ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
ה'שאגת אריה' היה תקיף מאד, ולא חשש לחלוק בהלכה גם על קודמיו. הוא דן בש"ס ובפוסקים על פי דרכו שלו, ולעיתים חלק בהבנתו בש"ס על פרשנותם של הראשונים והאחרונים, ולא היסס לפסוק להלכה על פי מסקנותיו.
מספרים עליו, שלעת זקנתו, ניגש פעם לארון הספרים להוציא את אחד הספרים, כשלפתע התמוטט הארון הכבד ונפל עליו עם כל תכולתו. בני ביתו נזעקו לחלץ את הסב הזקן מהמפולת המסוכנת, ורק לאחר כחצי שעה הצליחו לפרוק מעליו את המשא הכבד.
לשמחתם, הסב נותר בחיים, ואף שפתותיו דובבו. לאחר שנרגעו הרוחות, אמר להם ה'שאגת אריה' – כשהתקרבתי לארון הספרים, התנפלו על כל ספרי המחברים, שעליהם חלקתי בחיי. בזמן ששכבתי מתחת לארון, נשאתי ונתתי עם כולם, ויישבתי את דעתם. אולם, אחד מהם לא התרצה לי, וזהו רבי מרדכי יפה בעל הלבוש, ובגללו עלי להסתלק מן העולם בזמן הקרוב. ואכן, כך קרה.
בסיפור זה, מסירת התורה מדור לדור אינה רק מסירה של תכנים לימודיים, אלא ממש מסירת הנשמה והתמצית הרוחנית של גדולי התורה. הספרים אינם ספרים, אלא ממש מפגש חי עם הדמות הרוחנית שיצרה את הספר, הקמה ועומדת על אמיתת התורה שעברה דרכה. כך התורה שבעל פה, הנוצרת במרוצת הדורות, היא ממש מפת נשמות ישראל לדורותיהם.
כדברי הראי"ה קוק זצ"ל (אורות התורה יא, א) – "הגילוי הסקירתי הרוחני הפנימי במעמקי נשמת ישראל מציג לפנינו את כל התורה המעשית כולה בצורתה הפנימית, האידיאית, על כל פרטיה. כל ההתפשטות של תורה שבעל פה עם ענפי ענפיה, כולם כאחד, חיי האומה הם עצמם, הנובעים ממקור עליון ומחוטבים בחטיבה איתנה".
סיפור זה מתחבר לסיפור נוסף על ה'שאגת אריה', ששמעתיו באופן אישי ממרן ראש הישיבה, הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל (ופרסמתי אותו כאן בחנוכה האחרון) – רב אחד היה רגיל לשלב בשיעוריו את פלפוליו וחידושיו של בעל ה'שאגת אריה'. בכל יום הקפיד לצטט מדבריו.
והנה, יום אחד, לפני שיעורו הקבוע, נרדם אותו הרב. בחלומו, בא אליו ה'שאגת אריה' ובקשה מוזרה בפיו – 'היום אני עסוק, אל תטריד אותי'. התעורר הרב מהחלום המיוחד, וניסה להבין את פשר החלום.
באותם ימים חי עדיין בנו של ה'שאגת אריה', ואף שימש ברבנות בעיר אחת. החליט הרב לשגר מברק בהול לעיר בה שימש ברבנות בנו של ה'שאגת אריה', ובמברק שאלה קצרה – מה שלום הרב שלכם? והנה, התקבל מברק תשובה – היום, הרב שלנו נפטר!
הבין הרב, שבעל ה'שאגת אריה' יצא לקבל בשמיים את פני בנו (כפי שמבואר בספרים הקדושים, שקרוביו של הנפטר יוצאים לקבל את פניו), ולכן ביקש מהרב שלא יצטט מספריו ולא יטריד אותו.
הסביר מרן הגר"א שפירא את עומקו של הסיפור – הרי יש לתמוה, וכי בכך שמצטטים את ה'שאגת אריה' מונעים ממנו לצאת לקראת בנו? והתשובה נעוצה בדברי הירושלמי (קידושין פ"א הלכה ז) – 'גידול אמר: כל האומר שמועה בשם אומרה, יהא רואה בעצמו כאילו בעל השמועה עומד לפניו". כאשר אנו מצטטים דברי תורה בשמו של גדול מישראל, הרי שאותו גדול נמצא עימנו ממש, ולכן השאגת אריה ביקש שלא יצטטוהו, כי היה עסוק במקום אחר. (בעל השמועה נמצא כאן 'ממש' ולא רק 'כאילו', וכך משמע מהפסוק שהירושלמי מביא שם כראיה – "אך בצלם יתהלך איש", שצלמו של האדם ממשיך להתהלך בעולמינו גם לאחר פטירתו).
עניין זה מופיע ברש"י על פרשת בלק. כשבלעם רוצה לקלל, חלילה, את ישראל הוא עורך תחילה את שבעת המזבחות, "אמר לפניו: אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות, ואני ערכתי כנגד כולן". כלומר, לעם מטא את התמודדות כוחות הטומאה מול כוחות הקדושה של ישראל. ההתמודדות אינה מול עם ישראל הנוכחי, אלא מתחילה בהתמודדות מול נשמות האבות – גדולי ישראל הקדומים, אשר כוחותיהם משתלשלים ובאים בתוכנו.
ובאמת, ברכותיו של בלעם נפתחות בנימוק לפשר הפיכתו למברך במקום מקלל. והנימוק הוא - "כי מראש צרים אראנו" – "אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם, ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו ע"י אבות ואמהות". אכן, כוחותיהם של האבות המצויים בנו עומדים לנו לברכה.
ובימינו, בבוא בית המדרש לפסוק הלכה ולחפש את דבר ה' לסוגיות האקטואליות המתחדשות בדורינו, עלינו לשלב את דרכו של ה'שאגת אריה' לאורך חייו ולעת פטירתו. מחד - לצלול לעומקה של תורה וגמרא ללא חת, ויחד עם זאת - לזכור את המסר שעלינו ללמוד ולפסוק על פי דבר ה' שבפי גדולי ישראל בכל הדורות!
מה המשמעות הנחת תפילין?
פריחת הגאולה!
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
נס חנוכה בעולם שכלי ?
אוצרות בלב הים
למה הכל אסור בתשעה באב?!
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שבועות מעין עולם הבא!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
