ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
"'דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב' – אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים" .
בין ראש השנה ליום הכיפורים ישנם שבעה ימים. ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל מלמד אותנו ששבעה ימים אלו הם כנגד שבעת ימי השבוע של כל השנה. בכוחו של כל יום מימים אלו לתקן ולרומם את אותו היום בשבוע שאולי חטאנו בו בכל ימות השנה.
ימים אלו הם ימים שבהם הקב"ה קרוב אלינו יותר מבשאר ימות השנה. אלו ימים שבהם הקב"ה רוצה מאתנו קרבה יתרה ומיוחדת. כל מי שמתכוון לתקן מעשיו ולהתקרב לה' בימים אלו מרגיש בקרבה המיוחדת הזו,"הבא ליטהר מסייעין לו" . מתוך ההתרוממות הגדולה שלה זכינו בראש השנה, אנחנו נמצאים עכשיו כבר במקום אחר לגמרי. מתוך שיישרנו את מבטנו אל הדרך הנכונה בראש השנה, אנחנו הולכים ומתקנים את הטעויות ואת החטאים שלנו. כך נוכל להגיע לתכלית הגדולה של יום כיפור. כך נהיה ראויים לפגוש את הקב"ה כפי שזכה הכהן הגדול לפגוש את הקב"ה פעם אחת בשנה במקום הקדוש ביותר, בקודש הקודשים. ימים אלו הם גם ימים של תקווה גדולה וביטחון גדול בקב"ה, שאוהב אותנו ונותן בנו מחדש אמון שבכוחנו לתקן ולהתחדש.
הלכה- רחיצה ביום כיפור
ביום הכיפורים אנו מתענים בחמישה עינויים: איסור אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.
כל רחיצה של תענוג אסורה ביום הכיפורים, בין במים חמים ובין במים קרים, ואפילו מקצת גופו אסור לרחוץ, ואפילו להושיט אצבע אחת קטנה לתוך מים אסור. אבל מי שנתלכלך בבוץ או צואה או שנטף דם מחוטמו, רשאי לרחוץ את המקום המטונף, מפני שאינו מתכוון לתענוג. ואם הלכלוך או ריחו הרע אינו יורד במים בלבד, יכול להשתמש בסבון נוזלי. ואף שבכל רחיצה להסרת לכלוך יש גם קצת הנאה, מכל מקום כיוון שעיקר הכוונה להסרת לכלוך, אין היא נקראת רחצה של תענוג. (מתוך 'פניני הלכה')
דברים שבלב- צוחק מי שצוחק...
חוזרות הביתה בהסעה. מאחורה יושבות כל הבנות המגניבות, מריצות צחוקים על כל מה שזז. המורה ללשון, המורה למתמטיקה, המנהלת, המדריכה ומה לא. בשלב מסויים, שיר, אחת הבנות השקטות בכיתה, הסתובבה אחורה ואמרה להן שהן מפריעות לה לישון. זאת הייתה עילה לרדת לחייה. הן צחקו עליה ואמרו שתישן בבית ו"בשביל זה יש הסעה, כדי לצחוק קצת מה יש?". התעצבנתי נורא ואמרתי להן שירגעו קצת כי הן כבר עוברות כל גבול. הן המשיכו לצחוק והבנתי שהפעם זה פשוט לא יעזור...
***
הצחוק . במקרים מסוימים הוא יכול לשחרר ולפתוח, לחבר בין אנשים. במקרים אחרים הוא ממש חוסם בני אדם מלתקן את עצמם . גם מן הדברים החמורים ביותר אפשר להוציא את העוקץ כשצוחקים עליהם. אתה אומר משהו ברצינות ובהערה שנונה אחת מפילים את כל מה שאמרת. אנשים שמריצים צחוקים על כל נושא לעולם לא יוכלו להתקדם. הם יעדיפו להיות תקועים במקום שלהם, העיקר לא להקשיב למה שמעירים להם. הרמח"ל משווה את הצחוק למגן שמרחו עליו שמן. כל חץ שיירה עליו לא יחדור אותו. 'הוא מוגן מכל פגיעה'. העניין הוא ש'מה שלא נכנס דרך הראש ייכנס דרך הרגליים'. בגלל שאותם ליצנים צוחקים על הכל הם מחייבים שיסבירו להם'בדרך הקשה' . דבר שלא היה נצרך אם הם היו מקשיבים בצורה נורמאלית. הליצנות הזאת היא אחד המחסומים הגדולים מפני התיקון והתשובה. אווירה כזאת עלולה להותיר אנשים רבים במצב ירוד מאד והם יחשבו 'שהכל סבבה', הבדיחות מצחיקות והמצב מעולה. הצחוק משמש במקרה הזה כ'משכח כאבים'. בפנים עלולה להתפתח אצל האדם מחלה ממארת שהקשבה אמיתית הייתה מביאה לריפויה.
בדרך כלל, טיפוסים שצוחקים על הכל הם אחד משניים; או שהם מיואשים ואין להם מוטיבציה להתחיל ולשפר את מצבם ולכן הם עושים צחוק מכל דבר, או שהם סתם עצלנים ואין להם כוח להתאמץ ולתקן את עצמם ולכן במקום להתאמץ הם צוחקים.
אז אם אתם עוד מאמינים ויש לכם אנרגיות לשנות – עוד תצליחו בע"ה.
וצוחק מי שצוחק אחרון...
סיפור- הכותל
הגיעו לכותל. מקס מביט סביבו, והנה בא אדם אחד וביקש להניח לו תפילין. נתן לו כיפה גדולה מנייר, והניחה על ראשו. נטל אותו אדם את התפילין וביקש לכורכם על ידו של מקס. זלגו עיניו של מקס דמעות. אמר לאותו אדם: הנח לי. כרך מקס בעצמו את התפילין על ידו, והניח על ראשו. חזר וכרך על אצבעו שלוש כריכות, ופיו ממלמל מאליו: 'וארשתיך לי לעולם'. הגיע ידו על הבתים של התפילין, וחזר והגיע אותה על פיו, ונשק אותה. הגיש לו אות אדם דף, וביקש לקרוא עימו: "שמע ישראל", הראה לו מקס בידו שיניח לו. התקרב אל הכותל, עמד מולו ובכה. הקשיב לתפילתו המופלאה של חכם מוהדב, והיונים מנהמות בכנפיהם. יום שני בשבת היה, וקראו בתורה. ביקשו להעלות אותו. שאלו לשמו. אמר: מקס בן ז'ק. תיכף קפץ ותיקן תוך כדי דיבור: רפאל מנחם בן יעקב. זלגו עיניו דמעות וליבו הומה, שלוש-עשרה שנה לא הניח תפילין, שלוש-עשרה שנה לא עלה לתורה, שלוש-עשרה שנה לא קרא אותו שום אדם רפאל מנחם.
בירך על התורה לאחריה: אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו. לא הספיק לומר: "ברוך", עד שעצרו אותו הדמעות. הביט בו חכם מוהדב באהבה, וגמר איתו את הברכה. נשק רפאל מנחם את ידו של חכם מוהדב, כשם שהיה נושק את ידו של זקנו חכם חייא, וביקש אותו שיעשה השכבה. התחיל חכם מוהדב לומר בקיצור כמו שאומרים על אדם פשוט: המרחם על כל בריותיו, הוא יחוס ויחמול וירחם על נפש... והיטה אוזנו לשמוע את השם, לחש לו רפאל מנחם: נפש זקני המרוחם, חכם חייא בן חכם רפאל, שהשבוע פקידת פטירתו. נזדעזע חכם מוהדב, וכמעט צעק: שפורטה? ניענע רפאל מנחם בראשו, ושערו הארוך התנדנד מצד אל צד. אחז חכם מוהדב בידו בחוזקה, וחזר על ההשכבה ואמר כדרך שאומרים בחלב על גדולי גדולים: והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה... מה רב טובך אשר צפנת ליראיך... לנשמת החסיד הדיין המצוין, הבקי בכל עניין, החכם השלם והכולל, ענוותן כהלל, חכם חייא...
רפאל מנחם לא שמע יותר. שיקע את פניו בסידור, והלך לו אצל הכותל. אמרו, עמד אצל הכותל, לא נע ולא זע עד שלוש שעות. חכם מוהדב המתין לו כל אותו הזמן כשהוא קורא חק לישראל. ניגש אליו, נטל את ידו ולקח אותו עימו.
לימים אמר רפאל מנחם: הרבה שאלות טורדות היו לי, והרבה ספקות אמיתיים, אלא שבכל ברכה וברכה שהתחנן בה החכם בדרך אל הכותל המערבי, הרגשתי שנפתר לי ספק אחד עד שבירכתי על התורה, והרגשתי שאין לי עוד מה שאשאל.
(אמת מארץ תצמח / הרב חיים סבתו)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
