ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפילה
"שטעם אמירת פסוקי דזמרה קודם קריאת שמע כי קריאת שמע ואהבת הוא מחמת התבוננות בפסוקי דזמרה שהוא ספור שבחיו של מקום יוצר משרתים ואשר משרתיו"
(תורה אור פרשת ויחי)
"ועל דרך זה תקנו פסוקי דזמרה להקדים שבחו של מקום כדי שיתפעל הלב. וכן יוצר אור וענין קדושת המלאכים איך כי והאופנים ברעש גדול כו' הכל הוא בבחינת ממטה למעלה, בבחינת רינה לצאת מנרתיק הגוף ולבושי נפש הבהמית כו', ואח"כ היא עבודת השמחה בגילוי אור אין סוף ברוך הוא ממש על נפשו בקריאת שמע וכו'"
(תורה אור, פרשת מקץ)
"לדבקה בו בקיום התורה ומצוותיה מאהבה, שזהו עניין המבואר בקריאת שמע דאורייתא. וברכותיה שלפניה ולאחריה שהן מדרבנן, הן הכנה לקיום הקריאת שמע"
(תניא פרק י"ב)
העולה מקטעים אלו, שבעצם התפילה בנויה בצורה של סולם ששיאו הוא קריאת שמע שהיא המדרגה האחרונה לעלות אל העמידה מול השם ממש בתפילת שמונה עשרה.
ונבאר את התהליך ב- 4 שלבים:
1. פסוקי דזמרה : האדם ביום יום אינו נותן דעתו על גדלות הבורא, אלא על ענייניו היומיומיים. משום כך, אם באופן פתאומי יתחיל האדם לחשוב אודות מציאות הבורא, לא תוליד בו המחשבה שום התעוררות או התפעלות שכן הוא רחוק מדי מהנושא. משום כך תקנו חז"ל סולם שבו המדרגה הראשונה היא התבוננות בבריאה המהווה חלק נכבד מפסוקי דזמרה, כך הוא מתבונן בדברים פיזיים ומוחשיים – בבריאה, דברים הקרובים לעולמנו היום-יומי. כדי שיוכל לבוא לידי התפעלות מגדלות הבורא. וכלשון האדמו"ר הזקן לעיל: "לצאת מנרתיק הגוף ולבושי נפש הבהמית כו'" - היינו להתעלות מעל לעולם החולין.
2. ברכת יוצר : לאחר מכן כשהלב כבר יותר פתוח, מתעלים מגדלות הבורא כפי שהיא מתגלית בעולם הפיזי אל עבודתם העוצמתית של המלאכים - ברכת יוצר אשר בה אומרים פסוקים המתארים את האופנים וחיות הקודש.
3. כעת, כשהאדם כבר מלא יראה ואהבה נוכח עוצמתו האינסופית של השם יתברך, הוא מתמלא בהשתוקקות להתבטל אליו ולהבלע באורו, דבר המתבטא בייחוד השם בקריאת שמע המצהירה שהשם אחד בכל המציאות וכולה בטלה לאחדותו, ואף כל יהודי באופן אישי מקבל עליו למסור נפשו עבור ייחוד השם.
4. התוצאה של כל זה היא ההתייצבות מול השם בתפילת שמונה עשרה.
לסיכום: יש לשים לבנו כי ישנו צד שווה וצד שונה בין עבודת התפילה החב"דית ועבודת התפילה הברסלבית. אמנם התפילה הברסלבית היא תהליך נפשי בעיקרו והתפילה החב"דית היא תהליך שכלי שאמנם מוליד בסופו גם רגשי לב, אולם עלינו לשים לב כי אלה גם אלה נתרחקו מהתפיסה הפשוטה של תפילה כאמצעי שעיקרו להשיג מבוקש כלשהו כגון פרנסה או בריאות; שתי השיטות רואות בתפילה סוג של התקשרות להשם ולא של בקשות ממנו.
אף על פי שעלינו לנסות ולהבין לאן נעלמה ההשקפה הפשוטה (שרואים אותה היטב בתפילת שמונה עשרה) שתפילה נועדה כדי לבקש בקשות מהשם יתברך, הרי שכאשר מתבוננים מעט זה די מתבקש כאשר האדם בכל קטנותו עומד בפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, האין סוף. במידה והוא אכן מצליח להרגיש שהוא עומד בפני האינסוף, הוא אמור לכאורה לשכוח למה בכלל הוא "הגיע לכאן" ולהתמקד בחוויה המטלטלת של הפגישה עם השם יתברך.
אין זה מעניינו של לימודנו היום מדוע למרות הכל התפילה בנויה סוף כל סוף מבקשות ספציפיות מאוד, אולם בקיצור נאמר, שגישה כללית בכל תחומי היהדות היא: לעולם הרוחניות והדביקות האלוקית אינה נשארת מנותקת ומרחפת, תמיד סופו של כל תהליך רוחני חייב להתבטא גם בעולם טוב ושלם יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
