ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפילה
תפילה- בעל התניא חלק ב'
"שטעם אמירת פסוקי דזמרה קודם קריאת שמע כי קריאת שמע ואהבת הוא מחמת התבוננות בפסוקי דזמרה שהוא ספור שבחיו של מקום יוצר משרתים ואשר משרתיו"
(תורה אור פרשת ויחי)
"ועל דרך זה תקנו פסוקי דזמרה להקדים שבחו של מקום כדי שיתפעל הלב. וכן יוצר אור וענין קדושת המלאכים איך כי והאופנים ברעש גדול כו' הכל הוא בבחינת ממטה למעלה, בבחינת רינה לצאת מנרתיק הגוף ולבושי נפש הבהמית כו', ואח"כ היא עבודת השמחה בגילוי אור אין סוף ברוך הוא ממש על נפשו בקריאת שמע וכו'"
(תורה אור, פרשת מקץ)
"לדבקה בו בקיום התורה ומצוותיה מאהבה, שזהו עניין המבואר בקריאת שמע דאורייתא. וברכותיה שלפניה ולאחריה שהן מדרבנן, הן הכנה לקיום הקריאת שמע"
(תניא פרק י"ב)
העולה מקטעים אלו, שבעצם התפילה בנויה בצורה של סולם ששיאו הוא קריאת שמע שהיא המדרגה האחרונה לעלות אל העמידה מול השם ממש בתפילת שמונה עשרה.
ונבאר את התהליך ב- 4 שלבים:
1. פסוקי דזמרה : האדם ביום יום אינו נותן דעתו על גדלות הבורא, אלא על ענייניו היומיומיים. משום כך, אם באופן פתאומי יתחיל האדם לחשוב אודות מציאות הבורא, לא תוליד בו המחשבה שום התעוררות או התפעלות שכן הוא רחוק מדי מהנושא. משום כך תקנו חז"ל סולם שבו המדרגה הראשונה היא התבוננות בבריאה המהווה חלק נכבד מפסוקי דזמרה, כך הוא מתבונן בדברים פיזיים ומוחשיים – בבריאה, דברים הקרובים לעולמנו היום-יומי. כדי שיוכל לבוא לידי התפעלות מגדלות הבורא. וכלשון האדמו"ר הזקן לעיל: "לצאת מנרתיק הגוף ולבושי נפש הבהמית כו'" - היינו להתעלות מעל לעולם החולין.
2. ברכת יוצר : לאחר מכן כשהלב כבר יותר פתוח, מתעלים מגדלות הבורא כפי שהיא מתגלית בעולם הפיזי אל עבודתם העוצמתית של המלאכים - ברכת יוצר אשר בה אומרים פסוקים המתארים את האופנים וחיות הקודש.
3. כעת, כשהאדם כבר מלא יראה ואהבה נוכח עוצמתו האינסופית של השם יתברך, הוא מתמלא בהשתוקקות להתבטל אליו ולהבלע באורו, דבר המתבטא בייחוד השם בקריאת שמע המצהירה שהשם אחד בכל המציאות וכולה בטלה לאחדותו, ואף כל יהודי באופן אישי מקבל עליו למסור נפשו עבור ייחוד השם.
4. התוצאה של כל זה היא ההתייצבות מול השם בתפילת שמונה עשרה.
לסיכום: יש לשים לבנו כי ישנו צד שווה וצד שונה בין עבודת התפילה החב"דית ועבודת התפילה הברסלבית. אמנם התפילה הברסלבית היא תהליך נפשי בעיקרו והתפילה החב"דית היא תהליך שכלי שאמנם מוליד בסופו גם רגשי לב, אולם עלינו לשים לב כי אלה גם אלה נתרחקו מהתפיסה הפשוטה של תפילה כאמצעי שעיקרו להשיג מבוקש כלשהו כגון פרנסה או בריאות; שתי השיטות רואות בתפילה סוג של התקשרות להשם ולא של בקשות ממנו.
אף על פי שעלינו לנסות ולהבין לאן נעלמה ההשקפה הפשוטה (שרואים אותה היטב בתפילת שמונה עשרה) שתפילה נועדה כדי לבקש בקשות מהשם יתברך, הרי שכאשר מתבוננים מעט זה די מתבקש כאשר האדם בכל קטנותו עומד בפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, האין סוף. במידה והוא אכן מצליח להרגיש שהוא עומד בפני האינסוף, הוא אמור לכאורה לשכוח למה בכלל הוא "הגיע לכאן" ולהתמקד בחוויה המטלטלת של הפגישה עם השם יתברך.
אין זה מעניינו של לימודנו היום מדוע למרות הכל התפילה בנויה סוף כל סוף מבקשות ספציפיות מאוד, אולם בקיצור נאמר, שגישה כללית בכל תחומי היהדות היא: לעולם הרוחניות והדביקות האלוקית אינה נשארת מנותקת ומרחפת, תמיד סופו של כל תהליך רוחני חייב להתבטא גם בעולם טוב ושלם יותר.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
