ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפילה
כיוון שהאדמו"ר הזקן הדריך (בניגוד לשיטות אחרות ביהדות) שכל התלהבות שאינה בנויה על התבוננות שכלית אינה אלא דמיון חולף, עם הדורות נוצר הרושם שכל התרגשות נפשית בתפילה היא דבר שלילי (אגב, הסוגיה שנעסוק בה היום נוגעת לסוגיה רחבה בקיום תורה ומצוות – מהו היחסה להנאה מעבודת ה '? האם זו בעיה או דווקא יתרון? האם עבודת ה' צריכה להיות דווקא מתוך התמסרות מוחלטת ללא תענוג עצמי או דווקא מתוך תענוג? באיזה מצב ההנאה מעבודת ה' כבר אינה טובה?).
אולם כדי להבין באמת את התפיסה הזו - שנוצרה בטעות, והאדמו"ר האמצעי בא לפרוך אותה - יש להבהיר כי שורשיה של תפיסה זו אינם נעוצים רק במשנתו של האדמו"ר הזקן אלא גם בתובנה אמיתית: כאשר אדם מתרגש ומתפעל מן הקשר עם השם יתברך בשעת התפילה, הדבר מסב לו עונג עמוק ונפלא שהוא לאין ערוך מכל תענוגי העולם הזה, והוא עלול להתמכר לחוויה במקום לעבודת השם. התחושה היא שכאשר אדם מתחיל ליהנות אזי הוא בסכנה להפוך את התפילה לחוויה אגואיסטית ככל התאוות, וכפי שכותב בהקדמה לקונטרס:
"(שיש חסידים שהפנימו את הצורך בעבודה שכלית אוביקטיבית ללא נגיעות רגשיות) וזהו אצלו עיקר החסידות והקבלה בנפשו בהפעלות (זאת אומרת תחושת התפעלות נפשית) וכל שכן בלב (זאת אומרת אם הוא מרגיש ממש התרגשות) איסור גמור אצלו, עד שישאל ויבקש עצה איך לפטור (להפטר) מהתפעלות שנעשה פתאום בלי בחירה כי (בעיני החסידים הנ"ל) זהו נקרא הרגשת עצמו (בלשון ימינו: תחושת תענוג אגואיסטית) שזהו מן העוונות החמורין המאבדים הנפש כדרכי הישנים"
האדמו"ר האמצעי יצא נגד ההתרחקות מההתפעלות, אך אנו גם רואים שהאדמו"ר האמצעי עצמו נותן ביקורת לתפילה והתבוננות מתוך רצון לחוות את העוצמה שבהתפעלות:
"ה(מדריגה) א': הגרוע שבכולם הוא שכל עיקר חפצו אינו רק להיות מתפעל לבד ויהיה לו מזה חיות שזהו בערך המדרגה הפחותה מכולם...
מדרגה הא׳ הנ״ל מה שאינו חפץ רק בהתפעלות בלתי התבוננות באלקים כלל זהו קרוב לאש זרה"
אך יחד עם זאת, ההתפעלות וההתחברות הנפשית היא יסוד גדול בעבודת השם בכלל ובתפילה בפרט על פי החסידות. יתירה מזו - אם אדם עובד את השם ללא התלהבות זה מעיד שהעבודה נעשית באופן חיצוני ובלי חיבור אמיתי לדברים.
ואם כן עולה בכל חריפותה השאלה כיצד אנו מייצרים חוויה חזקה ועוצמתית - כפי שאנו מאוד מעוניינים שתהיה התפילה, אך בלי להתמכר לחוויה ולהפוך אותה לאגואיזם רוחני:
"ויובן זה על דרך דוגמה ממה שאנו רואים התפעלות פתאומיות שאדם מתפעל בשמחה רבה בהגיע לו איזה בשורה טובה וכהאי גוונא (וכדומה), שבוודאי מורגשת התפעלות זאת בלבו עד שיעשה תנועות חזקות ממילא והיא הסיפוק בידו (מחיאת כפיים) כידוע, והוא בלתי בחירה ורצון כלל רק מאליו וממילא מספק (מוחא כף), והוא האות על היות שאינו מרגיש עצמו כלל אם מתפעל הגם שמורגשת בלבו אבל כאלו אינו יודע כלל מזה והיא להיות שההתפעלות היא אמיתית רק מצד עצם הדבר הטוב שנפשו קשורה בה"
זאת אומרת שההתלהבות וההתפעלות היא דבר חיובי ויסודי מאוד בחסידות, אך בתנאי שהוא שקוע בתוך ההתבוננות וההתלהבות באלוקות, ולא בעובדה שהוא נהנה או חווה. ניתן לסכם ולומר שהנאה בעבודת ה' היא בעצם ביטוי של החיבור הפנימי לה' ולמצוותיו, והיא מורה על כך שהאדם מחובר בכל נפשו ומאודו לדבר שאותו הוא עושה - שזהו דבר נפלא. אולם אם היא הופכת למטרה אז היא בעצם חיבור לעצמי ולתענוג אגואיסטי.
יש לציין לסיום הלימוד היום, שהדרגה שנדרשת על פי "קונטרס ההתפעלות" של נקיות גמורה מכל התמקדות בעונג עצמי גם כאשר זה עונג רוחני, היא דרגה גבוהה וקשה. אף על פי כן ראוי ללמוד את הדברים כדי לא להיגרר בטעות לעבודה עצמית במקום לעובדת השם.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
