ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
זהו מאבק בין עולם אלילי הרואה בעולם טבע עיוור ובין עולם ישראלי המאמין בניצחון על מגבלות הטבע. ישנן השלכות רבות למאבק התרבותי בינינו ובין תרבות המערב, ילידת רוחה של תרבות יוון. אחת מהן היא התחרותיות. העולם שאנו חיים בו הוא עולם תחרותי בכל קנה מידה. בכל תחום שאליו נפנה: בספורט, בציוני מבחנים, בעבודה, באופנה ואפילו בתורה – אנו מוצאים עצמנו משווים ומושווים מול אחרים. התחרות מתחילה בגיל צעיר: ילד מגיע הביתה עם תוצאות מבחן והשאלה של ההורים היא "כמה אחרים קיבלו?". המסר הסמוי לילד הוא מאוד ברור: בשביל להיות מאושר לא מספיק שאתה תצליח, צריך שאחרים יצליחו פחות.
השוואה לאחרים ממשיכה בטענות כגון "למה אתה לא כמו אחיך?", בבחירת מוסד לימודים ("הבת שלנו תלך לאולפנה של הבנות השוות") ובכניסה להדרכה ("איך לא הכניסו את הבת שלי?"). בציבור הדתי-לאומי ההשוואתיות אצל הבנים מגיעה לשיאה לקראת השירות הצבאי ("אתה לא בקרבי?"), ואצל הבנות הלחץ נשמר לעתים לתקופת החתונות ("כל הבנות מהשכבה כבר נשואות"). הלחץ החברתי ממשיך במחשבות טורדניות כדוגמת "למה היא יותר יפה?" או "למה להם יש יותר כישרונות/כסף/בית גדול?". לעתים ההשוואתיות מטפסת לרמות חולניות. נכחתי פעם באזכרה שבה הוכרז בגאווה למשתתפים כי הבקשה האחרונה של המנוח לפני מותו הייתה "שתהיה לו המצבה המפוארת ביותר בבית הקברות". לא פחות!
המוסד התחרותי (הרשמי) הראשון בהיסטוריה היה האולימפיאדה. לא בכדי שורשיו של הספורט התחרותי הם בתרבויות אליליות כדוגמת יוון. האדם האלילי, בעל התפיסה הפירודית, מכיר את המציאות כזירת התגוששות בין כוחות ואלים שנלחמים זה בזה. בפנתיאון היווני ישנם אלים רבים שנמצאים כל העת במאבק ביניהם. זאוס מתקוטט עם הרה ועם אפולו, ופוסידון זועם על אפרודיטה. מלחמת הכול בכול. בהתאם לכך מתמסד בתרבות האלילית דפוס חיים המתייחס לחיי היומיום כמלחמת קיום שבה החזק שורד – מי מהיר יותר, גבוה יותר וחזק יותר.
היהדות, לעומת זאת, מאמינה בתפיסה אחדותית, הרואה את המציאות כיחידה אורגנית אחת. "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". החיים אינם אוסף של פרטים הסותרים זה את זה אלא יצירי כפיו של אלוקים. ובהתאם לכך - הצלחתו של פרט אחד מועילה לכלל כולו, וכישלונו של האחד יוצר חיסרון בכלל כולו. בתפיסה החומרנית, העולם הוא מוגבל והגישה היא לוחמנית בסגנון של "או אתה או אני". בתפיסה האמונית, העולם הוא אלוקי ואינסופי וממילא יש מקום לכולם.
חז"ל אומרים כי "אין אדם נוגע במוכן לחברו... אפילו כמלוא נימא" (יומא לח, ב). היינו, מצד המבט האמוני הצלחתו של אדם איננה באה על חשבון השני אלא מאת הבורא, אשר מעניק לכל אחד את המגיע לו. אפשר לעתים להשתמש במתודה התחרותית כדי לאתגר את האדם ("קנאת סופרים תרבה חוכמה") כדוגמת משחק כדורסל בין חברים, אולם העצמת האקט התחרותי והתניית תחושת ההצלחה דווקא בניצחון על האחר פסולות במהותן.
לא על חשבון אחרים
איך משתחררים מהחושך היווני? ישנן כמה עצות לחיי היומיום: ראשית, כמה שפחות להשתתף או לצפות בתחרויות, הן 'האח הגדול' והן חידון התנ"ך. אפשר להכריז לילדים ש"כל מי שיסיים פרק משניות יקבל פרס", ואין צורך לעשות תחרות משניות שבה משסים את הילדים זה בזה.
שנית, ללמוד לעמוד על שלנו בלי לגמד את האחרים. ישנה אמרה המיוחסת לרבי ישראל סלנטר, אבי תנועת המוסר: "הרוצה להתרומם ירים במה לעצמו, אל יכרה בור לשני". כמובן שכל אחד מנסה, ובצדק, להסביר מדוע הוא מתאים לתפקיד זה או אחר, אולם יש גבול דק, שאסור לחצות, בין הבלטת המעלה שלי ובין הסבר מתוחכם וארסי מדוע השני לא מתאים.
דבר שלישי, והחשוב מכול, הוא לפתח התבוננות פנימית. השוואה מתמדת לאחרים נובעת מהדגשת יתר של המציאות החיצונית. זו מורשת יוון. הגוף, האסתטיקה, החומר – הם העיקר. התרבות היהודית דוגלת בכיוון שונה: ככל שאדם לומד יותר תורה, מעדן את אישיותו, מתרגל למצוא סיפוק בהישגים נפשיים ולא חיצוניים – כך העולם שבחוץ פחות מאיים עליו. הוא עומד מול ריבונו של עולם ומוצא שם את אושרו בלי יחס לאחרים. זוהי תחושת חופש משחררת. האדם הופך להיות בן חורין ומדליק בתוכו נר קטן שדוחה את החושך.
אחד המשפטים שמלווים אותי בחיי נאמר לי על ידי תלמיד חכם לפני שנים רבות, כתשובה לכך שהצדקתי התנהגות מסוימת בטענה כי "כולם עושים כך". אותו תלמיד חכם עצר קמעא, שתק כמה שניות, ואז נעץ בי מבט חודר ואמר: "לשמיים אדם מגיע לבד, תזכור את זה".
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה ללמוד גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
