ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
ראינו גם שכדי להיות יצור חי, וכדי לקיים מצוות חיות ומאירות, צריך להכניס פנימה מוח ולב, שירוממו אותן אל־על. יש לנו שתי כנפיים, אחת אהבה ואחת יראה. אדמו"ר הזקן מדגיש כאן כי כמו שהעוף לא יכול לוותר על אחת מכנפיו, גם אנו זקוקים תמיד לשתיהן. היראה קודמת לאהבה, והנוכחות שלה בנפש קריטית לא רק כשאנחנו מנסים להימנע מעבירות ("סור מרע") אלא גם כשאנחנו מדברים על תנופה של עשייה חיובית ("ועשה טוב"). במילים ברורות: יראה היא הבסיס לתמונת עולם נכונה. בלי יראה אנחנו בכלל לא על המפה, לא חיים את הסיפור הנכון, ואין סיכוי שנגיע למקום הנכון.
כשמרחבים אדירים נפרשים
בהמשך לכך, מגיע אדמו"ר הזקן ופותח לנו את העיניים. כמו מורה דרך שלוקח אותנו מהעמק במעלה ההר, צעד אחר צעד עד לכיבוש הפסגה, כך עד לפרק הזה נבנו בנו יסודות תפיסת העולם ועבודת הנפש במתינות, בדקדקנות, מבלי להחסיר אף פרט. וכמו הרגע הזה, כשמגיעים לפסגה וברגע אחד נפרשים לרגלינו מרחבים אדירים, כך הגיע הזמן גם עבורנו לפתוח את העיניים ולראות מהי באמת התמונה הגדולה של עבודת ה' – What it is all about.
תמונה גדולה – בשונה מתמונה קטנה. כי הסיפור שלנו בעולם־הזה לא מתחיל בנו ולא נגמר בנו. בפרק ל"ב למדנו שכל ישראל הם נשמה אחת, אלא שיש לנשמה הזו הרבה גופים. משמעות הדבר היא שאנחנו חטיבה אחת, מהות אחת, ואת כל מה שאנחנו עוברים אנחנו עוברים ביחד. אם ניקח את זה ללב, אם נבין עד כמה הזהות הפרטית שלנו היא ביטוי מיוחד ועצמאי של מהות עצומה ונשגבה, יתחולל בנו שינוי דרמטי: המודעות הפרטית תתרכך, תתגמש, תתרחב. קווי הגבול שתוחמים אותנו כאישיות פרטית יתמוססו בפני החוויה המשותפת לנו ולכל יהודי אחר על פני הגלובוס – שאנחנו חלק מהשכינה הקדושה, ניצוץ א־לוהי שמחפש חיבור אל אחיו ואל מקורו.
נשמת ההוויה כולה
כשמביאים את התוכן הזה אל עולם הכוונה שמאחורי קיום המצוות, לימוד התורה או התפילה – עולים לרמה אחרת לגמרי. אם ברמה הפרטית אנחנו מתעסקים בצורכי הנפש הפרטית שלנו, הרי שהתמונה הגדולה מחדשת בנו מניע שונה: "לשם ייחוד קודשא־בריך־הוא ושכינתיה (ולא כפועלים עצמאיים, אלא) בשם כל ישראל". המשאלה הזו גדולה הרבה יותר מאתנו. כאשר אנו הוגים בה, אנו לא חושבים על עצמנו. אנחנו צמאים לאור ה', אבל לא זה העניין. נשמתנו מתגעגעת, נכספת ומייחלת להיות דבוקה אל ריבונו של עולם, אבל לא זה הסיפור. עם ה"לשם ייחוד" הזה אנחנו כוללים את עצמנו במשאלת הלב הכללית, הגדולה, שמאחדת את הנשמה הפרטית שלנו עם נשמת ההוויה, כנסת ישראל, השכינה הקדושה.
מה זה בעצם "שכינה"? אדמו"ר הזקן מסביר: "רוח פיו יתברך... ששוכנת ומתלבשת תוך כל עלמין להחיותן ולקיימן". השכינה היא בעצם א־לוהות, אבל א־לוהות כפי שהיא יורדת לעולם־הזה. שכינה היא האופן שבו א־לוהים השקיע את עצמו כביכול בתוך המיזם הזה של בריאת העולמות, על כל החלומות והתקוות והסיכונים והסיבוכים שכרוכים בו. הרבה פעמים אנחנו מוצאים את השכינה כאחת מצמד מילים – גלות השכינה, וזה אומר הרבה. בעצם קיומו של המושג הזה, שכינה, הקב"ה נתן לכל אחד מאתנו את האפשרות להכריע כביכול אם השכינה תשלים את תפקידה, תממש את ייעודה ותתחבר עם הרצון והתכלית שמעליה (קודשא־בריך־הוא) – או ח"ו תרד, תתרחק משורשה, תיפול לגלות בעולם חיצוני ותיקבר תחת קליפות זרות ורעות.
האם יש לנו מה שצריך כדי לעזור לשכינה? כדי לרצות בטובתה? האם אנו מסוגלים בכלל להעתיק את נקודת המבט והעניין שלנו מהאינטרס האנוכי הצר אל ההתרחשות העצומה הזו? במילה אחת – כן. ביותר מילים – פשוט תלמדו את הפרק הזה. אסור להחמיץ.
קרוב אליך (659)
הרב יהושע שפירא
235 - ייאוש הוא סימן טוב
236 - התמונה הגדולה ואנחנו
237 - תמיד בשמחה" - האם זה מציאותי?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
