ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גבורות השם פרק ע' חלק ו'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה גבורות השם Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

י"ז אב התשע"ו

גבורות השם פרק ע' חלק ו'

י"ז אב התשע"ו



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

התשובה - מצד מזרח, שהוא תחילה פשוטה לעולם
אָמְנָם הַתְּשׁוּבָה הִיא 1 הַפְּשִׁיטוּת מִן צַד הַמִּזְרָח. וְזֶה כִּי מִזְרָח נִקְרָא הַתְחָלָה וְקֶדֶם בְּכָל מָקוֹם בַּכָּתוּב, וּכְמוֹ שֶׁיִּקָּרֵא מַעֲרָב: אָחוֹר, נִקְרָא הַמִּזְרָח: קֶדֶם וּפָנִים. וּמָצָאנוּ מִזְרָח הוּא הַתְחָלַת הָעוֹלָם וּמַעֲרָב אַחֲרִית הָעוֹלָם. וְאֶל הַתְחָלָה מִתְיַחֵס הַתְּשׁוּבָה, כִּי כָּל בַּעַל תְּשׁוּבָה צָרִיךְ הִסְתַּלְּקוּת הַחֵטְא שֶׁלּוֹ, וְאֵין דָּבָר מְסַלֵּק רַק הַהַתְחָלָה, כִּי הַהַתְחָלָה הִיא נִבְדֶּלֶת מִן הַחֵטְא, שֶׁהֲרֵי אֵין חֵטְא בַּהַתְחָלָה, וְכַאֲשֶׁר יַחֲזֹר לְהַתְחָלָתוֹ נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַחֵטְא. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה כא, ט): וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן (בראשית ג, כד). מָצָאנוּ בְּכָל מָקוֹם רוּחַ מִזְרָחִית קוֹלֶטֶת, הִיא שֶׁקָּלְטָה הָאָדָם, דִּכְתִיב: וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן. הִיא שֶׁקָּלְטָה קַיִן, דִּכְתִיב (שם ד, טז): וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן. רוֹצֵחַ, דִּכְתִיב (דברים ד, מא): אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ וגו'. וְכָל עִנְיָן זֶה שֶׁמִּזְרָח נִקְרָא קֶדֶם וְהַתְחָלָה, וְאֵין קוֹלֵט אֶת בַּעַל תְּשׁוּבָה רַק דָּבָר שֶׁהוּא הַתְחָלָה, שֶׁדָּבָר שֶׁהוּא הַתְחָלָה הוּא הִסְתַּלְּקוּת הַחֵטְא, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חֵטְא בַּהַתְחָלָה, וּלְפִיכָךְ מִתְנוֹעֵעַ הַבַּעַל תְּשׁוּבָה תָּמִיד אֶל הַמִּזְרָח, כִּי שָׁם יִמָּצֵא הִסְתַּלְּקוּת הַחֵטְא. וְאָמְרוּ כִּי הַתְּשׁוּבָה נִבְרֵאת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, כִּי הַהַתְחָלָה שֶׁחוֹזֵר עָלָיו בַּעַל תְּשׁוּבָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַתְחָלָה פְּשׁוּטָה נִבְדֶּלֶת לְגַמְרֵי, כִּי הַהַתְחָלָה שֶׁאֵינוֹ פְּשׁוּטָה אֵינָהּ נִבְדֶּלֶת מִן הַחֵטְא, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ פָּשׁוּט וְהוּא מֻרְכָּב הוּא גַּשְׁמִי, וְהַגַּשְׁמִי שַׁיָּךְ בּוֹ הַחֵטְא. וּבַעַל הַתְּשׁוּבָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִבְדָּל מִן הַחֵטְא, וְאֵינוֹ נִבְדָּל מִן הַחֵטְא וּמִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק בִּשְׁבִיל הַתְחָלָה הַפְּשׁוּטָה הַנִּבְדֶּלֶת, שֶׁאֵין שַׁיָּךְ בָּהּ חֵטְא לְגַמְרֵי. וְלֹא בְּהַתְחָלָה גַּשְׁמִית, שֶׁאַף שָׁמַיִם שַׁיָּךְ בּוֹ חֵטְא, דִּכְתִיב (איוב טו, טו): אַף שָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו. רָצָה לוֹמַר כִּי אַף שָׁמַיִם שֶׁהֵם גַּשְׁמִיִּים נִכְבָּדִים, זַכִּים בְּתַכְלִית הַזַּכּוּת, מִצַּד שֶׁהֵם גֶּשֶׁם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו, שֶׁאֵינָם בְּלֹא חִסָּרוֹן כְּלָל. שֶׁהַגֶּשֶׁם יֵשׁ בּוֹ חִסָּרוֹן, וְכֵיוָן שֶׁהֵם בַּעֲלֵי חִסָּרוֹן לֹא זַכּוּ בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא פָּשׁוּט נִבְדָּל. וּלְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַתְּשׁוּבָה בָּאָדָם בְּכֹחַ הַתְחָלָה גַּשְׁמִית, שֶׁדָּבָר זֶה אֵינוֹ, כִּי בְּכֹחַ אוֹתָהּ הַתְחָלָה לֹא הָיָה כָּאן הֶבְדֵּל מִן הַחֵטְא, אֶלָּא בְּכֹחַ הַתְחָלָה אֱלֹהִית בִּלְתִּי גַשְׁמִית, וְהִיא פְּשׁוּטָה. וּלְכָךְ מַדְרֵגַת הַתְחָלָה הַזֹּאת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וּבְאוֹתָהּ הַתְחָלָה הַפְּשׁוּטָה כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, לִהְיוֹת נִבְדָּל מִן הַחֵטְא. וְאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה הָאָדָם נִבְדָּל מִן הַחֵטְא. נִמְצָא כַּאֲשֶׁר בַּעַל תְּשׁוּבָה נִסְתַּלֵּק מִן הַחֵטְא, זֶהוּ בְּכֹחַ הַתְחָלָה פְּשׁוּטָה מִן הַגַּשְׁמִית, וְזֹאת הַתְחָלָה הוּא מַה שֶּׁגָּזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה לָעוֹלָם הַתְחָלָה פְּשׁוּטָה. וּלְפִיכָךְ כָּל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה מִתְנוֹעֲעִים אֶל צַד הַמִּזְרָח, שֶׁהוּא הַתְחָלָה, וּבַהַתְחָלָה 2 הַפְּשׁוּטָה הִיא הִסְתַּלְּקוּת הַחֵטְא.
____________________________
התשובה היא 1 הדבר הפשוט, שנברא קודם שנברא העולם, כנגד המזרח. ביאור הדבר: המזרח נקרא התחלה וקדם בכמה מקומות בתורה. כמו שהמערב נקרא אחור, כך נקרא המזרח קדם או פנים, אם כן המזרח הוא התחלת העולם והמערב סוף העולם. התשובה מתייחסת אל התחלה, כי כל בעל תשובה צריך להסתלק מהחטא, ואין דבר המסלק את החטא אלא ההתחלה, כי ההתחלה מרוחקת מהחטא, שהרי בהתחלה אין חטא, וכאשר חוזר בעל התשובה לתחילתו, החטא מסולק ממנו. על הפסוק: וישכן מקדם לגן עדן, אמרו בבראשית רבה: מצאנו בכל מקום שרוח מזרחית קולטת. היא שקלטה את אדם הראשון, שנאמר: וישכן מקדם לגן עדן. היא שקלטה את קין, שנאמר: וישב בארץ נוד קדמת עדן. היא שקולטת את הרוצח, שנאמר: אז יבדיל משה שלוש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש. וכל עניין זה שהמזרח קולט, מפני שהמזרח נקרא קדם והתחלה, ואין קולט את בעל התשובה אלא דבר שהוא התחלה, כי ההתחלה הוא מצב של קודם החטא. לכן בעל התשובה שואף אל המזרח, כי שם ימצא הסילוק מהחטא. ואמרו שהתשובה נבראה לפני שנברא העולם, רצונם לומר שהתשובה אליה חוזר בעל התשובה צריכה להיות התחלה פשוטה, מופרשת לגמרי מן הגשמיות, כי התחלה שאינה פשוטה היא מורכבת, ובמורכב יש גשמיות, ובגשמיות יש מן החטא. בעל תשובה צריך להיות מרוחק לגמרי מהחטא, ואין יכולת להיות מופרש לגמרי מהחטא רק בהתחלה פשוטה הנבדלת מהחומריות ואין בה חטא. בהתחלה גשמית יש חטא, שהרי אף בשמים יש מהחטא, שנאמר: אף שמים לא זכו בעיניו. פירוש: גם השמים גשמיים, אף שהם נכבדים וזכים בתכלית הזכות, מפני שהם גשמיים יש בהם חטא, כלומר חסרון, מפני שבכל דבר גשמי יש חסרון. כיון שגם בהם יש חסרון לא זכו בעיני השם יתברך, מפני שהוא רוחני מוחלט. לכן לא תתכן התשובה באדם אלא מכח תשובה המובדלת לגמרי מהחטא, שהיא התחלה אלוקית, פשוטה, שאינה גשמית כלל. לכן מדרגת התשובה קדמה לעולם, ובאותה התחלה מעלתה של התשובה, ואם לא מאותה מעלה לא היה האדם נבדל מהחטא. נמצאנו למדים שכאשר בעל התשובה מסתלק מהחטא, זה בכח התחלה פשוטה שאינה גשמית כלל. התחלה זו היא הגזירה האלוקית שתהיה התחלה פשוטה לעולם, ולכן בעל התשובה שואף לצד מזרח, שהוא צד ההתחלה, ובהתחלה 2 משוללת גשמיות נמצא כח התשובה של הסתלקות מהחטא.


ביאורים

בין שבעת הדברים שבריאתם קדמה לעולם מנו חכמים את התשובה . מדוע יש צורך בתשובה לפני שיש עולם? הרי קודם בריאת העולם לא היו עבֵרות ולכן אין ממה לשוב. מהי המשמעות, אם-כן, של תשובה הקודמת לעולם?
כדי לענות על שאלה זו, המהר"ל מרחיב בנקודה אחרת. התשובה באה מהמזרח, מהצד שממנו התחיל העולם להיברא. אמירה זו גם היא מעידה על הקשר של התשובה למקור הבריאה. התיקון הגמור של העולם הוא לשוב אל המקור האלוהי, לחזור אל הצורה השורשית שממנה באנו. בין אם אנו מתייחסים אל האדם הפרטי במהלך חייו, ובין אם נדבר על כל העולם כולו – הכול צריך לחזור לשורשו. כאשר חכמינו אמרו כי התשובה קדמה לעולם, הם התכוונו לומר כי כבר ברגע הראשון של החלוקה בין בורא לנברא התחיל חיסרון במציאות, חיסרון המתבטא בגבולות העולם, במֵמדים שלו, בזמן ובמקום. התיקון אשר חז"ל מדברים עליו הוא לשוב לחיבור מקורי אל הבורא (כמובן, מתוך ידיעה שאנו רק נבראים). הגמרא מתייחסת לכך שהעולם עמד להיברא, ויחד עם זאת עדיין הייתה לו אפשרות להתרומם ולהשתנות. אפשר לומר שתשובה היא תנועה תנועה אל המקוריות . יש שאיפה של תיקון למציאות כולה, ושאיפה ותנועה זו של תשובה – קדמה לעולם. חידוש זה הוא חידוש מיוחד לעם ישראל, כי על פיו ה' אינו רק בשמים, אלא יש קשר ביננו לבינו, ועוד קודם שנברא העולם אפשר לראות קשר זה, שהוא צורת התקשרות אידיאלית בין הבורא לנבראים.
כל בעל תשובה המתקן את מעשיו, מבטא במעשה תשובתו את השיבה אל המקוריות, ובכך מתחבר אל המגמה שה' הועיד לעולם כולו, לבוא ולהתחבר אל רצונו העליון במעשה ידינו. לכן התשובה היא החזרה אל ההתחלה, והיא השורש הרוחני של צד מזרח.

הרחבות
 התשובה – שאיפה להשתלמות
וְאָמְרוּ כִּי הַתְּשׁוּבָה נִבְרֵאת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. הרב קוק כותב באורות התשובה: "התשובה היא תמיד שרויה בלב, אפילו בעת החטא עצמו התשובה גנוזה היא בנשמה, והיא שולחת את קויה, שהם מתגלים אחר כך בעת שבא הנוחם הקורא לתשובה. בעומק ההוויה של החיים המציאותיים מונחת התשובה, מפני שהיא קדמה לעולם, וטרם שבא החטא כבר מוכנת התשובה ממנו. על כן אין דבר בטוח בעולם כמו התשובה, וסוף הכל לשוב לתיקון" [ו, ב]. הרב קוק מסביר שהתשובה איננה תגובה על חטא אלא היא נמצאת בטבע העולם, ולכן היא קדמה לו. התשובה היא השאיפה להשתלמות ולמיצוי הכוחות הקיימים בנפש. שאיפה זו חזקה ועוצמתית, והיא דוחפת תמיד את העולם להתקדם ולהתעלות. דחף עמוק זה שקדם לחטא, הוא שמעורר את ייסורי המצפון בלב אחר החטא, ומעורר את האדם לתקן את מעשיו ולשוב בתשובה שלמה. כיוון שהתשובה היא שורשית יותר מהחטא, שכן היא מגיעה ממקום עמוק יותר מהחטא, לכן ברור שהחטא יתוקן, והעולם יתעלה צעד אחר צעד אל השלמות שנועדה לו.

לעילוי נשמת ר' עדיאל ז"ל בן ר' חנניה לוין
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il