ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפילה
כשאנו באים לעסוק בעניין התפילה, ברור לנו שאין עניין התפילה אך ורק למלא את צרכינו האישיים, אלא התפילה היא דרך לקרבת אלוקים.
אך עדיין יש מקום לשאול: כיצד היא הדרך להגיע לאותה קרבת אלוקים בתפילה? האם דרך הבקשות הקטנות על צרכי היום יום, על הדאגות והקשיים שמעסיקים אותנו, או להפך, דווקא העיסוק בדברים הגדולים, בישועת עם ישראל, בהשראת השכינה בציון, היא המביאה לקרבת אלוקים בתפילה?
מצד אחד אפשר לומר שכאשר האדם מתעסק בצרכיו הפרטיים האישיים הוא אינו מתעלה אלא להפך, הוא נשאר בקטנותו, ורק כשמתעסק בערכי הנצח, באידיאלים הגדולים, הוא מתעלה ומתרומם ומגיע לדבקות.
אך מצד שני ניתן לומר שדווקא הצרכים האישיים של האדם, כשהוא מפנה אותם אל ה' ובוטח בו שיענה לו, הוא מרומם את חייו למדרגה גבוהה - שאפילו הצרכים הפרטיים שלו תלויים בידי שמיים, וזה עצמו מביא את האדם לדבקות בה'.
בדברי הרש"ר הירש אנו מוצאים הכרעה כצד הראשון:
"המתפלל, כביכול, מפלל את עצמו, מחדיר את האמת האלקית לכל פנות ישותו והויתו, וכך קונה לעצמו אחדות ושלמות נפשית באור פני ה'. נמצא התפלה היהודית עומדת בנגוד מוחלט לתפיסה ההמונית של תפלה, לא השתפכות מבפנים, לא בטוי למה שהלב רוחש כבר, לכך אנו קוראים "תחינה", "שיח" וכדומה, אלא החדרת הלב באותה אמת הניתנת ונקנית לו מהחוץ.
אין תפלה אלא עבודה שבלב. אין מתפלל אלא עובד על תקנת עצמו, להעלות את לבו למרום פסגת הכרת האמת והחפץ בעבודת ה'. אלמלא כן, אילו תפילה היתה רק ביטוי לרחשי הלב, כיצד אפשר היה לקבע לה זמן ונוסח? כיצד אפשר היה להניח, שהצבור כולו על כל פרטיו יהיו חדורים רגש אחד והוגים מחשבה אחת, בזמנים הקבועים מראש? יתר על כן, תפלה שכזאת היא אך למותר. רגשות והגיונות החיים בלבנו כבר, אינם זקוקים עוד לביטוי, פחות מכל זקוקים הם לביטוי קבוע ומנוסח. חויה עמוקה תמיד מוצאת לה ביטוי... מעתה, לא באו תפלות הקבע אלא לעורר את הלב ולהחיות בקרבו את אותם ערכי הנצח שעדין צריכים חיזוק ושמירה מעולה...
(פירוש על בראשית כ,ז)
לדברי הרש"ר הירש, העובדה שעיקר התפילה היא תפילת הציבור, הקבועה בזמנים מסוימים ובנוסח מסוים, מראה שעניין התפילה הוא לרומם את האדם אל אותם ערכים עליונים שמובעים בנוסח התפילה, ואין עניין התפילה לבטא את הצרכים האישיים הפרטיים.
גם רבינו יונה מסביר שעל האדם להתפלל למען הכלל ולהצטער בצערם של אחרים:
"כי זאת האזהרה היא שיש לאדם להתפלל על שלום כל העולם ולהצטער על צער של אחרים, וכך דרכן של צדיקים, כמו שאמר דוד עליו השלום, 'ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי' (כשהיו חולים היה לבושי שק והייתי מענה נפשי בצום בעבורם. מצודות דוד שם) [תהלים לה יג], שאין לאדם לעשות תחנוניו ובקשותיו לצרכיו לבד, אך להתפלל על כל בני אדם שיעמדו בשלום".
באופן דומה כתב המגיד ממזריטש ב'מגיד דבריו ליעקב':
"אל יתפלל אדם על עסקי צרכיו, רק יתפלל תמיד בשביל השכינה שתיגאל מגלות"
(ליקוטי אמרים ב)
אם כן ראינו שבתפילה האדם צריך לרומם את עצמו ולעסוק בבקשות נעלות. מחר נראה את דעת הסוברים שהתפילה צריכה לעסוק דווקא באדם הפרטי.
מתי נכון לומר סליחות ?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אי אפשר לבד!
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הקשר אל ה' – תפילה
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
