ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תשע"ו
התנ"ך הירושלמי הזעיר
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
271 - תוקע במושב זקנים
272 - התנ"ך הירושלמי הזעיר
273 - פתיחת מכללה בבעלות יהודית בשבתות ובחגים
טען עוד
מספר שאלות:
1. האם מותר להיכנס עם התנ"ך הזעיר לבית הכיסא כשהוא משובץ בסיכה או תכשיט?
2. האם יש עניין מוקצה בשבת להחזקת התנ"ך שמיוצר באותו מכשיר והליך שבו מיוצרים דברים שוודאי מבחינת מוקצה?
3. אם תנ"ך כזה בלוי - האם יש צורך להטמין אותה בגניזה?
תשובה
1. מותר להיכנס עם התנ"ך הזעיר גם למקומות לא נקיים (לבית הכיסא) מכיוון שאין בו קדושה 1 .
2. התנ"ך הזעיר משמש כתכשיט, לכן הוא אינו מוקצה בשבת. כלי מוגדר כמוקצה או לא מוקצה על פי שימושו, ולא על פי התהליך בו הוא מיוצר.
3. אין צורך לגנוז תנ"ך זעיר בלוי 2 .
^ 1.בגמ' בסנהדרין כא: אגב העיסוק בדיני המלך, מבואר שהמלך נושא ספר תורה תמיד. הגמ' מסייגת "אינו נכנס בה לא לבית המרחץ ולא לבית הכסא, שנאמר והיתה עמו וקרא בו – מקום הראוי לקרות בו". זה המקור הבסיסי של הדין שאין להכניס ספר תורה לבית הכסא.
השו"ע (יו"ד סימן רפב סעיף ד) פסק ע"פ גמ' זו – "לא יאחוז אדם ס"ת ויכנס סבו לבית הכסא או לבית המרחץ...".
יש ללמוד מכך שיש לכבד ספר תורה ומפני קדושתו אין להכניסו לבית הכסא.
אמנם בנדון דידן, בתנ"ך הכתוב בכתב כה זעיר שבכדי לראותו יש צורך בזכוכית מגדלת, יש לדון האם הוא כלל מוגדר ככתבי הקודש.
בדבר זה מצאנו מספר תשובות באחרונים הסוברות שכתב שאינו ניכר, כלל אינו מוגדר ככתב שיש בו איסור להכניסו לבית הכיסא. כך כתב בשות אבן יקרה ח"ב סימן לג. וכך פסק ביביע אומר חלק ד יו"ד סימן כ אות ב. וכך בשו"ת משנה הלכות חלק ד סימן קכט.
נימוקם והוכחתם היא מדיני חרקים. האחרונים נקטו בפשיטות שדווקא חרק שנראה בעיניים אסור, אך חרק שאינו נראה בעיניים למרות שנראה במיקרוסקופ אינו אסור באכילה. כך פסק באג"מ יו"ד חלק ב סימן קמו ד"ה ומה שכתר"ה – לדבריו, דבר זה מרוב פשיטותו אינו צריך לפנים שהרי קדמונינו שלא היה להם מיקרוסקופ קיימו את כל התורה כולה, וודאי שלא הוציאו את התולעים הקטנים שנראים רק במיקרוסקופ, ועל כן אין בכך איסור. כך הביא גם בשו"ת אבן יקרה, וגם ביחווה דעת.
חכם אחד שהובא בתשובת המשנה הלכות סבר שמהגמרא בגיטין (יט ע"ב) האומרת שאמר שמואל נתן לה נייר חלק ואמר לה ה"ז גיטיך מגורשת. חיישין שמא במי מילין כתבו, כלומר בחומר שנבלע בקלף. ובהמשך הגמרא, משמע דאי פליט ע"י מיא דנרא הוה כתב אף שהכתב אינו ניכר אלא על ידי פעולה של הוספת חומר.
אמנם המשנה הלכות דחה הוכחה זו, כיוון שרש"י והמאיר"י שם פירשו שהחשש הוא שמא האותיות לא נבלעו יפה. ומסביר המשנה הלכות, שעקרונית האותיות היו קיימות אך חששו שמא לא נבלעו יפה, אמנם אם אין אותיות כלל כמו אצלנו ודאי שאין בכך חשש שיש כאן אותיות. [לכן אם לדוג' יהיה גט בגודל כזה הוא לא יחול].
כמו"כ ניתן לחלק, שבכתב סתרים (גיטין יט) הכתב אמנם קיים אך צריך לגלות אותו, אך במיקרוסקופ, הכתב גם שיגלו אותו אינו כתב. כלומר לחלק בין חומר חיצוני שמגלה את הכתב ואז הכתב עומד כשלעצמו לדבר שלא ניתן לראותו אילולא המיקרוסקופ. וכך גם מבאר המשנה הלכות.
ראיה נוספת לכך שכתב קטן אינו כתב היא מהגמ' במנחות (כט ע"א): "אמר רב אשיאן בר נדבך משמיה דרב יהודה ניקב תוכו של ה"י כשר יריכו פסול אמר ר"ז לדידי מפרשה לי מיניה דרב הונא ורבי יעקב אמר לדידי מפרשה לי מיניה דרב יהודה ניקב תוכו של ה"י כשר יריכו אם נשתייר בו כשיעור אות קטנה כשר ואם לאו פסול אגרא חמוה דר' אבא איפסיקא ליה כרעא דה"י דהעם בניקבא אתא לקמיה דר' אבא א"ל אם נשתייר בו כשיעור אות קטנה כשר ואם לאו פסול".
משמע מהגמ' שיש שיעור לגודל של אות. שיעור קטן מפקיע שם אות.
ובדף ל במנחות – שיעור גליון מלמטה טפח מלמעלה ג' אצבעות. ובין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה ובין אות לאות כמלא חוט השערה.
ותוס' במנחות כט: ד"ה זיל אייתי שיש שיעור לקוטנן של אותיות. ואותיות שלא יכול הקטן לקרותם אינם כלל בגדר אותיות, ולכן באותיות שבכדי לראותם צריך מיקרוסקופ אין קדושה.
אמנם משו"ת מהרש"ם חלק ג סימן שנז נראה להחמיר בדבר שלא נתון בכיסוי, אך מכל שאר האחרונים שהבאנו נראה להקל.
בנוסף לכך שכל האחרונים חולקים על המהרש"ם, המשנה הלכות מתרץ שגם המהרש"ם לא אסר במקרה שהכתב איננו נקרא כי הוא קטן מידי. לדבריו, המקרה בו דן המהרש"ם היה שעקרונית האותיות היו ניתנות לקריאה, אלא שכיוון שהם היו מונחות בתוך תיק מסוים, היה קשה לקרותם מבחוץ בלי מיקרוסקופ, ועל כן אין להשוות לנדון דידן שבו כלל הכתב לא נראה אף כשהוא מונח לפניך שלא בכיסוי.
^ 2.כפי שנתבאר בהערה 1, אין קדושה בתנ"ך הזעיר ועל כן אין בו חיוב גניזה.

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך ללמוד אמונה?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה מחבר שמיים וארץ?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















