ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
תל אביב. שבת בבוקר. חוזרים הביתה מבית הכנסת. בדרך פוגשים כמה חברים שיושבים על ספסל ומנגנים על גיטרה וכינור. חיבוק, "שבת שלום" לבבי וממשיכים הביתה. אחרי כמה פסיעות טוהר בתי בת השלוש שואלת בארשת פנים מוטרדת: "הם אמרו 'שבת שלום', אז למה הם מנגנים בשבת?!" אני משתהה רגע לכוון את מילותיי ומשיב: "בטח אף אחד לא סיפר להם על שבת". וטוהר: "נכון אבא, בטח לא סיפרו ללב שלהם". המילים המדויקות הללו שיצאו לה מהפה כמו נתנו לי סטירת לחי מצלצלת - כמה אני יודע להפליג ולספר לעצמי ולכולם על ה' יתברך, על התורה ועל השבת במילים חכמות ומשוכללות. אבל כמה באמת אני מספר את זה ללב שלי? והאם זה אפשרי בכלל? שהרי מראש אמרה תורה "והיו הדברים האלה... על לבבך", שים על הלב, בתפילה שיום אחד זה יחלחל פנימה.
לפני חודשיים עמדתי בתפילה, בראש השנה הקדוש, וצעקתי כלפי שמיא "ה' יתברך, אני יודע שאתה המלך! אני יודע שכל פנימיות רצוני היא להישמע למצוותיך!".
קרוב אליך (654)
הרב יצחק גינזבורג
263 - איך מקיימים מצוות כיבוד הורים כשההורים כל הזמן רבים ביניהם ומשפילים זה את זה?
264 - חסידות מזווית אישית
265 - המסע היהודי של יעקב
טען עוד
אם כן, איך נלמד לדבר בשפה שהלב מבין?
התשובה לכך טמונה ביום המופלא - י"ט כסלו, יום בו קיבלנו הזמנה משמים למפגש מחודש עם ה' יתברך, תורתו ומצוותיו בדרך של פנימיות התורה וסודותיה, בשפה של לב.
בי"ט כסלו לפני שנתיים עמדתי על במה אחת עם חבורת נגנים ואמנים מופלאים, יחד עם אלפי לבבות פועמים בהתוועדות עמוקה וסוחפת עד לב השמים. דרך הדבקות והשירה הרגשתי איך כל אחד מאתנו מבקש: ריבונו של עולם, עד עכשיו הכרתי אותך בתמונה דו ממדית, זה לא מספיק לי. אני מבקש לדעת לספר ללב שלי עליך. להיות איש פנימי, קשוב לממד העומק. לדבר בשפת הלב. ככה בחיים לא אשכח אותך. אפילו לא לרגע.
מרחיבה דרכי הלב, אודהלי'ה ברלין
מעבר להיותי מוזיקאית אני גם מלמדת מוזיקה בבית ספר היסודי "ראשית" שבגוש עציון. בכל שנה בימי כסלו אני שואלת את התלמידים "מי יודע איזה חג מתקרב??" התלמידים הצעירים או השכחנים צועקים מיד "חנוכה"! אך התלמידים הוותיקים, שכבר מכירים אותי כמה שנים, יודעים לומר "נו, החג הזה של החסידים"!
שנה אחת ניסיתי להסביר להם מה זה חסידות, ניסיתי וניסיתי הסברים שונים אך ראיתי שהם לא מבינים, עד שלבסוף אמרתי להם: "ההבדל בין חסידים למתנגדים זה כמו ההבדל בין שיעור מוזיקה לשיעור מתמטיקה!" או אז הם חייכו בהבנה.
אני מתבוננת מסביבי, בית הספר בו אני עובדת משלב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. כשאני מתבוננת בהם אני חושבת על הסיפור מהבעש"ט על אותו אדם שלא ידע להתפלל וכל היום היה אומר את הא־ב הלוך וחזור. כולם צחקו עליו, אך הבעש"ט הסביר שזו התפילה הגבוהה ביותר.
אז איך מסבירים מה היא חסידות לתלמידים ה"רגילים" שלומדים יום־יום עם תלמידים מיוחדים? הם הרי חווים אותה יום יום על בשרם.
איזו זכות לשיר מדי שבוע עם התלמידים המיוחדים שמזייפים מאוד כלפי חוץ אבל מכוונים מאוד כלפי פנים.
גם בתוכי נמצא מדי פעם הנער שאינו יודע להתפלל. וגם הוא מחפש את הדרך להתקרב. ישנם ימים שלמים ותקופות ארוכות שאני מרגישה שלבי חסום. פעם אחת, לאחר תקופה ארוכה של לב סגור, נסעתי לקברו של רבי שמעון בר יוחאי. הגעתי לשם לאחר שלוש שעות נסיעה, ולא הצלחתי להתפלל אפילו מילה אחת. "ריבונו של עולם" לחשתי, "להתפלל איני יודעת, אבל לנסוע אני יודעת".
בעבורי החסידות מרחיבה את דרכי הלב. נותנת יותר מדרך אחת לעבוד את ה'.
היא גורמת להכל להראות אחרת, כל פגישה מקרית ברחוב או דיבור קצר עם אדם מוכר או חלום יכול להפוך לסיפור חסידי, כל אדם הוא הזדמנות ללמידה והתקרבות.
את החסידות שלי ינקתי מהבית בו גדלתי, עוד הרבה לפני שזה נעשה "טרנדי". אבי בכיפתו הסרוגה ניגן בחצרות חסידים והביא הביתה ניגונים שונים ומגוונים, לצד סיפורי מעשיות חסידיות עליהם גדלתי. אגב, עד היום אני יודעת שאם אני קוראת לפני השינה סיפור חסידי - יש לי חלומות טובים (כדאי לכם לנסות!).
בתור ילדה הייתי נחשבת שונה עד משונה בגלל זה, אך עם השנים ראיתי איך לאט לאט עוד ועוד לבבות של אנשים שגדלו אתי נפתחים לדרך החסידות.
היום כבר קשה מאוד לדמיין מה הוא העולם ללא החסידות,
קשה לדמיין איך היינו טסים ללא בית חב"ד בכל מקום,
איך היינו יושבים בחבורה ללא כוסית "לחיים לחיים" ואיזה וורט,
ולא רק בעולם הדתי קשה לדמיין זאת - גם העולם הכללי כבר מדבר פנימיות, מחפש משמעות, מחפש מקום לשונים,
ואפילו בעולם הליטאי - גם לישיבות הגדולות ביותר נכנסו ניגוני הצמח צדק ו"היי צמאה".
במכתב שכתב הבעש"ט לגיסו רבי גרשון מקיטוב, הוא מספר לו על עליית הנשמה שעשה בראש השנה שנת תק"ז. באותה הזדמנות הוא נכנס להיכלו של מלך המשיח ושאל: "אימתי קאתי מר? (=מתי יבוא אדוני?). בתשובה ענה מלך המשיח לבעל שם טוב: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה".
אשרינו שאנו זוכים לראות בכך עין בעין.
חג גאולה שמח!
נפלאות מתורתך רוחמה בן יוסף
חסידות. מהי מידת חסידות?
יותר ממה שצריך, ממה שהמציאות מחייבת.
החסד עולה על הגבולות, גולש עוד קצת.
רוצה עוד, לפנים משורת הדין.
לא מה שציפו ממני בדיוק, במשורה.
חסידות זאת אהבה המשנה את כללי המשחק.
היא לקחת מציאות פשוטה - ולחפש מה עומד שם, מאחוריה, בתוכה.
מה מעמיד אותה על הרגליים.
מה מפיח בה חיים כל חלקיק זמן.
כי העולם הזה - כמו העולם הזה.
אטומים, נטרקים לנו לכודים בקצב היסטרי
בצבעים, טקסטורות וגדלים, ואנחנו נכנעים
למה שהעין רואה, שהיד מחזיקה, שהשכל אוחז
ולא שמים לב שאת העיקר, העיקר, אנחנו מפספסים.
העיקר הוא מה שסמוי מן העין, כבר אמר הנסיך הקטן
ואמרו רבותינו דורשי חסידות בדורות האחרונים
ואמר הבעל שם טוב מתוך עולמות של סוד.
לא לחינם נקראת אצלנו פנימיות התורה בשם "תורת הנסתר".
כי יש סוד, ויש סוד.
סוד מסוג אחד - הוא סוד טכני.
אני מסתירה אותו ממך, אבל ברגע שתגלי אותו - תדעי אותו.
כמו למשל סוד של חברה המתכננת לצאת במסע פירסום.
עד לתאריך מסוים לאף אחד אסור לדעת, כל הנוגעים בדבר חתומים בהסכם סודיות...
אבל מאותו הרגע שהיום המיועד מגיע - כל העולם מכיר ויודע.
ברגע שהפך להיות גלוי - הוא כבר לא סוד.
אבל יש סוג אחר של סוד. סוד שהוא סוד מצד עצמו .
שגם אם אדע אותו - לא אדע דבר.
רק כאשר הוא יבחר להתגלות אלי, אגלה ממנו מעט,
ותמיד אוכל לגלות בו עוד ועוד עומקים, עד אינסוף.
כמו למשל... אנשים שלומדים תורה ופנימיות התורה בלי אמונה.
אולי הם ידעו לצטט פסוקים, לדקלם שמות, ספירות ועולמות
אבל באמת - הם לא יודעים כלום.
סוד ה' ליראיו.
הכל מונח לפנינו כמו ספר פתוח.
ואנחנו לא רואים כלום, נעלם.
ככל שאנחנו מתקדמים, ומתגעגעים, הוא מתגלה בפנינו באמת.
גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך.
חסידות בשבילי זה להיות מחוברת למקום שהוא מֵעֶבֶר.
מעל טעם ודעת.
ודווקא שם, כשאני מבינה שאני לא מבינה
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
