ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
נושא הפרק: שיעבוד ישראל במצרים משתי בחינות: בחינת החומר, מצד עצמם, ומבחינת הצורה, מצד המצרים
יציאת מצרים היא יסוד המצוות והגדולה שבניסים
בָּחַר הוּא יִתְבָּרַךְ בְּלֵיל פֶּסַח לְהוֹדִיעַ מַעֲשָׂיו לְבָאֵי עוֹלָם, לְהַכִּיר אֶת שְׁמוֹ בְּעוֹלָמוֹ בְּהוֹצִיאוֹ אֶת עַמּוֹ מִמִּצְרַיִם. וְעִנְיָן זֶה רָאִינוּ שֶׁשָּׂמָה הַתּוֹרָה יְצִיאַת מִצְרַיִם יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְשֹׁרֶשׁ הַכֹּל. וּמִצְווֹת הַרְבֵּה בָּאוּ בִּשְׁבִיל הַיְצִיאָה, שֶׁעַל יָדָם יִהְיֶה לְעֵינֵינוּ יְסוֹד הַזֶּה, וּמֵאֶצְלֵנוּ בַּל יִמּוֹט. כְּמוֹ מִצְוַת סֻכָּה, שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה (ויקרא כג, מג): לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מִמִּצְרָיִם. וְאַף הַשַּׁבָּת נֶאֱמַר בּוֹ (דברים ה, יד): וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם. וְכֵן הַפֶּסַח וְחַג הַמַּצּוֹת, בְּוַדַּאי זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכֵן כָּל יוֹם טוֹב כֻּלָּם אָנוּ מְקַדְּשִׁים וְאוֹמְרִים: זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. נוֹסַף עַל זֶה שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם, וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁכָּל זֶה מוֹרֶה כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּעַצְמוֹ, חוּץ מֵהַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה בַּיְצִיאָה, הוּא יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁעָלָיו נִבְנֶה הַכֹּל. אַף כִּי נִסִּים וְנִפְלָאוֹת אֵין מִסְפָּר עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׂמָה הַתּוֹרָה לִזְכֹּר אוֹתָם וְלַעֲשׂוֹת זֵכֶר לָהֶם כִּי אִם לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְאַף כִּי לְפִי הַשָּׂגַת בְּנֵי אָדָם קִצְרֵי הַשֵּׂכֶל נִרְאֶה כִּי יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁנּוּי טֶבַע מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנִּרְאֶה לָאָדָם בְּחוּשׁ הָרְאוּת שֶׁהוּא יוֹתֵר גָּדוֹל נֵס וָפֶלֶא מִיצִיאַת מִצְרַיִם בְּעַצְמוֹ, אֵינוֹ כֵּן לְדַעַת הַתּוֹרָה, כִּי נִרְאֶה מִן הַתּוֹרָה שֶׁשָּׂמָה יְצִיאַת מִצְרַיִם עִקַּר וִיסוֹד הָאֱמוּנָה, מִן הָרְאָיוֹת אֲשֶׁר אָמַרְנוּ לְמַעְלָה, כִּי תִמְצָא בַּתּוֹרָה בְּרֹב דְּבָרִים זֵכֶר הַיְסוֹד הַזֶּה. וּבַמְּכִילְתָּא בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ (פרשה א): כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם (שמות יח, א). מְלַמֵּד, שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם נֶגֶד כָּל הַנִּסִּים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. הֲרֵי שֶׁהֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוֹכִיחוּ מִן הַכָּתוּב, כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּעַצְמוֹ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַנִּסִּים.
____________________________
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
5 - פרק ב' חלק ג'
6 - פרק ג' חלק א'
7 - פרק ג' חלק ב'
טען עוד
הקדמה
יצירת עם היא תהליך שמתרחש בדרך-כלל במשך שנים רבות. עיצוב הזהות הלאומית, גיבוש גבולות ותרבות מתפתחים אט-אט, במשך דורות. בשונה משאר אומות העולם, עם ישראל נוצר ברגע אחד – ביציאת מצרים. כפי שניסח זאת רבי יהודה הלוי בשפתו המיוחדת: "זו קמה פתאום, נאמר לה: היי! – ותהי – ממש כבריאת העולם" [ספר הכוזרי א, פא]. ביציאת מצרים נוצר עם ישראל, בתהליך נִסי ופלאי שהוביל הקב"ה בעולם. מתוך הבנה זו יוצא המהר"ל לבאר כיצד רגע היציאה ממצרים מגלה את הייחודיות של עם ישראל על פני שאר אומות העולם.
העובדה שעם ישראל נוצר ברגע היציאה, ממחישה את ההבדל העקרוני בין שאר האומות לעם ישראל. אומה רגילה נבנית בשני שלבים, בשלב הראשון היא מייצרת תנאי חיים קיומיים, כגון: כלכלה שוטפת, ביטחון מדיני, מערך שלטוני. כאשר תנאים אלו מבוססים אצלה כראוי, היא מפנה מקום לקומה השנייה של אנשי הרוח והתרבות, ובכך מעצבת אופי לעצמה. אצל עם ישראל שתי הקומות נבנו באורח פלאי ומהיר, בבת אחת, בשעת יציאת מצרים.
הבדל זה הוא מהותי. הוא מלמד אותנו שאין לעם ישראל רובד קיומי ורובד רוחני הנפרדים זה מזה. אצלנו החיבור לעניין האלוהי הוא חלק מהמֵמד הקיומי שלנו, בלעדי זה אין משמעות לקיום הלאומי של עם ישראל.
בפרק זה יעסוק המהר"ל ביציאת מצרים דרך שני מדרשים המתארים את הקשיים שהיו ביציאה, הראשון מצד הקב"ה והשני מצד ישראל. דרך קשיים אלו נדע להכיר מהן נקודות הכוח של עם ישראל, שהרי קושי תמיד מסתיר בתוכו עוצמה גדולה שצריכה לצאת לאור.
ביאורים
התורה מייחסת ליציאת מצרים משמעות רבה – מצוות רבות הינן זכר למאורע זה, כגון פסח, שבועות וסוכות. אפשר היה לחשוב שרק מצוות אלה, שהן חלק מתהליך היציאה ממצרים, הינן זכר ליציאת מצרים. אך לא כך הדבר – לדוגמה, מצוות השבת. השבת היא זכר למעשה בראשית, היא שייכת לבריאת העולם, ואף על פי כן אומרת התורה שגם היא קשורה ליציאת מצרים: "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" [דברים ה, טו]. הזכרת יציאת מצרים במצוות רבות, ובמיוחד במצוות שלכאורה אינן קשורות באופן ישיר ליציאת מצרים, מלמדת אותנו על מרכזיותו של המאורע בעם ישראל.
ביציאת מצרים נולד 'עם ישראל'. עם ישראל הוא העם היחיד שהשאיפה הלאומית שלו היא התעלות רוחנית. התכונות הנפשיות שסביבן מתנהלות המדינות של כל העמים מבוססות על רעיונות כלכליים-חברתיים, ולכן הכוח המעמיד שלהם הוא חומרני. לעומת זאת, עם ישראל הוא עם שהתכונה הנפשית שלו והבסיס לקיומו הוא הצימאון לאלוהים. דבר כזה יוצר תנועה רוחנית בעולם, שמשוחררת מדרישות חומרניות. לכן כתב הרב קוק בפתגמים לחודש ניסן: "יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו ".
יציאת מצרים, היא לא רק מאורע היסטורי . היא מגמה שעם ישראל נושא מיום היוולדו, והיא הבשורה שהוא מבשר לאנושות – יציאה מהמֵצרים של העולם הזה . על כן, התורה כולה הינה חלק מתהליך יציאת מצרים , כי כל מצוות התורה מטרתן לרומם את הרוח ולהוציא את האדם והעולם ממֵצריו.
המהר"ל משלים את הרעיון בכך שנס יציאת מצרים הוא גדול יותר מכל הנִסים, למרות שייתכן שמבחינה חיצונית יהיה נס שיֵראה גדול יותר. אך באמת, כפי שאמרנו, יציאת מצרים היא אבי אבות כל הנִסים, היא החידוש של המושג נס בעולם; משמעות הנס היא פריצת הגדרים הטבעיים הרגילים, והתגברות עולם הרוח על פני עולם הטבע. הנס הוא מצב שבו הרוח מתגלה ומתפרצת לעולם הזה. זוהי מהותו של עם ישראל – היותו עם אלוהי השולט בטבע, ולכן הטבע נָס מפניו. זוהי המשמעות לכך ש"יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּעַצְמוֹ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַנִּסִּים".
קילוף פירות וירקות בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
למה ללמוד גמרא?
ללמוד להתייחס
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מהי אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
