ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
נושא הפרק: שיעבוד ישראל במצרים משתי בחינות: בחינת החומר, מצד עצמם, ומבחינת הצורה, מצד המצרים
יציאת מצרים היא יסוד המצוות והגדולה שבניסים
בָּחַר הוּא יִתְבָּרַךְ בְּלֵיל פֶּסַח לְהוֹדִיעַ מַעֲשָׂיו לְבָאֵי עוֹלָם, לְהַכִּיר אֶת שְׁמוֹ בְּעוֹלָמוֹ בְּהוֹצִיאוֹ אֶת עַמּוֹ מִמִּצְרַיִם. וְעִנְיָן זֶה רָאִינוּ שֶׁשָּׂמָה הַתּוֹרָה יְצִיאַת מִצְרַיִם יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְשֹׁרֶשׁ הַכֹּל. וּמִצְווֹת הַרְבֵּה בָּאוּ בִּשְׁבִיל הַיְצִיאָה, שֶׁעַל יָדָם יִהְיֶה לְעֵינֵינוּ יְסוֹד הַזֶּה, וּמֵאֶצְלֵנוּ בַּל יִמּוֹט. כְּמוֹ מִצְוַת סֻכָּה, שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה (ויקרא כג, מג): לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מִמִּצְרָיִם. וְאַף הַשַּׁבָּת נֶאֱמַר בּוֹ (דברים ה, יד): וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם. וְכֵן הַפֶּסַח וְחַג הַמַּצּוֹת, בְּוַדַּאי זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכֵן כָּל יוֹם טוֹב כֻּלָּם אָנוּ מְקַדְּשִׁים וְאוֹמְרִים: זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. נוֹסַף עַל זֶה שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם, וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁכָּל זֶה מוֹרֶה כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּעַצְמוֹ, חוּץ מֵהַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה בַּיְצִיאָה, הוּא יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁעָלָיו נִבְנֶה הַכֹּל. אַף כִּי נִסִּים וְנִפְלָאוֹת אֵין מִסְפָּר עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׂמָה הַתּוֹרָה לִזְכֹּר אוֹתָם וְלַעֲשׂוֹת זֵכֶר לָהֶם כִּי אִם לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְאַף כִּי לְפִי הַשָּׂגַת בְּנֵי אָדָם קִצְרֵי הַשֵּׂכֶל נִרְאֶה כִּי יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁנּוּי טֶבַע מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנִּרְאֶה לָאָדָם בְּחוּשׁ הָרְאוּת שֶׁהוּא יוֹתֵר גָּדוֹל נֵס וָפֶלֶא מִיצִיאַת מִצְרַיִם בְּעַצְמוֹ, אֵינוֹ כֵּן לְדַעַת הַתּוֹרָה, כִּי נִרְאֶה מִן הַתּוֹרָה שֶׁשָּׂמָה יְצִיאַת מִצְרַיִם עִקַּר וִיסוֹד הָאֱמוּנָה, מִן הָרְאָיוֹת אֲשֶׁר אָמַרְנוּ לְמַעְלָה, כִּי תִמְצָא בַּתּוֹרָה בְּרֹב דְּבָרִים זֵכֶר הַיְסוֹד הַזֶּה. וּבַמְּכִילְתָּא בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ (פרשה א): כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם (שמות יח, א). מְלַמֵּד, שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם נֶגֶד כָּל הַנִּסִּים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. הֲרֵי שֶׁהֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוֹכִיחוּ מִן הַכָּתוּב, כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּעַצְמוֹ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַנִּסִּים.
____________________________
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
5 - פרק ב' חלק ג'
6 - פרק ג' חלק א'
7 - פרק ג' חלק ב'
טען עוד
הקדמה
יצירת עם היא תהליך שמתרחש בדרך-כלל במשך שנים רבות. עיצוב הזהות הלאומית, גיבוש גבולות ותרבות מתפתחים אט-אט, במשך דורות. בשונה משאר אומות העולם, עם ישראל נוצר ברגע אחד – ביציאת מצרים. כפי שניסח זאת רבי יהודה הלוי בשפתו המיוחדת: "זו קמה פתאום, נאמר לה: היי! – ותהי – ממש כבריאת העולם" [ספר הכוזרי א, פא]. ביציאת מצרים נוצר עם ישראל, בתהליך נִסי ופלאי שהוביל הקב"ה בעולם. מתוך הבנה זו יוצא המהר"ל לבאר כיצד רגע היציאה ממצרים מגלה את הייחודיות של עם ישראל על פני שאר אומות העולם.
העובדה שעם ישראל נוצר ברגע היציאה, ממחישה את ההבדל העקרוני בין שאר האומות לעם ישראל. אומה רגילה נבנית בשני שלבים, בשלב הראשון היא מייצרת תנאי חיים קיומיים, כגון: כלכלה שוטפת, ביטחון מדיני, מערך שלטוני. כאשר תנאים אלו מבוססים אצלה כראוי, היא מפנה מקום לקומה השנייה של אנשי הרוח והתרבות, ובכך מעצבת אופי לעצמה. אצל עם ישראל שתי הקומות נבנו באורח פלאי ומהיר, בבת אחת, בשעת יציאת מצרים.
הבדל זה הוא מהותי. הוא מלמד אותנו שאין לעם ישראל רובד קיומי ורובד רוחני הנפרדים זה מזה. אצלנו החיבור לעניין האלוהי הוא חלק מהמֵמד הקיומי שלנו, בלעדי זה אין משמעות לקיום הלאומי של עם ישראל.
בפרק זה יעסוק המהר"ל ביציאת מצרים דרך שני מדרשים המתארים את הקשיים שהיו ביציאה, הראשון מצד הקב"ה והשני מצד ישראל. דרך קשיים אלו נדע להכיר מהן נקודות הכוח של עם ישראל, שהרי קושי תמיד מסתיר בתוכו עוצמה גדולה שצריכה לצאת לאור.
ביאורים
התורה מייחסת ליציאת מצרים משמעות רבה – מצוות רבות הינן זכר למאורע זה, כגון פסח, שבועות וסוכות. אפשר היה לחשוב שרק מצוות אלה, שהן חלק מתהליך היציאה ממצרים, הינן זכר ליציאת מצרים. אך לא כך הדבר – לדוגמה, מצוות השבת. השבת היא זכר למעשה בראשית, היא שייכת לבריאת העולם, ואף על פי כן אומרת התורה שגם היא קשורה ליציאת מצרים: "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" [דברים ה, טו]. הזכרת יציאת מצרים במצוות רבות, ובמיוחד במצוות שלכאורה אינן קשורות באופן ישיר ליציאת מצרים, מלמדת אותנו על מרכזיותו של המאורע בעם ישראל.
ביציאת מצרים נולד 'עם ישראל'. עם ישראל הוא העם היחיד שהשאיפה הלאומית שלו היא התעלות רוחנית. התכונות הנפשיות שסביבן מתנהלות המדינות של כל העמים מבוססות על רעיונות כלכליים-חברתיים, ולכן הכוח המעמיד שלהם הוא חומרני. לעומת זאת, עם ישראל הוא עם שהתכונה הנפשית שלו והבסיס לקיומו הוא הצימאון לאלוהים. דבר כזה יוצר תנועה רוחנית בעולם, שמשוחררת מדרישות חומרניות. לכן כתב הרב קוק בפתגמים לחודש ניסן: "יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו ".
יציאת מצרים, היא לא רק מאורע היסטורי . היא מגמה שעם ישראל נושא מיום היוולדו, והיא הבשורה שהוא מבשר לאנושות – יציאה מהמֵצרים של העולם הזה . על כן, התורה כולה הינה חלק מתהליך יציאת מצרים , כי כל מצוות התורה מטרתן לרומם את הרוח ולהוציא את האדם והעולם ממֵצריו.
המהר"ל משלים את הרעיון בכך שנס יציאת מצרים הוא גדול יותר מכל הנִסים, למרות שייתכן שמבחינה חיצונית יהיה נס שיֵראה גדול יותר. אך באמת, כפי שאמרנו, יציאת מצרים היא אבי אבות כל הנִסים, היא החידוש של המושג נס בעולם; משמעות הנס היא פריצת הגדרים הטבעיים הרגילים, והתגברות עולם הרוח על פני עולם הטבע. הנס הוא מצב שבו הרוח מתגלה ומתפרצת לעולם הזה. זוהי מהותו של עם ישראל – היותו עם אלוהי השולט בטבע, ולכן הטבע נָס מפניו. זוהי המשמעות לכך ש"יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּעַצְמוֹ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַנִּסִּים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
