוי קדושה".
3 .הדגל מסמל את תהליך הגאולה שאנו בעיצומו.
4 .הרב ראה בדגל כמסמל את השאיפה הלאומית ואת הייחוד הלאומי שלנו, ואלו כמובן קשורים
5 להיותנו 'ממלכת כוהנים וגוי קדוש'
, מקבלי התורה.
5 .הרב ראה ערך נצחי )!( בנאמנות לדגל )"אנו נאמנים נצח לדגלה ! "( ולרעיון הגלום בו - ההכרה
שיש בישראל נשמה לאומית קדושה ומיוחדת.
6 .קיימת חשיבות ומשמעות גם לדגלי אומות העולם. השלום הנצחי העולמי בנוי על הוקרת המיוחד
שבכל דגל ושבכל לאום, וכל שכן בדגל הישראלי, כסמל לעם סגולה.
7 .הדגל מסמל את פלא קיבוץ הגלויות שאנו חוזים בראשיתו בעינינו.
8 .הדגל - סמל כיבוש ארץ ישראל, וביטוי לשייכות של ארץ ישראל לעם ישראל.
9 .הדגל מזכיר את הקדושים שמסרו נפשם במלחמה נגד האויב.
01 .הדגל מסמל את גבורת ד' בתשועת ישראל.
11 .הדגל מסמל את גבורת צבאות ישראל.
6 ברור הדבר כי כל מה שנאמר לגבי 'דגל הגדוד' נכון ביתר שאת לגבי דגל המדינה של היום.
מרן הרב ציין שיש
ערך לדגלים לאומיים וכל שכן לדגל ישראל, כדברי המדרש בתיאור מעמד הר סיני, ומהשאיפה המוזכרת לשימוש
בדגלים הלאומיים בעת שלום.
1
ספר במדבר פרק ב, ב
2
במדבר רבה פרשה ב, ז, "'באותות', סימנין היו לכל נשיא ונשיא מפה וצבע על כל מפה ומפה כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן, מהם למדה המלכות )י"ג: המלכיות( להיות עושין
מפה וצבע ]...[ ראובן אבנו אודם ומפה שלו צבוע אדום ומצוייר עליו דודאים... יהודה נפך וצבע מפה שלו דמותו כמין שמים ומצוייר אריה.
3
בתיק א/6/429" .בית הרב" הוציאו לאור כחלק מספר, א' שבט, להרים את הדגל- דגל ישראל והדיבור בעברית במקורות היהדות, הוצאת "בית הרב", ירושלים תשע"ד, 326 עמ'.
4
ביום ל' בכסלו תרפ"ו.
5
ספר שמות פרק יט , ו
6
יצוין שכולם: היהודים, הערבים, האנגלים וכן עיתונות התקופה )כולל ציורים משוערים!( התייחסו לכך שכביכול מדובר בדגל הלאומי של עם ישראל, למרות שהתברר שהדגל של הגדוד
העברי היה שונה מדגל הכחול-לבן הרגיל. כמו כן ידע הרב היטב שקיימות בעיות דתיות בקיום המצוות בגדוד, ראו אגרות הראיה ג, עמ' קלו-קלז, ו-קמא, ובכל זאת הדבר לא העיב על התלהבותו
להם ולדגלם ולמה שהם מסמלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
