ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וְכַאֲשֶׁר תַּעֲמִיק בִּדְבָרִים אֵלּוּ, תִּמְצָא דְּבָרִים נִפְלָאִים מְאֹד. כִּי כְּמוֹ שֶׁשֵּׁם אֶהְיֶה מוֹרֶה לְךָ עַל שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עִקַּר הַכֹּל וְנוֹתֵן קִיּוּם לְכָל הַנִּמְצָאִים, כִּי הָעִקָּר נוֹתֵן קִיּוּם אֶל הַכֹּל. וּבִשְׁבִיל כָּךְ הַתְחָלַת הַשֵּׁם הַזֶּה בְּאָלֶ"ף, כִּי הָאָלֶ"ף הוּא הַתְחָלָה. וּבָא 1 בִּלְשׁוֹן מְדַבֵּר בַּעֲדוֹ, שֶׁכָּל מְדַבֵּר בַּעֲדוֹ מוֹרֶה עַל שֶׁהוּא נִגְלֶה לְזוּלָתוֹ. אֲבָל הַשֵּׁם שֶׁל ד' אוֹתִיּוֹת, שֵׁם הֲוָיָ"ה, נִבְדָּל מִן הַנִּמְצָאִים, וּלְכָךְ הַתְחָלָתוֹ בְּיוּ"ד. וְהוּא 2 מְשַׁמֵּשׁ לְנִסְתָּר, כְּמוֹ כָּל יוּ"ד בָּרֹאשׁ, כִּי בְּזֶה הַשֵּׁם נִסְתָּר וְנִבְדָּל מִן הַנִּמְצָאִים. וּכְמוֹ שֶׁשֵּׁם הָרִאשׁוֹן מוֹרֶה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הַתְחָלַת הַכֹּל, נוֹתֵן קִיּוּם הַכֹּל, כָּךְ בְּזֶה הַשֵּׁם תַּכְלִית הַכֹּל וּבוֹ עוֹמֵד הַכֹּל. כִּי הוּא 3 יִתְבָּרַךְ צוּרָה אַחֲרוֹנָה לְכָל הַנִּמְצָאִים, וּלְפִיכָךְ בָּא בְּיוּ"ד בְּרֹאשׁוֹ, כִּי הַיּוּ"ד מוֹרֶה עַל תַּכְלִית וְצוּרָה אַחֲרוֹנָה, כִּי הַיּוּ"ד הִיא בַּסּוֹף, 4 כָּל מִסְפָּר לֹא יַעֲלֶה רַק עַד עֲשָׂרָה, הֲרֵי הָאָלֶ"ף בָּרֹאשׁ וְיוּ"ד בַּסּוֹף. דִּמְיוֹן זֶה, שֹׁרֶשׁ הָאִילָן נוֹתֵן קִיּוּם הָאִילָן וְהוּא צוּרַת הָאִילָן, שֶׁבְּלֹא הָעִקָּר אֵין עָלָיו שֵׁם אִילָן. וְהוּא יִתְבָּרַךְ מֵאִתּוֹ קִיּוּם לַנִּמְצָאִים כֻּלָּם, וְזֶה מוֹרֶה עָלָיו שֵׁם אֶהְיֶה. אָמְנָם שֵׁם הָעֶצֶם, שֶׁהוּא שֵׁם הֲוָיָ"ה, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ צוּרַת כָּל הַנִּמְצָאִים, וְכָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ 5 עֲמִידָה בְּצוּרָתוֹ, הֲרֵי בּוֹ עוֹמֵד הַכֹּל, וּדְבָרִים אֵלּוּ עֲמֻקִּים מְאֹד.
השאלה: מה שמו, פירושה: שישאלו על מהות השם
6 וְנוּכַל לוֹמַר גַּם כֵּן שֶׁהַכְּתוּבִים כְּמַשְׁמָעָן. שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ, אַף עַל גַּב שֶׁיָּדְעוּ הַכֹּל הַשֵּׁם הַמְיֻחָד, לֹא נִקְרָא זֶה יְדִיעָה כְּלָל, שֶׁהֲרֵי בְּפֶרֶק בָּתְרָא דְּקִדּוּשִׁין (עא, א) אָמְרוּ: שֵׁם בֶּן ד' אוֹתִיּוֹת חֲכָמִים מוֹסְרִין לְתַלְמִידֵיהֶם פַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ, וְאִם לֹא הָיָה רַק הַכְּתִיבָה בִּלְבַד, 7 לֹא הָיוּ צְרִיכִין לִמְסֹר אוֹתוֹ לְתַלְמִידֵיהֶם! וְעַל זֶה אָמַר מֹשֶׁה שֶׁיִּשְׁאֲלוּ מַה שְּׁמוֹ, רָצָה לוֹמַר 8 עִנְיַן שְׁמוֹ. וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, מִפְּנֵי כִּי זֶה הַשֵּׁם הַמּוֹרֶה עַל שֶׁהוּא 9 נִמְצָא לַנִּמְצָאִים כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, הוֹדִיעַ לוֹ יִתְבָּרַךְ הַשֵּׁם הַזֶּה וְעִנְיָנוֹ, שֶׁיּוֹרֶה לָהֶם שֶׁיִּהְיֶה עִמָּהֶם בְּצָרָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וְאַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ לוֹ שֵׁם בֶּן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. כִּי כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: כַּאֲשֶׁר אָבֹא אֶל יִשְׂרָאֵל יִשְׁאֲלוּ, אַחַר שֶׁאַתָּה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה' רָאוּי לְךָ שֶׁתֵּדַע סוֹד שְׁמוֹ, כִּי אִם לֹא תֵדַע אֶת שְׁמוֹ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרוֹב לְךָ שֶׁתִּהְיֶה שְׁלִיחַ ה' לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל. וּבָאת לוֹ הַתְּשׁוּבָה בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת, כָּךְ הוּא דַּעַת חֲכָמֵינוּ בְּפֵרוּשׁ אֵלּוּ שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים.
____________________________
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
20 - פרק כ"ה חלק ב'
21 - פרק כ"ה חלק ג'
22 - פרק כ"ה חלק ד'
טען עוד
6 על השאלה ששאלנו בתחילת הפרק: מדוע משה אומר שישראל ישאלו לשמו של הבורא, הרי הם יודעים את שמו, ניתן לומר שהדברים כמשמעם. אמר משה: ואמרו לי מה שמו, כי אף שידעו את שמו המיוחד, אין ידיעת השם בלבד נחשבת לידיעה, וראיה לזה ממה שאמרו בפרק אחרון של קידושין: שם בן ארבע אותיות, שהוא השם המיוחד, חכמים מוסרים לתלמידיהם פעם אחת בשבע שנים. אם מדובר על השם ככתבו, 7 הרי כולם מכירים אותו ואין צריך למסור אותו לתלמידיהם. אלא כשאמר משה: ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם, כוונתו 8 שישאלו למהות השם. השיב לו הקב"ה: כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם, כלומר מהות השם הזה, שהוא 9 מתגלה לברואים, כמו שבארנו למעלה. בזה הודיע הקב"ה שיהיה עימהם בצרותיהם, כמו שהתבאר. אחר כך הודיע לו את שמו המיוחד, שהוא שם הוי"ה המורה על הגאולה כמבואר למעלה. כך אמר משה: כשאבוא לבני ישראל ישאלו: מאחר שאתה מתנבא בשם ה' ראוי לך לדעת מהות שמו, כי אם לא תדע סוד שמו הרי זה מלמד שאין הקב"ה קרוב אליך שימנה אותך לשליחו לגאול את ישראל, והשיבו הקב"ה בשני שמותיו. כך היא דעת חכמים בפירוש השמות הקדושים הללו.
ביאורים
שני השמות שבהם התגלה הקב"ה לישראל בעת הגאולה משלימים זה את זה. אפשר ללמוד על מהותם מהאותיות המרכיבות את השמות. שניהם מורים על הוויה וקיום, ומגלים שה' הוא זה שנותן את הכוח והחיות לאומה הישראלית, אך יש ביניהם שני הבדלים:
א. השם אהיה מתחיל באות א' ואילו השם המפורש מתחיל באות י'.
ב. השם אהיה מנוסח כאילו הקב"ה אומר אותו ופונה ישירות אלינו. השם המפורש מדבר בגוף שלישי, ומגדיר את המהות ללא התייחסות ישירה אלינו.
מתוך הבדלים אלה נוכל לעמוד על מהות השמות. השם 'אהיה' מדבר על ההווה, כאן ועכשיו. הקב"ה פונה ישירות לאומה במצוקתה, ונותן לה כוח להתקיים, את הא'-ב' של הקיום, את היסודות. כמו השורש שמזרים חיות לאילן, בכל מצב שבו האילן מתקיים. לעומת זאת, השם המפורש מצביע על הכיוון, על הייעוד, על סיבת החיים הישראלים, מורה את הדרך לאן צריך לשאוף ולהגיע. לכן האות שבה הוא מתחיל היא י', שהיא זו שחותמת את סדרת האותיות שהגימטרייה שלהן היא ביחידות (א-ט), ומספרה הוא עשר. שם 'אהיה' מורה על כך שה' הוא שנותן את הקיום לאומה, אך שם 'הוי"ה' מורה לשם מה בכלל צריכה האומה להתקיים. מהי המטרה הסופית שבשבילה היא צריכה להיגאל, שרק בזכותה מקיים ה' את האומה. הוא לא פונה אל האומה במצבה העכשווי, אלא מעמיד את הרף האלוהי של תכלית קיום האומה. הקיום של עם ישראל נובע גם מייעודו, כמו שצורת העץ מקיימת את העץ.
המהר"ל חוזר לשאלה הראשונה בתחילת הפרק. מדוע ישראל שאלו מה שמו של הקב"ה והרי האבות כבר ידעו זאת? עונה המהר"ל שהם רצו לדעת באיזה שם, דהיינו באיזה אופן, יגאל אותם הקב"ה. כעת הוא עונה תשובה נוספת: באמת, ישראל ידעו מהו שמו של הקב"ה, אך הם לא הבינו את משמעותו של שם זה. הם פנו למשה ואמרו לו: מכיוון שאתה מתנבא בשם ה', בודאי אתה יודע מהי המשמעות של שמו של הקב"ה. ועל כך עונה הקב"ה שהשם שלו בעת הזאת מתחלק לשניים; שם 'אהיה', שמטרתו היא להחיות ולחזק אתכם בשעת השעבוד, ושם 'הוי"ה', שמשמעותו המטרה והתכלית של יציאתם מעבדות לחירות.
הרחבות
שם הוי"ה
שֶׁהוּא שֵׁם הֲוָיָ"ה. בספר הכוזרי מבאר רבי יהודה הלוי את שם הוי"ה: "וקרא אוֹתו הוי"ה בעבור שהיה דברו והנהגתו דבק בבני אדם והיו דבקים הסגולה מבני אדם בו... וכן יִחד אותנו באומרו: ה' בדד ינחנו ואין עימו אל נכר, והיה השם הזה מיוחד בנו שאין אחר יודע אמיתת ידיעתו זולתינו" [ד, ג]. המיוחד בשם הוי"ה שהוא מראה על קשר וחיבור בין הקב"ה לעם ישראל. ה' הרי מנהיג את כל העולם, דן אותו ונותן שכר ועונש, אבל רק אצל עם ישראל יש קשר וחיבור מיוחד, יש גילוי אלוהי מיוחד. ה' בחר בעם ישראל להיות לו לעם ונתן לו את התורה, הוא הוציאם ממצרים באותות ומופתים, ומאז ועד היום הוא שומר ומשגיח עליהם. השם של הקב"ה שמראה על ייחודו של עם ישראל הוא שם הוי"ה.
ממשיך רבי יהודה הלוי: "אך מעלת האותיות המיוחדות לו היא המדברת מפני שהם אותיות אהו"י אשר הם עילות היראות כל האותיות, שאין מדברים באות מהאותיות בעוד שלא תמצא אלה... והמה כרוחות ושאר האותיות כגופות". האותיות שבהן נכתב השם הן דווקא אותיות ניקוד, אותיות שלעִתים מצביעות על הקריא המתאים של המילה. מדרגתן גדולה משל שאר האותיות, הן כמו הנשמה של האותיות, כי הרי בלעדי הניקוד אי אפשר לקרוא את המילה. הכוח המניע את המילה הוא הניקוד. כמו בגוף, שמצד עצמו שוכב דומם ורק בזכות הנשמה מקבל חיות, כך שם ה' הוא המחיה את המציאות.
לבריאות והצלחת נחה בת הענה פערל הי"ו
איך ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
איך המזוזה שומרת עלינו?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מתנות בחינם
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
