ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
דרכו בקודש הייתה להסתתר בראש השנה לפני התקיעות מכל אדם, ועשה שם מה שעשה. פעם אחת התגנב איש אחד, והציץ דרך הסדק לראות את מעשיו, והסבא לא הרגיש בדבר.
ראה האיש, שהסבא נפל בפישוט ידיים ורגליים על הארץ, בכה והתחנן ואמר: 'ריבונו של עולם! מה אתה רוצה מעמך ישראל? באמונה, כי לולי ראיתי בעיני מצוות שבני ישראל מקיימים, לא הייתי מאמין שיוכלו בגלות המר הזה לקיים אפילו מצווה אחת. ביחוד בעולם החשוך הזה, אשר השטן מרקד ביניהם, והתאוות כולן הן לנגד עיניהם, ואת הגיהינום ציירת (בספר) 'ראשית חכמה'. אילו היית עושה להיפך: הגיהינום נגד עיניהם, והתאוות מצויות באיזה ספר, אז אף יהודי אחד לא היה עושה, חס ושלום, שום דבר רע'... (סיפורי חסידים עמ' 35).
בסיפור, מלמד הסבא סנגוריה על עם ישראל. מתאים הדבר לדמותו הכללית, הידועה כמי שפדה שבויים ופעל למען ישראל, וכן כאיש בעל חום והתלהבות מיוחדת לכל דבר שבקדושה.
כשאדם נופל וחוטא, ומלמדים עליו זכות או מחזקים אותו, יש שתי דרכים בדבר. הדרך הראשונה, הנפוצה יותר בדורנו, היא לדבר על כך, שלמרות הנפילות האדם נותר טוב. החטא הוא רק לכלוך חיצוני, הנובע מתאוות הגוף החיצוניות, ואילו היהודי בפנימיות נשמתו תמיד עורג לטוב וחפץ בקרבת ואהבת ה'.
דרך זו בולטת בכניסת יום כיפור, עת בתפילת 'כל נדרי', אומרים אנו את הפסוק – "ונסלח לכל עדת בני ישראל... כי לכל העם בשגגה". והנה, ישאל השואל – ומה עם החטאים במזיד, האם עליהם לא יסלח לאדם? והתשובה – זה עניינו של יום כיפור, ללמדנו, שגם החטאים במזיד הם בעומקם חטאים בשגגה. ביום כיפור מתגלה שגם יהודי שהתרחק מאד, נותר בתוך תוכו קשור לה', ונמצא שבאמת בעומק יש בו גרעין טוב שלא רצה לחטוא מעולם.
אולם הסבא בסנגוריה שלו, בוחר לצעוד בדרך שנייה ושונה. הסבא נופל לארץ, ומדגיש בכך את נפילת האדם ואפסות כוחו. כשאדם נופל, אפשר גם ללמד עליו זכות בכך שהיה לו קשה מאד להתמודד. הסבא מדגיש את העובדה שבעולמנו, הנוכחות האלוקית נסתרת, ואילו התאוות הגשמיות גלויות ונגישות לכל. כביכול, הדרישות האלוקיות נמצאות ב'ספר', ואילו תאוות העולם בוערות באש חיה, ומה יעשה האדם ולא יחטא?
שתי דרכי הסנגוריה, קצת סותרות וקצת משלימות זו את זו. הן סותרות, כי אם האדם בפנימיותו הוא טוב, הרי שבתוכו יש גם תשוקה לטוב, וממילא התשוקה לאלוקים היא 'תאווה' ולא רק מצווה הכתובה בספר. ואכן, 'תאוות' הטוב היא המצפון, והרצון למצוא את יעודינו בעולם. אמנם שתי הדרכים גם משלימות זו את זו, כי גם הדרך הראשונה מודה, שבפועל תשוקות הרע זמינות ומהירות יותר.
דורנו, מדגיש מאד את דרך הסנגוריה הראשונה. חשים אנו, שאם נדגיש לאדם את היותו טוב, הרי שוודאי יתחזק ברוחו ויוכל לקום מהנפילה לעשיית טוב מחודשת. לא לחינם, הסבא כחלק מהבחירה בדרך הסנגוריה השנייה, הדגיש את הגלות. בגלות, מסתתרת הנוכחות האלוקית מהעולם, ולכן מורגש שהטוב מסתתר והרע מוחשי בעולם. בדורנו, עם השיבה לארצנו, הנוכחות האלוקית שבה ומתגלה יותר בעולם, והאדם חש יותר ויותר שהטוב נוכח בעולם.
ובכל זאת, גם הצועדים בדרך הראשונה חשוב שישלבו את השנייה. לעיתים, אדם שנופל ומיד מנחמים אותו (או שהוא מנחם את עצמו) שהוא נשאר טוב, הרי שבשלב מסוים הוא כלל לא חש בצורך להשתנות. הרי אני טוב גם כשאני למטה, הוא לוחש לעצמו, ואין צורך בשינוי.
במצב זה, עלינו להטעימו מהדרך השנייה. אמנם קשה לך, ולכן לא הפכת לאדם רע, אך אתה עדיין רחוק מאד. עליך לקום ולהשתנות. וודאי גם יום כיפור תובע מאיתנו לשוב בתשובה. "האומר אחטא ויום הכיפורים יכפר, אין יום הכיפורים מכפר". למי שבונה על כך שיום הכיפורים יגלה, שהוא בעומקו טוב, ולכן ממשיך להתלכלך בחטא, אין יום הכיפורים מכפר.
ונסיים בסיפור נוסף מהסבא, שמלמד בדיוק עניין זה – פעם, סח הסבא בצער לתלמידיו, שהוא חושש שלא הדליק נרות שבת בזמן. תלמידיו חזקוהו, שוודאי לא יארע לצדיק תקלה.
אולם, בין התלמידים היה רבי רפאל מברשד, הידוע במידת האמת שלו. אמר רבי רפאל – צריך לעשות תשובה, כי יש כאן חשש לחילול שבת. הצדיק הסבא את רבי רפאל, ואמר שבזכותו יזכה לעשות תשובה.
שנזכה גם אנו כולנו לחוש בטוב המצוי בקרבנו, ומכוחו לעבוד ולתקן ברצינות, ולשוב בתשובה שלימה. ונחתם לשנה טובה ומבורכת!
זכויות יוצרים בעידן האינטרנט נהנה מיגיע חברו ללא רשותו - רשע
מתוך הכנס "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
