ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
- מדורים
- קרוב אליך
השיחה הזו מתקיימת בחצות לילה בכותל, ואין לי הסבר למה שאני רואה. עם ישראל מבקש סליחה. חולצות עם ציורים, לפעמים גם על הגוף, כיפות לבנות, אולי חד־פעמיות, מונחות על תספורות קוצים. והטקסט אותו טקסט, סליחה אבא. אני מבין שצריך לבקש סליחה אז באתי.
עם ישראל, אני אומר לעצמי, יהודים. אין סיכוי שאבין את זה. איך יכול להיות שהאנשים הללו יחלפו על פני ברחוב וברמזור, ואני אסתכל ואומר "אהה הוא בטח לא דתי, מה לו ולאלול?". שוב אני טועה בזה, כשאני רואה בכותל מאות של אנשים מבקשים מדי לילה סליחה. לא שזה כיף כל כך גדול, לא שזה ממש חיוב הלכתי, ועדיין הם באים. למה?
מה כל כך מחבר אותנו בסליחות? לכל ילד ירושלמי יש את הזיכרון הזה. בחופש הגדול או מעט אחריו מעירים אותך לפנות בוקר כדי לשיר סליחות, ובעיקר כדי לקבל איזו עוגייה בשעת לילה מאוחרת. אבל מה מביא אדם מבוגר לומר שזה הזמן לבקש סליחה?
תכלית הידיעה שלא נדע. יש כאלה דברים גדולים בחיים שבתכל'ס אנחנו לא יודעים לגביהם כלום. לא איך העולם מתנהל, מה החשבון בשמיים, למה זה קיבל והאחר לא. בין אם הוא רופא או טייס או טייח או נהג, כל אדם מגיע בשלב מסוים לתחושה שהעניין כאן בעולם גדול ממנו ויש מישהו שמנהל פה את הכל. אז למה בכל זאת לקום לסליחות? למה בכותל אפשר לראות ממש דגימה של כל עם ישראל, גם את הרחוקים ביותר שבאים תחת הכותרת "סיור סליחות", באים להקשיב לאחרים ואולי מבלי לדעת מבקשים גם לקחת חלק. למה?
כי כאן יש את התכלית, שכנראה לא נדע. רבי נתן אומר שיכול אדם להבין בש"ס או בפוסקים, אבל אין לו מושג והבנה מה זה... יהודי! כן כן, כל אחד מאתנו עמוק וקשור לשמים בדיוק כמו היופי של העולם והמסתורין שבו. כל יהודי קשור בנשמה שלו לכל כך הרבה ענפים ושורשים, והוא לא יכול להסביר לעצמו רציונאלית למה הוא עושה את מה שהוא עושה.
כל יהודי מרגיש משהו בתוכו, את אותה נשמה שחיה אתו בגוף. גם אם הוא מתעלם ממנה, יש פעמים שהוא והיא נפגשים באיזו צומת. או שחס וחלילה קורה משהו איום, או שפשוט הלב אומר בשם הנשמה... גוף יקר אתה לא יכול להתנהג כך. אתה צריך להתבונן, לסכם מה קרה כאן, מה הכיוון שלך לשנה הבאה? התהליך הזה הוא מסוג הדברים שיש לנו בפנים, מעין תכונות בסיס שקיבלנו מאבותינו ונולדנו אתן.
אדם מתנהל כל השנה איך שנראה לו, האחר פועל על פי מה שה' הורה לו, ושניהם בסוף מגיעים לבקש סליחה. למה? כי הם מרגישים! הם מרגישים שלמרות המאמצים, יש על מה לבקש; שלמרות הריחוק יש לי הזדמנות לעשות תשובה ולחדש את הכל. לצאת בלילה בשקט, כשאף אחד לא רואה. לעצום עיניים ולומר כשאף אחד לא שומע. סליחה. טעיתי. אפשר לחזור?
מרגישים שיש ה' בעולם, שיש ממי לבקש סליחה. אחרת לא היו קמים כל כך מוקדם. אלו המסתורין העמוקים של כל יהודי. אי אפשר לדעת מה הולך אצלו בנשמה. הבחוץ כל כך מטעה. הבפנים כל כך עמוק. הרי אם אני חזרתי בתשובה מהיכן שהייתי במחשבה ובדיבור, אז כל אחד יכול. לכל אחד 'יש את זה', קוראים לזה 'יהודי', והוא לא לבד בעולם.
זו הסיבה שרובנו בחודש אלול קולטים מה זה תשובה וסליחה. זו הסיבה שאנחנו מרגישים בלי יכולת להסביר. זו הסיבה שאנחנו כאלה מיוחדים והדבר הכי יפה שאפשר לומר עלינו הוא שאין סיכוי שנבין עד כמה אנחנו מיוחדים. וואוו... אני מחזיר לעצמי בקור הירושלמי של חצות בכותל. כל אחד הוא כזה? כן, ולכן... צבי, אין סיכוי שתבין אלא רק תרגיש. וגם תרגיש יותר טוב לבקש סליחה. הרי כך מצליחים לקום. עוד מעט מתחילים הכל מהתחלה. בראש השנה הכל נקי וחדש, אתה לא לבד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
