ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
(הרב הלל צייטלין הי"ד, הצופה תרצ"ט)
"בתקופת רבנותו ביפו, היה הספר ליקוטי תפילות של רבי נתן מברסלב, מונח זמן מה בתוך מגירת עמוד התפילה של הרב, והיה הוגה בו מפעם לפעם. ואיש ברסלב מירושלים הוסיף והעיד לרב משה צבי נריה שהרב אמר על עצמו: "אני נשמת ר' נחמן...". פעם דיבר מישהו בנימה של זלזול על מוהר"ן. קם הרב מלוא קומתו ומחה על כך בחריפות עצומה".
(אוצרות הראי"ה – הרב משה צוריאל)
קרוב אליך (658)
הרב נחמיה וילהלם
215 - מה זה אומר שהנשמה מתגעגעת לה'?
216 - הרב קוק והחסידות
217 - המלך בשדה
טען עוד
(הרב משה צבי נריה – ליקוטי ראי"ה)
"פעם אחת בערב שבועות נכנסתי לחדרו של הרב, ומצאתיו כשהוא רץ אנה ואנה כאברך צעיר, ובידו "ליקוטי תורה" על שיר השירים לאדמו"ר הזקן בעל התניא. באכסטזה עילאית והתרגשות עצומה התפרצה מפיו אמרה זו: 'ראה, שמכל שורה ושורה שבמאמרי ודרושי חסידות אלה, מבצבץ רוח הקודש גלוי!'. על אמרה זו חזר פעמים אחדות".
(המזכיר הרב שמעון גליצנשטיין, מובא ב'שבחי הראי"ה')
"בין הרב לאדמו"ר מגור היו קשרים מצוינים. מסופר שבדיבורם יחד ציטט הרב דפים שלמים של "שפת אמת" בעל פה. כאשר נסע הרב לארה"ב בשנת תרפ"ד לעריכת מגבית לתועלת הישיבות, היה "שפת אמת" מן הספרים המועטים שלקח אתו, וכאשר יצא הרב לקבל פני אורחו, האדמו"ר רא"מ מגור, לבש בגדי שבת".
(אוצרות הראי"ה – הרב משה צוריאל)
"השפעת חסידות חב"ד – זו שייכת עוד ל"גירסא דינקותא" של הרב. ושמעתי זאת מפי הרב שבגיל צעיר מאוד כבר למד את ספר התניא, ובשבתות הקשיב למאמרי החסידות מפי הרב יחזקאל יאנובער ז"ל, אחד המסבירים המצויינים, ממקושריו הקרובים של האדמו"ר השלישי לבית חב"ד, הגאון הצמח־צדק ז"ל. ויכולנו לראות מדי שבת בשבתו את ה"ליקוטי תורה" של הרב בעל התניא ז"ל על שולחן לימודו של הרב".
(הרב משה צבי נריה – ליקוטי ראי"ה).
"כפי שאמר לי פעם הרב ז"ל, היה הוגה הרבה בימי נעוריו בספרי המהר"ל ובספרי החסידות, בייחוד החב"דית, והם השפיעו הרבה על מהלך מחשבותיו וסגנונו".
(הרב ישעיה שפירא).
"בעת שהיה רבה של בויסק, היה מתפלל בלילי הפסח בבית הכנסת של חסידי חב"ד, ודורש לפניהם בדרך החב"ד ואומר עמהם את ההלל - אע"פ שתלמידי הגר"א לא היו אומרים הלל בבית הכנסת בליל פסח".
(הרצי"ה, חוברת ג' אלול, תרח"ץ)
"וזכיתי גם אני לראות את הרב בשעת חדוותא בשמחת תורה בסעודת הצהרים, שהיתה התרוממות רוח גדולה בשירה שעל שולחנו הטהור. והנה קם הרב והתחיל מהלך על פני החדר, ושר בהתרגשות את שירתו של 'בעל התניא' על הפסוק בתהילים "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ" – "איני רוצה את העולם הזה, איני צריך את העולם הבא, רק אותך לבדך, רק אותך לבדך".
דברים אלו שפרסמתים ב'שיחות הראי"ה' הגיעו לעיונם של כמה אנשי חב"ד, והם העירו לי שלא ידוע להם על שירת דביקות זו של בעל 'התניא'.
והנה זכיתי למצוא מקור מוסמך ביותר המביא את הדברים, וקובע בפירוש שהאדמו"ר הזקן נ"ע הוא הוא שהשמיע אותם בשעת דביקות, והמקור הוא נכדו המופלא – הנשיא השלישי לבית חב"ד – אדמו"ר הגאון ר' מנחם מנדל ז"ל בעל הצמח צדק הכותב בספרו "דרך מצוותיך", שורש מצוות התפילה: "שורש ענין אהבה דבחינת 'ועמך לא חפצתי', שלא לחפוץ שום דבר זולתו יתברך, ולא אילו שמים וארץ שהם גן עדן עליון ותחתון... אלא תהיה האהבה רק לו יתברך לבד... וכך היה נשמע הלשון ממורנו רבנו נ"ע בדביקותו, שהיה אומר בזה הלשון: 'איך וויל זע גארנישט, איך וויל ניט דאיין גן־עדן, איך וויל ניט דאיין עולם הבא וכו', איך וויל מער ניט אז דיך אליין'".
שירת הדבקות הזאת ודאי הגיעה אל הרב ישירות מפי מי ששמע אותה מה'צמח צדק' עצמו, שכן היה סבו של הרב מצד אמו, הרב ר' רפאל ז"ל, חסיד מקושר ביותר אל הצמח־צדק ואחריו לבנו אדמו"ר מהרי"ל ז"ל מקאפוסט. והיה זה הוא שהקים את השטיבל החב"די בעיירתו בגריבה, ואף טרח והביא לשם את אחד האריות שבחבורה, את ה'משפיע' רבי יחזקאל יאנובער ז"ל שהרב היה מזכיר בהערצה את חזרת מאמרי החסידות שלו בשבתות בשעת רעווא דרעווין".
(הרב משה צבי נריה – ליקוטי ראי"ה)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?

ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.

אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.

הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.

כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים











