ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
ה'שאגת אריה' היה תקיף מאד, ולא חשש לחלוק בהלכה גם על קודמיו. הוא דן בש"ס ובפוסקים על פי דרכו שלו, ולעיתים חלק בהבנתו בש"ס על פרשנותם של הראשונים והאחרונים, ולא היסס לפסוק להלכה על פי מסקנותיו.
מספרים עליו, שלעת זקנתו, ניגש פעם לארון הספרים להוציא את אחד הספרים, כשלפתע התמוטט הארון הכבד ונפל עליו עם כל תכולתו. בני ביתו נזעקו לחלץ את הסב הזקן מהמפולת המסוכנת, ורק לאחר כחצי שעה הצליחו לפרוק מעליו את המשא הכבד.
לשמחתם, הסב נותר בחיים, ואף שפתותיו דובבו. לאחר שנרגעו הרוחות, אמר להם ה'שאגת אריה' – כשהתקרבתי לארון הספרים, התנפלו על כל ספרי המחברים, שעליהם חלקתי בחיי. בזמן ששכבתי מתחת לארון, נשאתי ונתתי עם כולם, ויישבתי את דעתם. אולם, אחד מהם לא התרצה לי, וזהו רבי מרדכי יפה בעל הלבוש, ובגללו עלי להסתלק מן העולם בזמן הקרוב. ואכן, כך קרה.
בסיפור זה, מסירת התורה מדור לדור אינה רק מסירה של תכנים לימודיים, אלא ממש מסירת הנשמה והתמצית הרוחנית של גדולי התורה. הספרים אינם ספרים, אלא ממש מפגש חי עם הדמות הרוחנית שיצרה את הספר, הקמה ועומדת על אמיתת התורה שעברה דרכה. כך התורה שבעל פה, הנוצרת במרוצת הדורות, היא ממש מפת נשמות ישראל לדורותיהם.
כדברי הראי"ה קוק זצ"ל (אורות התורה יא, א) – "הגילוי הסקירתי הרוחני הפנימי במעמקי נשמת ישראל מציג לפנינו את כל התורה המעשית כולה בצורתה הפנימית, האידיאית, על כל פרטיה. כל ההתפשטות של תורה שבעל פה עם ענפי ענפיה, כולם כאחד, חיי האומה הם עצמם, הנובעים ממקור עליון ומחוטבים בחטיבה איתנה".
סיפור זה מתחבר לסיפור נוסף על ה'שאגת אריה', ששמעתיו באופן אישי ממרן ראש הישיבה, הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל (ופרסמתי אותו כאן בחנוכה האחרון) – רב אחד היה רגיל לשלב בשיעוריו את פלפוליו וחידושיו של בעל ה'שאגת אריה'. בכל יום הקפיד לצטט מדבריו.
והנה, יום אחד, לפני שיעורו הקבוע, נרדם אותו הרב. בחלומו, בא אליו ה'שאגת אריה' ובקשה מוזרה בפיו – 'היום אני עסוק, אל תטריד אותי'. התעורר הרב מהחלום המיוחד, וניסה להבין את פשר החלום.
באותם ימים חי עדיין בנו של ה'שאגת אריה', ואף שימש ברבנות בעיר אחת. החליט הרב לשגר מברק בהול לעיר בה שימש ברבנות בנו של ה'שאגת אריה', ובמברק שאלה קצרה – מה שלום הרב שלכם? והנה, התקבל מברק תשובה – היום, הרב שלנו נפטר!
הבין הרב, שבעל ה'שאגת אריה' יצא לקבל בשמיים את פני בנו (כפי שמבואר בספרים הקדושים, שקרוביו של הנפטר יוצאים לקבל את פניו), ולכן ביקש מהרב שלא יצטט מספריו ולא יטריד אותו.
הסביר מרן הגר"א שפירא את עומקו של הסיפור – הרי יש לתמוה, וכי בכך שמצטטים את ה'שאגת אריה' מונעים ממנו לצאת לקראת בנו? והתשובה נעוצה בדברי הירושלמי (קידושין פ"א הלכה ז) – 'גידול אמר: כל האומר שמועה בשם אומרה, יהא רואה בעצמו כאילו בעל השמועה עומד לפניו". כאשר אנו מצטטים דברי תורה בשמו של גדול מישראל, הרי שאותו גדול נמצא עימנו ממש, ולכן השאגת אריה ביקש שלא יצטטוהו, כי היה עסוק במקום אחר. (בעל השמועה נמצא כאן 'ממש' ולא רק 'כאילו', וכך משמע מהפסוק שהירושלמי מביא שם כראיה – "אך בצלם יתהלך איש", שצלמו של האדם ממשיך להתהלך בעולמינו גם לאחר פטירתו).
עניין זה מופיע ברש"י על פרשת בלק. כשבלעם רוצה לקלל, חלילה, את ישראל הוא עורך תחילה את שבעת המזבחות, "אמר לפניו: אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות, ואני ערכתי כנגד כולן". כלומר, לעם מטא את התמודדות כוחות הטומאה מול כוחות הקדושה של ישראל. ההתמודדות אינה מול עם ישראל הנוכחי, אלא מתחילה בהתמודדות מול נשמות האבות – גדולי ישראל הקדומים, אשר כוחותיהם משתלשלים ובאים בתוכנו.
ובאמת, ברכותיו של בלעם נפתחות בנימוק לפשר הפיכתו למברך במקום מקלל. והנימוק הוא - "כי מראש צרים אראנו" – "אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם, ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו ע"י אבות ואמהות". אכן, כוחותיהם של האבות המצויים בנו עומדים לנו לברכה.
ובימינו, בבוא בית המדרש לפסוק הלכה ולחפש את דבר ה' לסוגיות האקטואליות המתחדשות בדורינו, עלינו לשלב את דרכו של ה'שאגת אריה' לאורך חייו ולעת פטירתו. מחד - לצלול לעומקה של תורה וגמרא ללא חת, ויחד עם זאת - לזכור את המסר שעלינו ללמוד ולפסוק על פי דבר ה' שבפי גדולי ישראל בכל הדורות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
