ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
קייפטאון, דרום אפריקה Cape Town, South Africa
תמוז תשע"א
פתיחת מכללה בבעלות יהודית בשבתות ובחגים
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
242 - פתיחת מכללה בבעלות יהודית בשבתות ובחגים
243 - חדרים החייבים במזוזה ומקום קביעתה בהם
244 - סירוב קבלת גט ומניעת חינוך יהודי
טען עוד
השאלה
האם מכללה שהיא בבעלות פרטית של יהודים אך רוב המרצים והסטודנטים אינם יהודים יכולה לקיים לימודים בשבתות ובימים טובים?
התשובה
לכתחילה ראוי שמכללה שהיא בבעלות יהודית לא תקיים לימודים בשבתות. חשיבות יתרה יש לכך, כיוון שברוב המוסדות להשכלה גבוהה בעולם מקובל לא לקיים לימודים בשבת 1 .
א. מותר ליהודי לומר לגוי לעשות מלאכה בעבורו אף אם הגוי יעשה אותה בשבת, ובלבד שהיהודי לא הורה לו לעשותה דווקא בשבת, והגוי מדעתו בחר לעשותה בשבת. אך גם באופן זה, הדבר מותר רק אם אין חשש של מראית עין, שיאמרו שהיהודי הורה לו לעשות בשבת.
ב. לכן, אף שמלכתחילה ראוי להימנע מכך, אם ישנו רצון של המרצים או הסטודנטים שאינם יהודים לקיים לימודים דווקא בשבתות או ימים טובים במקרים מיוחדים ובאופן לא קבוע - אין לבעלים היהודי להתערב. שהרי כל עוד שהבעלים היהודי אינו מורה להם לקיים לימודים בשבת וביום טוב, אלא רק מעסיק אותם כדי לקיים את הלימודים בכללותם, ובאפשרותם לקיים את הלימודים שלא בשבת וביום טוב, אף אם הם בפועל בוחרים לקיים לימודים בשבת וביום טוב – אין בכך איסור, כיוון שהם עושים כן מדעתם 2 .
ג. אף באופן זה יש לוודא שהמרצים והסטודנטים היהודים יידעו שאינם מוכרחים לעבוד או ללמוד בשבת ויום טוב.
ד. אם מרצה או סטודנטים שאינם יהודים החליטו על דעתם לקיים פעילות בשבת, יש לאפשר לסטודנטים היהודים חלופות אחרות כדי שהדבר לא יגרום להכשלת יהודים ח"ו בחילול שבת ויום טוב.
__________________________________________________________
1 בשו"ת חתם סופר (חלק ו, ליקוטים סי' מג) אסר על פועלים גויים לבנות בית כנסת בשבת מטעם שאף הגויים אינם מניחים לבנות ביום אידם בפרהסיה. עוד עיין שו"ת במראה הבזק (חלק ז סי' כו).
2 כך מבואר במשנה (שבת א, ז-ט) לפי שיטת בית הלל, וכן עולה מסוגיית הגמרא (שם יט ע"א) לגבי שליחת איגרת, וכן פסק הרמב"ם (הלכות שבת ו, יב) ובשולחן ערוך (או"ח רמד, א) שבאופן זה הגוי "אדעתא דנפשיה קעביד". ואף שמבואר שם שאם המלאכה נעשית בצורה ידועה ומפורסמת – הדבר אסור משום מראית עין, שהרואה יחשוב שהיהודי שכר את הגוי לעשות מלאכה בשבת. מכל מקום כאן אין איסור משום מראית עין מהטעמים הבאים:
א. על פי מה שנאמר לנו, דבר הבעלות הפרטית של יהודים על המכללה אינו מפורסם, וראה משנה ברורה (שם ס"ק ד) שאפילו "אם קצת יודעים שהיא מלאכת ישראל" – מותר.
ב. הלימודים אינם מתקיימים במקום ציבורי וגלוי, אלא בבניין משרדים סגור. ואף שיש אנשי צוות יהודים שיודעים שמתקיימים לימודים, הרי שיוכל לומר להם שהדבר נעשה בדרך היתר, וכמבואר ברמ"א (או"ח רמג, ב ובמשנה ברורה ס"ק טו) לגבי מרחץ שרוחצים בו רק אנשי הבית.
ג. עשיית מלאכה בזמן הלימודים אינה מוכרחת, ולכן אף אם מישהו יראה שמתקיימים שם לימודים, כלל לא ברור שהוא יראה עשיית מלאכה.
ד. כיוון שיש אופן לעשות זאת בהיתר, כמבואר בתשובה, ייתכן שדינו כמו שדה (שם רמג, א) שכיוון שהדרך לקבל שדה היא באריסות – אין חשש של מראית העין, מפני שאף אם יודעים שהשדה היא של ישראל – אומרים שהגוי עובד "אדעתא דנפשיה". עיין משנה ברורה (סי' רמד ס"ק ז ובביאור הלכה שם), שכתב שבמקום שהמנהג הוא להעסיק את הפועל בקבלנות יש מקילין, וכן בשו"ת במראה הבזק (חלק ז סי' כח) כתבנו שיש להקל אם יש דרך היתר לשכירות הגוי.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תיקון ימי השובבי"ם
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הכל מתחיל בפנים
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
