ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפילה
כשאנו באים לעסוק בעניין התפילה, ברור לנו שאין עניין התפילה אך ורק למלא את צרכינו האישיים, אלא התפילה היא דרך לקרבת אלוקים.
אך עדיין יש מקום לשאול: כיצד היא הדרך להגיע לאותה קרבת אלוקים בתפילה? האם דרך הבקשות הקטנות על צרכי היום יום, על הדאגות והקשיים שמעסיקים אותנו, או להפך, דווקא העיסוק בדברים הגדולים, בישועת עם ישראל, בהשראת השכינה בציון, היא המביאה לקרבת אלוקים בתפילה?
מצד אחד אפשר לומר שכאשר האדם מתעסק בצרכיו הפרטיים האישיים הוא אינו מתעלה אלא להפך, הוא נשאר בקטנותו, ורק כשמתעסק בערכי הנצח, באידיאלים הגדולים, הוא מתעלה ומתרומם ומגיע לדבקות.
אך מצד שני ניתן לומר שדווקא הצרכים האישיים של האדם, כשהוא מפנה אותם אל ה' ובוטח בו שיענה לו, הוא מרומם את חייו למדרגה גבוהה - שאפילו הצרכים הפרטיים שלו תלויים בידי שמיים, וזה עצמו מביא את האדם לדבקות בה'.
בדברי הרש"ר הירש אנו מוצאים הכרעה כצד הראשון:
"המתפלל, כביכול, מפלל את עצמו, מחדיר את האמת האלקית לכל פנות ישותו והויתו, וכך קונה לעצמו אחדות ושלמות נפשית באור פני ה'. נמצא התפלה היהודית עומדת בנגוד מוחלט לתפיסה ההמונית של תפלה, לא השתפכות מבפנים, לא בטוי למה שהלב רוחש כבר, לכך אנו קוראים "תחינה", "שיח" וכדומה, אלא החדרת הלב באותה אמת הניתנת ונקנית לו מהחוץ.
אין תפלה אלא עבודה שבלב. אין מתפלל אלא עובד על תקנת עצמו, להעלות את לבו למרום פסגת הכרת האמת והחפץ בעבודת ה'. אלמלא כן, אילו תפילה היתה רק ביטוי לרחשי הלב, כיצד אפשר היה לקבע לה זמן ונוסח? כיצד אפשר היה להניח, שהצבור כולו על כל פרטיו יהיו חדורים רגש אחד והוגים מחשבה אחת, בזמנים הקבועים מראש? יתר על כן, תפלה שכזאת היא אך למותר. רגשות והגיונות החיים בלבנו כבר, אינם זקוקים עוד לביטוי, פחות מכל זקוקים הם לביטוי קבוע ומנוסח. חויה עמוקה תמיד מוצאת לה ביטוי... מעתה, לא באו תפלות הקבע אלא לעורר את הלב ולהחיות בקרבו את אותם ערכי הנצח שעדין צריכים חיזוק ושמירה מעולה...
(פירוש על בראשית כ,ז)
לדברי הרש"ר הירש, העובדה שעיקר התפילה היא תפילת הציבור, הקבועה בזמנים מסוימים ובנוסח מסוים, מראה שעניין התפילה הוא לרומם את האדם אל אותם ערכים עליונים שמובעים בנוסח התפילה, ואין עניין התפילה לבטא את הצרכים האישיים הפרטיים.
גם רבינו יונה מסביר שעל האדם להתפלל למען הכלל ולהצטער בצערם של אחרים:
"כי זאת האזהרה היא שיש לאדם להתפלל על שלום כל העולם ולהצטער על צער של אחרים, וכך דרכן של צדיקים, כמו שאמר דוד עליו השלום, 'ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי' (כשהיו חולים היה לבושי שק והייתי מענה נפשי בצום בעבורם. מצודות דוד שם) [תהלים לה יג], שאין לאדם לעשות תחנוניו ובקשותיו לצרכיו לבד, אך להתפלל על כל בני אדם שיעמדו בשלום".
באופן דומה כתב המגיד ממזריטש ב'מגיד דבריו ליעקב':
"אל יתפלל אדם על עסקי צרכיו, רק יתפלל תמיד בשביל השכינה שתיגאל מגלות"
(ליקוטי אמרים ב)
אם כן ראינו שבתפילה האדם צריך לרומם את עצמו ולעסוק בבקשות נעלות. מחר נראה את דעת הסוברים שהתפילה צריכה לעסוק דווקא באדם הפרטי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
