ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- צומח ובעלי חיים
הוטרינר של החברה הסביר לי שכל מאכלי החיות של חברת פריסקיז עוברים בישול במכשיר אקסטרודר. לכן מאכלים שיש בהם בשר וחלב - הם התבשלו ביחד כגון: מעדני החתול, מעדני השף ומעדני הבית. הוא הוסיף שבחלק ממאכלי החיות כלולים מרכיבים אסורים כגון: בשר טרף וסרטנים.
למרות שהשולחן ערוך פסק (יורה דעה קי"ז) שאסור לסחור בדברים שאסורים באכילה: "כל דבר שאסור מן התורה, אף על פי שמותר בהנאה, אם הוא דבר המיוחד למאכל אסור לעשות בו סחורה..." יתכן שאין לאסור למכור מאכלי חיות מטעם מסחר במאכלים אסורים כי זה לא מסחר במאכלי אדם אלא במאכלי חיות – כי כאשר כתוב עליהם שלא ראויים למאכל אדם לא קיים טעם האיסור המובא בש"ך(שם ב'): "שמא יבוא לאכול מהן".
אולם כאשר כלולים במרכיבים בשר שהתבשל בחלב אז קיים איסור מסחר מטעם איסור הנאה במאכל הנ"ל אף כאשר הוא מיועד לבעלי חיים.
וזה כפי שפסק השולחן ערוך(יורה דעה פ"ז א'):
"כתוב בתורה: לא תבשל גדי בחלב אמו (שמות כג, יט; לד, כו; דברים יד, כא) ג' פעמים; אחד לאיסור בישול, ואחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה. והוציא אכילה בלשון בישול, לומר שאינו אסור מן התורה אלא דרך בישול...".
השולחן ערוך מוסיף(שם ג'): "אינו נוהג אלא בבשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה, אבל בשר טהורה בחלב טמאה או בשר טמאה בחלב טהורה – מותרים בבישול ובהנאה, ובשר חיה ועוף בחלב טהורה – מותר בבישול ובהנאה ואף באכילה אינו אסור אלא מרבנן...". השולחן ערוך כותב את איסור ההנאה מבשר טהורה בחלב ומתוך שלא מדגיש שמדובר רק כאשר הבהמה נשחטה כדין נראה שכוונתו שהאיסור קיים אף כאשר מדובר בבשר טהורה שמתה ולא נשחטה.
אולם הרמב"ם(מאכלות אסורות ט', ו') פוסק על פי הסבר אחד בגמרא חולין(קי"ג:) שהמבשל בשר מתה או חלב(בסגול) בחלב – לוקה על הבישול ולא על האכילה כי אין איסור אכילת בשר וחלב חל על איסור אכילת נבילה או חלב לעומת איסור בישול שעליו לוקה כי לא קשור לאיסור האכילה. הרמב"ם בפסקו הנ"ל ביד החזקה לא מפרש שהנ"ל מותר בהנאה לעומת זאת בפרושו למשנה בכריתות(ג') מבאר שגם מותר בהנאה.
ערוך השולחן(יורה דעה פ"ז, י"ב) סובר שהעיקר כפרוש הרמב"ם במשנה שמשווה בין אכילה להנאה ולכן מתיר בהנאה.
הדגול ומרבבה(שולחן ערוך שם) מביא שהתוס'(חולין ק"א. ד"ה איסור כולל) סובר שאיסור הנאה לא נקרא איסור מוסיף, ואם כן לפיו יתכן שהנהנה מבשר מיתה שבושל בחלב - חייב באיסור הנאה – אולם היות ומסקנה זו אינה מפורשת בתוס' הסומך על זה במקום הפסד לא הפסיד.
לעומתם הפרי מגדים בהקדמתו להלכות בשר וחלב מוכיח שאין קשר בין איסור הנאה לאיסור בישול, והעיקר כפשט הרמב"ם ביד החזקה שלא התיר בהנאה בשר מיתה שבושל בחלב ולכן אוסרו בהנאה.
השדי חמד(א' 323-324) פוסק: "...הנאת בשר בחלב אפילו נבלה וחלב(בסגול) בחלב – אסור מן התורה וגם בשל נכרי אסור לכל הפחות מרבנן ואין היתר לנרות שבודאי מערבין חמאה בחלב(בסגול)".
הבן איש חי(שנה שניה בהעלותך ה') פוסק בפשטות: "בשר וחלב דאסור מן התורה בבישול ובהנאה...אלא אפילו בשר נבלה וטריפה של בהמה טהורה אסור מן התורה בבישול ובהנאה...".
וכן פוסק כף החיים(יורה דעה פ"ז, י"ט-כ') שבשר נבלה, טרפה או חלב(בסגול) שבושלו בחלב אסורים בהנאה.
לכן ברור שלכתחילה אין להתיר להשתמש באוכל לחיות שיש בו בשר בקר שבושל בחלב היות והרמב"ם והשולחן ערוך לא התירו במפורש את הנ"ל ופשטות כוונתם לאסרו בהנאה כמו שנאסר בבישול. כי דווקא באכילה לא נאסר מטעם איסור אכילת בשר שבושל בחלב כי כבר אסור מטעם נבילה ואין איסור חל על איסור ודבר זה לא שייך לגבי ההנאה כמו שלא שייך לגבי הבישול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
