ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- צומח ובעלי חיים
הוטרינר של החברה הסביר לי שכל מאכלי החיות של חברת פריסקיז עוברים בישול במכשיר אקסטרודר. לכן מאכלים שיש בהם בשר וחלב - הם התבשלו ביחד כגון: מעדני החתול, מעדני השף ומעדני הבית. הוא הוסיף שבחלק ממאכלי החיות כלולים מרכיבים אסורים כגון: בשר טרף וסרטנים.
למרות שהשולחן ערוך פסק (יורה דעה קי"ז) שאסור לסחור בדברים שאסורים באכילה: "כל דבר שאסור מן התורה, אף על פי שמותר בהנאה, אם הוא דבר המיוחד למאכל אסור לעשות בו סחורה..." יתכן שאין לאסור למכור מאכלי חיות מטעם מסחר במאכלים אסורים כי זה לא מסחר במאכלי אדם אלא במאכלי חיות – כי כאשר כתוב עליהם שלא ראויים למאכל אדם לא קיים טעם האיסור המובא בש"ך(שם ב'): "שמא יבוא לאכול מהן".
אולם כאשר כלולים במרכיבים בשר שהתבשל בחלב אז קיים איסור מסחר מטעם איסור הנאה במאכל הנ"ל אף כאשר הוא מיועד לבעלי חיים.
וזה כפי שפסק השולחן ערוך(יורה דעה פ"ז א'):
"כתוב בתורה: לא תבשל גדי בחלב אמו (שמות כג, יט; לד, כו; דברים יד, כא) ג' פעמים; אחד לאיסור בישול, ואחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה. והוציא אכילה בלשון בישול, לומר שאינו אסור מן התורה אלא דרך בישול...".
השולחן ערוך מוסיף(שם ג'): "אינו נוהג אלא בבשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה, אבל בשר טהורה בחלב טמאה או בשר טמאה בחלב טהורה – מותרים בבישול ובהנאה, ובשר חיה ועוף בחלב טהורה – מותר בבישול ובהנאה ואף באכילה אינו אסור אלא מרבנן...". השולחן ערוך כותב את איסור ההנאה מבשר טהורה בחלב ומתוך שלא מדגיש שמדובר רק כאשר הבהמה נשחטה כדין נראה שכוונתו שהאיסור קיים אף כאשר מדובר בבשר טהורה שמתה ולא נשחטה.
אולם הרמב"ם(מאכלות אסורות ט', ו') פוסק על פי הסבר אחד בגמרא חולין(קי"ג:) שהמבשל בשר מתה או חלב(בסגול) בחלב – לוקה על הבישול ולא על האכילה כי אין איסור אכילת בשר וחלב חל על איסור אכילת נבילה או חלב לעומת איסור בישול שעליו לוקה כי לא קשור לאיסור האכילה. הרמב"ם בפסקו הנ"ל ביד החזקה לא מפרש שהנ"ל מותר בהנאה לעומת זאת בפרושו למשנה בכריתות(ג') מבאר שגם מותר בהנאה.
ערוך השולחן(יורה דעה פ"ז, י"ב) סובר שהעיקר כפרוש הרמב"ם במשנה שמשווה בין אכילה להנאה ולכן מתיר בהנאה.
הדגול ומרבבה(שולחן ערוך שם) מביא שהתוס'(חולין ק"א. ד"ה איסור כולל) סובר שאיסור הנאה לא נקרא איסור מוסיף, ואם כן לפיו יתכן שהנהנה מבשר מיתה שבושל בחלב - חייב באיסור הנאה – אולם היות ומסקנה זו אינה מפורשת בתוס' הסומך על זה במקום הפסד לא הפסיד.
לעומתם הפרי מגדים בהקדמתו להלכות בשר וחלב מוכיח שאין קשר בין איסור הנאה לאיסור בישול, והעיקר כפשט הרמב"ם ביד החזקה שלא התיר בהנאה בשר מיתה שבושל בחלב ולכן אוסרו בהנאה.
השדי חמד(א' 323-324) פוסק: "...הנאת בשר בחלב אפילו נבלה וחלב(בסגול) בחלב – אסור מן התורה וגם בשל נכרי אסור לכל הפחות מרבנן ואין היתר לנרות שבודאי מערבין חמאה בחלב(בסגול)".
הבן איש חי(שנה שניה בהעלותך ה') פוסק בפשטות: "בשר וחלב דאסור מן התורה בבישול ובהנאה...אלא אפילו בשר נבלה וטריפה של בהמה טהורה אסור מן התורה בבישול ובהנאה...".
וכן פוסק כף החיים(יורה דעה פ"ז, י"ט-כ') שבשר נבלה, טרפה או חלב(בסגול) שבושלו בחלב אסורים בהנאה.
לכן ברור שלכתחילה אין להתיר להשתמש באוכל לחיות שיש בו בשר בקר שבושל בחלב היות והרמב"ם והשולחן ערוך לא התירו במפורש את הנ"ל ופשטות כוונתם לאסרו בהנאה כמו שנאסר בבישול. כי דווקא באכילה לא נאסר מטעם איסור אכילת בשר שבושל בחלב כי כבר אסור מטעם נבילה ואין איסור חל על איסור ודבר זה לא שייך לגבי ההנאה כמו שלא שייך לגבי הבישול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
