ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
1. " ויחן שם ישראל נגד ההר "(שמות י"ט, ב'), במדרש מכילתא מבואר שהחניה לפני הר סיני היתה שונה משאר החניות:" כל מקום אומר: ויסעו ויחנו- נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, אבל כאן השוו לב אחד ולכך נאמר: ויחן ".
2. " ואהבת לרעך כמוך "(ויקרא י"ט, י"ח) א"ר עקיבא זהו כלל גדול בתורה .(ירושלמי נדרים פ"ט, ה"ד). הלל הזקן אמר לגוי שרצה להתגייר על רגל אחת: מה ששנוא עליך על תעשה לחברך ואת השאר לך ללמוד(שבת ל"א.). הלל התכוון שהיות וקשה לאהוב אדם אחר בשלמות כמוך - לפחות אל תשנא אותו ואל תעשה לו מה ששנא עליך. לכן התורה מצוה:" לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך "(ויקרא י"ט, טו"ב) שכדי לא להגיע לשנאה יש תחילה להוכיח את החבר ואז יתכן שטעית ואם צדקת יתכן שהחבר יתנצל.
3. בגלל הערבות ההדדית התורה מצוה:" ולפני עור לא תתן מכשול "(ויקרא י"ט, י"ד) – הכוונה בזה שאסור להכשיל את חברך בין בנושא חומרי כגון: שתייעץ לו לעשות עסקה לא טובה, ובין בנושא רוחני שלא תמנע ממנו לעשות עבירה.
4. למרות זאת רבי עקיבא פסק(בבא מציעא ס"ב.):לגבי המקרה: " שנים שהיו מהלכים בדרך וביד אחד מהם קיתון של מים – אם שותים שניהם – מתים, ואם שותה אחד מהם - מגיע ליישוב. דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו, עד שבא ר' עקיבא ולימד " וחי אחיך עמך "(ויקרא כ"ה, ל"ו) – חייך קודמים לחיי חבריך . טעמו של רבי עקיבא הוא שברור שאין לאדם לגרום לעצמו מיתה בשביל שיחיה חבירו ובמקרה שישתו שניהם אף חברו לא יחיה.
5. הרואה את חבירו טובע בים או ליסטים באין עליו או חיה רעה באה עליו, ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להציל, ולא הציל; או ששמע עכו"ם או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנים לו פח ולא גילה אוזן חבירו והודיעו; או שידע בעכו"ם או באנס שהוא בא על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו, וכיוצא בדברים אלו -- "עובר על לא תעמוד על דם רעך "(חושן משפט תכ"ו)
6. שישכור אחרים: דאילו להצילו בגופו מוהשבותו לו נפקא דאבידת גופו של חבירו צריך להשיב לו ומלא תעמוד על דם רעך מרבינן אפי' להוציא ממון ע"י שישכור אחרים להצילו צריך. עובר על לא תעמוד כו ': ובהג"מ כתבו דבירושלמי מסיק דצריך אפילו להכניס עצמו בספק סכנה עבור זה והביאו הב"י וכ' ז"ל ונראה שהטעם הוא מפני שהלה ודאי והוא ספק עכ"ל גם זה השמיטו המחבר ומור"ם ז"ל ובזה י"ל כיון שהפוסקים הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור לא הביאו בפסקיהן מ"ה השמיטוהו ג"כ(סמ"ע)
7. עובר על לא תעמוד עסמ"ע סק"ב בענין להכניס עצמו בספק סכנה בשביל הצלת חבירו. ועיין בספר אגודת אזוב מהגאון מהר"ם זאב זצ"ל שכתב טעם נכון מה דהרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור לא הביאו דברי הירושלמי בזה משום דס"ל בתלמודא דידן פליג על הירושלמי בהא ע"ש. ושם בסיף הספר בהשמטות הביא בשם הרדב"ז ח"ג סימן תרכ"ז שכתב כן בפשיטות דספיקא דידיה עדיף מודאי דחבריה (אדם לא מחויב להסכים שיקצצו את ידו במקום שיהרגו את חבירו, ואם מכניס עצמו בסכנה הוא חסיד שוטה) והוא ז"ל כתב על זה אולם צריך לשקול היטב אם יש בו ספק סכנה ולא לדקדק ביותר כאותה שאמרו (בבא מציעא דף ל"ג) ... שכל המדקדק בעצמו כך סוף בא לידי כך ..:(פתחי תשובה ב')
8. בתורה תמימה(ויקרא י"ט, ק"י) מוכיח כירושלמי מהגמרא ברכות (ל"ג.) שרבי חנינא בן דוסא שם את עקבו על חור של ערוד שנשך את הבריות, והערוד נשכו והערוד מת – מכאן שצריך להכניס את עצמו לספק סכנה כדי להציל את האחרים מוודאי סכנה שמתו מנשיכת הערוד. לגביו זה היה ספק כי היה מלומד בניסים.
עזרה רוחנית
9. בעי רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב חטאת או לא התירו? ... אמר רב שילא לעולם בשוגג ולמאן התירו לאחרים מתקיף לה רב ששת וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך?! אלא אמר רב אשי לעולם במזיד ואימא קודם שיבא לידי איסור סקילה ...(שבת ד'.)
10. לאחרים - אחר שראה ובא לפנינו לישאל לרדותה קודם שיבא חבירו לידי חיוב חטאת:
וכי אומרים לו לאדם - צא וחטא איסור קל כדי שלא יתחייב חבירך עונש חמור:(רש"י)
11. וכי אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך. והא דאמר בבכל מערבין (עירובין לב:) רבי סבר ניחא ליה לחבר דליעבד איסורא קלילא(לתרום שלא מן המוקף) ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה(לאכול טבל)? התם כדי שלא יאכל ע"ה טבל על ידו דאמר לי' מלא לך כלכלה של תאנים מתאנתי ... ואומר ריב"א ... דהתם עדיין לא נעשה האיסור ...אבל הכא המעשה של איסור כבר נעשה וממילא יגמור ... והא דתנן בהשולח (גיטין דף מא:) מי שחציו עבד וחציו בן חורין כופין את רבו ועושה אותו בן חורין ואע"ג דבהאי פירקא (דף לח:) א"ר יהודה כל המשחרר עבדו עובר בעשה דלעולם בהם תעבודו שאני פריה ורביה דמצוה רבה ...ושחרר את עבדו להשלימו לי' מצוה דרבים שאני ועוד י"ל דדוקא היכא דפשע קאמר וכי אומרים לו לאדם חטא ...:(תו"ס)
12. גם שוגג נקרא פשיעה שהרי רב ששת דחה את דברי רב שילא שהעמיד בשוגג(סעיף 9.). (חכמת מנוח על הגמרא)
13. ואם נתנו בשבת אפילו במזיד מותר לו לרדות קודם שיאפה כדי שלא יבא לידי איסור סקילה:(אורח חיים רנ"ד, ו')
14. ...ודוקא הוא אבל אחרים אסורים לרדות (רי"ו) דאין אומרים לו לאדם עשה חטא קל בשביל שלא יעשה חבירך איסור חמור כיון שלא נעשה האיסור על ידו וגם חבירו פשע במה שהדביק (ב"ח תוס') ובאמת העיקר תלוי באם פשע.(מגן אברהם כ"א)
15. חבירו פשע- שגם בשוגג פשע שהיה לו ליזהר שלא יבא לזה.(משנה ברורה שער הציון מ') (כמו סעיף 12.)
16. לו - ...וכל זה לענין אפיה אבל לענין בישול פשוט הוא דאם אחד שכח או עבר והניח קדרה סמוך לאש צריך גם אחר לסלקו כדי שלא יבוא חבירו לידי איסור דבסילוק הקדירה אין כאן איסור כלל וממילא יש כאן מצוה לאפרושי מאיסורא.(משנה ברורה מ')
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות שטיפת כלים בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
