ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
השיר התפשט אצל כל העדות, ומכיוון שמחברו נחשב לאדם גדול, ראוי להתעמק בו: מדוע שרים אותו דווקא בחנוכה ולא, למשל, בליל הסדר או בפורים? הרי הוא עוסק בכל המלכויות?
כנראה שחנוכה וגלות יוון הן הפרדיגמה ל"מלכויות", שכן מצאנו בהן ממד מיוחד וכפול: לא רק שנלחמנו ב"מלכות", אלא גם במתייוונים, שהיוו "גיס חמישי". הרב הוטנר ב'פחד יצחק' לחנוכה מדגיש שיש רק "מתייוונים", אין "מתמצרים" ו"מתבבלים". מסתבר שגם אם מלכות יוון כישות מדינית נכחדה, המתייוונים, סוכני ההלניזם הכפרני והשכלתני, עדיין חיים ובועטים בלבושים שונים גם היום. הבארות שיוון הרעילה עדיין מניבות מים באושים. היוונים הם גם היחידים שמלחמתם בנו התפרשה-התפרטה בבראשית רבה: "וחושך – זה גלות יוון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהייתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל".
הדיסוננס בינינו הוא ההתנגשות החריפה ביותר עם מלכות כלשהי. זאת משום ששתי התרבויות העריצו חוכמה ומוחין. כעומק הדמיון בין "בני אור", סימן לנאורות, כן עוצמת המאבק. לעומת אוריינות יוון, לנו יש אורייתא. אבל "חוכמה בגויים תאמין; תורה - אל תאמין". אורם אינו אלא כוח נגדי מסנוור. משל למכונית שנוסעת ממולנו עם אורות גבוהים שמסמאים את העיניים. יוון, שבאה עלינו בנשק שאנחנו המצאנו, הייתה מסוכנת מכל המלכויות. היא היחידה שגזירותיה פגעו באושיותינו הרוחניות. באור התורה והאמונה.
ההיסטוריון טקיטוס מציין שאף במלחמותיה יוון התנהלה ככובש נאור. המודוס אופרנדי (שיטת הפעולה) שלהם לא היה ונדליזם ברוטאלי. הם לא החריבו את המקדש, רק הציבו צלם בהיכל.
תורתנו היא חוכמה קדושה. אורם - נהנתנות וטומאה, נעדרת יראה ומעשים טובים. לכן דווקא הכוהנים החשמונאים (שהרמב"ן החשיבם ל"קדושי עליון") פתחו במרד.
מסתבר שיראת שמיים צרופה ומידות תרומיות לא תפסו מקום מרכזי בדת היוונית. עבודת האלילים שלהם הייתה ביזיון לאינטליגנציה הנפלאה של האומה שייסדה את הקדמה האנושית. אליליהם לא היו אלא "סופרמנים" מאותגרים עם חולשות של שליטים בשר ודם (ר' ש. ליברמן ב'יוונים והתיוונות' וא"א אורבך ב'אמונות ודעות חז"ל'). טקסיהם הפגאניים נועדו בעיקר להמונים. ואילו הפילוסופים דגלו בעצם במעין אתאיזם בנוסח תקופתנו, ובתפיסות מדעיות, שכלתניות ורציונליות. להכרה בישות אלוקית מופשטת אינסופית ומונותאיסטית, המעניקה תחושת חום ושייכות, משמעת ואחריות, משמעות ורוממות – הם לא הגיעו.
בין הרמב"ם לאריסטו
הרמב"ם השווה את אריסטו, ראש פילוסופי יוון, לנביאי ישראל. רק כפירתו בקדמות הבורא - היסוד הרביעי מי"ג עיקרי האמונה, הוציאתו מכללם.
מי שפרסם, לפי הרמב"ם, את קדמות ה' ועליונותו היה אברהם אבינו. בני הפלוגתא שלו, תלמידיו של אנוש, סברו בעצם כאריסטו. אלו ואלו התמקדו בסגידה לכוחות הטבע ולהגיון הרציונלי המתיימר להסבירם. וכמו אנוש כך גם היוונים השוו בין מלכות שמיים ומלכות בשר ודם.
לאמונה במופשט, אומניפוטנטי, אינסופי ועל-חושי לא הגיע אלא אברהם אבינו, שגילה את המנהיג המסובב את "הגלגל בכוח שאין לו קץ... שאין לו הפסק" (הלכות יסודי התורה א, ה וכן בהלכות עכו"ם שם). זו הייתה ההוכחה שהתניעה את המונותאיזם.
אי התייחסות לאינסוף שדעת אנוש אינה משיגה בהיגיון היא שורש הפער שבין האמונה לכפירה, שבין החשמונאים ליוונים, שבין אריסטו לרמב"ם, שבין המאמין בן ימינו ובין האתאיסט המתבולל בתרבות המערבית.
נגד כפרנות שכלתנית זו כוונה הצהרתו של הרבי מקוצק: איני יכול להאמין בבורא שניתן להבינו לאשורו. לכן המדע, מאז יוון ועד עצם ימינו, העוסק בטבע, במוחשי ובתבוני בלבד, אטום לשפת האמונה.
מי שממיר אמונה בסגידה לרציונל האנושי, אינו שונה מהותית מדורו של אנוש ומאריסטו. הציניקן, הכופר במה שאין חושיו משיגים, נוטה לגאווה ולביטחון בכוחו ובעוצם ידו, במיוחד מעת שהשכל האנושי הגיע להישגים מדהימים. על תפיסות מוטעות אלו מבוססת האג'נדה הקוסמופוליטנית של המאה האחרונה.
רק כש"מעוז צור" ישתדרג ל"שיר מזמור חנוכת המזבח", תקרוס ההתייוונות. או אז בעל הבירה יציץ עלינו שוב ויפזר את ערפל הספקנות השקרית, כנראה תולדתה ההרסנית ביותר של תרבות יוון, בת לווייתן של הסובלנות והליברליות המזויפות.
אלו הסיבות ש"מעוז צור" מעלה על נס את הגאולה מהמלכות השלישית דווקא.
הכותב הוא רב שכונות רמת שרת, רמת דניה וגבעת הולילנד וראש מכון 'זיו התורה'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.













