ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכ"ח בטבת תשס"א נולדה לבני הזוג בת שנקראה אור-בינה. שלושת החודשים הראשונים לחייה עברו ללא בעיות. הילדה עלתה במשקל והכל היה תקין. אולם בגיל חמישה חודשים החלו להופיע אצלה לפתע סימני מחלה: פריחות מוזרות, הקאות, שלשולים והזעות יתר. בגיל חצי שנה המצב החריף. לאה הלכה עם בתה לרופא בקופת החולים והוא הרגיעה: "אין לך מה לדאוג. זה רק וירוס חולף".
בכל פעם שהגיעה אמר כך ולא רשם תרופה. אולם תופעות הלוואי התרבו. התינוקת החלה להיחנק בזמן ההנקה, והיו לה סימנים כחולים באצבעות הידיים והרגליים.
המצב הלך החריף. עשרה ימים לפני ראש-השנה היתה התינוקת עם חום גבוה ושלשולים. הרופא המשיך לטעון שזה וירוס ואין מה לעשות. לאה לא העזה לחלוק עליו, אבל נוכחה לדעת שהילדה כבר לא מסוגלת לבכות ובקושי יונקת. ליבה האימהי אמר לה שאסור להמשיך כך. למרות שהיא אישה רגועה מאוד בטבעה, הרימה את קולה: "זה כבר לא הגיוני. תפנה אותי כעת לחדר מיון!"
הרופא כעס וצעק עליה ולא הסכים להפנותה.
לאה הלכה לרופא בקופת חולים אחרת בנווה דקלים. הרופא בדק ואמר: "הילדה לא בסדר. קחי אותה מיד לאשפוז יום בנתיבות!"
לאה הגיעה לנתיבות עם בתה. המזכירה אמרה: "בבקשה תחכי בתור בסבלנות".
"אני נכנסת לרופא עכשיו!", אמרה האם.
המזכירה סירבה, ולאה קראה: "אני אהפוך פה שולחנות אם לא תכניסי אותי מיד לרופא!"
בלית ברירה המזכירה הכניסה אותה לרופא.
הרופא נטל מלאה את התינוקת ומיד הבחין שמשהו לא תקין והחל לעסות את לבה.
לאה צעקה: "מה קרה לילדה?"
"שקט!", סימן הרופא בהמשיכו לעסות את לב הפעוטה והזמין אמבולנס.
לאה עלתה על האמבולנס עם בתה מבלי להבין מה בדיוק קורה. איש צוות טיפל בתינוקת עד שהגיעו ל'סורוקה', ובמשך שעה וחצי עיסו את לבה של הילדה ובדקו אותו. כל הזמן עמדה לאה בצד וניסתה לברר מה קורה.
אחרי למעלה משעה ניגשה ד"ר אביבה לויטס ואמרה: "הבת שלך חטפה התקף לב!"
"איפה?", זעקה לאה, "פה בסורוקה?!"
"לא. היא חטפה את ההתקף אצל הרופא בנתיבות. מזל גדול שזה קרה שם..."
למחרת הרופאים צילמו את ליבה לקראת הניתוח, גם כדי להדגים את המום לפני סטודנטים לרפואה. היה מדובר במום לב נדיר שגרם לכל תופעות הלוואי ולהתקף הלב.
כל זה היה בערב ראש השנה. הניתוח יועד להתבצע בחול המועד סוכות. הם קיבלו ברכות מהרב מרדכי אליהו ומהרב כדורי. שמה של אור-בינה נשלח לקהילות רבות ברחבי הארץ כדי שיקראו פרקי תהילים עבורה.
לקראת הניתוח הגיעו לבית החולים 'שניידר' בפתח תקווה. שם קיבלה אותם האחות הראשית, שהיתה קרובת משפחה ועזרה להם.
ערב לפני הניתוח פרופ' וידנה ישב עם ההורים ותיאר להם מה הוא עומד לעשות למחרת בבוקר.
בשש בבוקר הזריקו לתינוקת חומר הרדמה לווריד דרך האינפוזיה. האב החזיק את הילדה. לאחר שהתינוקת קיבלה את חומר ההרדמה דרך האינפוזיה היא השתוללה, קפצה וצרחה עד ששקעה בתרדמה. האחות לקחה אותה לחדר הניתוח וביקשה מההורים להמתין. הם ישבו בחוץ וקראו פרקי תהילים.
הניתוח להחזרת העורק למקומו הסתיים בשתיים בצהריים. הרופאים אמרו להורים שהניתוח עבר בהצלחה ושבתם מורדמת. היא היתה מחוברת למכונת הנשמה ידנית מלאת צינורות.
לאה סירבה להיפרד לרגע מבתה. בלילה נאלצה להיפרד ממנה בגלל שנערך טיפול נמרץ לחולה אחר והיא עברה לישון במסדרון. בלילה השלישי לניתוח אח העירה לפתע ואמר: "אמא, קומי! הבת שלך התעוררה".
לאה מיהרה לקראת בתה. כאשר התינוקת ראתה את אמה צעקה למרות מכשירי ההנשמה התחובים בפיה: "אמא! אמא! אמא!..."
לאה נדהמה. התינוקת בת שמונת החודשים לא דיברה מילה אחת לפני כן!
אחרי שבוע וחצי שוחררה אור-בינה לביתה. היא קיבלה תרופות חזקות שסייעו לה להחזיק מעמד. אחרי חודשיים הודיעו הרופאים שיש דליפה חזקה מהמסתם וחייבים להחליפו. לאה התחננה: "אני לא מוכנה לעבור עוד ניתוח!", והילדה המשיכה לקבל תרופות. הקרדיולוגית אמרה שימתינו שלושה חודשים, ואם המצב לא ישתפר חייבים לעשות ניתוח. כעבור חודש הדליפה היתה בינונית עד קשה. אחרי חודש הדליפה היתה בינונית. אט-אט המצב השתפר עד שהדליפה הפכה לבלתי משמעותית.
בגיל שלוש, כשאור-בינה הפסיקה לקחת תרופות, עשו הוריה מסיבת הודיה. מאז הילדה החלה להיות פעילה ושובבה.
כיום אור-בינה בת האחת עשרה כמעט היא ילדה יפת מראה, פעילה מאוד וספורטאית מצטיינת - אצנית ושחיינית מעולה המסוגלת לצלול לפרק זמן ממושך. המורה לשחייה לא האמינה שהיא עברה ניתוח לב.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













