ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ: וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ ...וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:...וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם: כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי יְקֹוָק" (במדבר ג' ו-יג).
שלשה דברים ניתן ללמוד מכך:
א. בחירת אהרון ובניו הכוהנים קדמה לבחירת הלויים;
ב. הלויים "נתנו" לכוהנים, כדי לעזור להם לבצע את תפקידם;
ג. הלויים קיבלו את התפקידים שהבכורות היו אמורים לבצע, מאז יום היציאה ממצרים. הכתוב לא מפרש, מתי זכו הלויים בתפקידם. אבל רש"י (שם) מסביר "וכשחטאו (הבכורות) בעגל נפסלו, והלווים שלא עבדו עבודה זרה נבחרו תחתיהם". רש"י מתעלם מהשאלה מתי נבחרו הכוהנים. רש"י גם לא מציין כי הלוויה נתנה ללווים כפרס על ההתנהגות בזמן חטא העגל, אלא רק מדגיש, שהבכורות נפסלו בעקבות חטא זה ואז התפנה התפקיד. רש"י לשיטתו כי "אין מוקדם ומאוחר בתורה. מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה, שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות (בעקבות חטא העגל), וביום הכיפורים נתרצה הקב"ה לישראל, ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן" (רש"י שמות ל"א יח). יתכן ולשיטת רש"י הציווי על הקמת המשכן הוא תוצאה של חטא העגל, אבל בחירת הלויים איננה תוצאה ישירה של מעשיהם בזמן משבר זה.
השוואה בין יחסו של יעקב אבינו לבנו לוי לבין ברכת משה לשבט זה מעוררת את השאלה מה פשר השינוי הקוטבי. שהרי, יעקב פוסל את הלויים מתפקידי הנהגה "כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם:... אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (בראשית מ"ט ה-ז). משה לעומתו משבח את רמתם הרוחנית " תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה:...כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ: (דברים ל"ג ח-ט) (עיין שם באבן עזרא שטוען שאין כל רמז בכתוב להתנהגות הלויים בזמן חטא העגל, אומנם הוא מתרץ את הסתירה לכאורה בכך שיעקב מדבר על לוי ובניו ומשה מדבר רק על אהרון ובניו הכוהנים). אפשר לתרץ בשני כיוונים א. הלויים שנדחו בידי יעקב קורבו על ידי משה כיוון שמסרו נפשם בזמן חטא העגל למען קדושת שמו יתברך. לפי זה משה מבטל את גזרת יעקב; ב. משה ממשיך בכיוון של יעקב ומחפש את הדרך לשלב את הלויים כך שלא יהוו סכנה, אלא יביאו תועלת. יתכן וכך צריך להסביר את שיטת רש"י. היחס בין ברכת יעקב לבניו וברכת משה לשבט לוי הוא זה. הבחירה בכוהנים היא מוקדמת ואיננה תלויה בבחירת הלויים. בחירתה של משפחה אחת מתוך השבט שנדחה מהנהגה על ידי יעקב, איננה מהווה בעיה. רק כאשר נבחר כל השבט למרות הדחייה צריך להסביר את הסיבה. הפסוק בפרשתנו מסביר כי הכוהנים היו זקוקים לעזרה. בחירת הלווים איננה ביטול דברי יעקב אלא המשך התיקון, מנהיגים הם לא יהיו. תיקון חטאו של לוי שניסה להנהיג נגד דעתו של יעקב אביו הוא בכך ששבטו משרת את הכוהנים ועוזר להם כמנהיגים הרוחניים של ישראל. מתי נפתח "חלון ההזדמנויות" שלהם? כאשר הבכורות שהיו אמורים לבצע עבודות אלה נפסלו. המימוש בא אחר כך, ימים רבים אחרי חטא העגל, כאשר נצטוו על המשכן.
הבה נתפלל כולנו כי הלווים יחזרו לשירותם והכוהנים לעבודתם.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך המזוזה שומרת עלינו?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
