ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חינוך
אחד מספריו הידועים הוא "חובת התלמידים". הספר מתייחד בכך שהוא חושף את שיטת חינוכו היחודית שהיוותה חידוש גדול בדורו, בכך שהיא פונה באופן אישי ו'נשמתי' אל "התלמיד". בתחילת ספרו הוא מסביר מה משמעות המילה חינוך. ההסבר אותו אומר האדמו"ר מפיאסצ'נה מתחיל ממש בבסיס הראשוני ביותר – על פי המקומות שמופיעה המילה בתנ"ך, מהי משמעותה המילולית:
" שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָמַר בְּמִשְׁלֵי (כב, ו): "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה". זֶה הוּא עִקַּר הַחִנּוּךְ שֶׁלֹּא בִּלְבַד בְּשָׁעָה שֶׁהַנַּעַר נַעַר, וְיַד אָבִיו עוֹדָהּ תַּקִּיפָה עָלָיו יִשְׁמַע לוֹ וַיַּעֲשֶׂה כְּמִצְוֹתָיו, רַק גַּם כְּשֶׁיִּגְדַּל וְהוּא בִּרְשׁוּתוֹ, אַף כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה. כִּי הַחִנּוּךְ לֹא צִוּוּי לְבַד הוּא, שֶׁמְּצַוֶּה אֶת בְּנוֹ אוֹ תַּלְמִידוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וְכָךְ, גַּם לֹא הֶרְגֵל בִּלְבַד הוּא, שֶׁמַּרְגִּילוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים, יוֹתֵר גָּדוֹל וְיוֹתֵר פּוֹעֵל מִן הַצִּוּוּי וּמִן הַהֶרְגֵּל הוּא הַחִנּוּךְ, וּשְׁנֵי אֵלֶּה הַצִּוּוּי וְהַהֶרְגֵּל רַק כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ הֵם, שֶׁהַמְחַנֵּךְ מֻכְרָח לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, לְצַוּוֹתוֹ וּלְהַרְגִּילוֹ, כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּדֶרֶךְ ד'.
כִּי אֶת תֵּבַת ׳חִנּוּךְ׳ מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י זַ"ל (בדברים כ, ה) עַל הַפָּסוּק: "בָּנָה בַּיִת וְלֹא חֲנָכוֹ" – ׳חִנּוּךְ לָשׁוֹן הַתְחָלָה'...
רַק עַל מִי שֶׁבָּא לִלְמֹד עַצְמוֹ אוּמָנוּת וְעַל תַּשְׁמִישׁ הַבַּיִת שֶׁכְּבָר נִבְנָה נוֹפֵל לָשׁוֹן חִנּוּךְ. וְזֶה דִּיּוּק לָשׁוֹן רַשִׁ"י ׳...שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲמֹד בָּהּ׳, לֹא עַל הָאוּמָנוּת וְהַמְּלָאכָה רַק עַל הָאָדָם, עַל הַהַכְשָׁרָה אֲשֶׁר נִמְצְאָה בְּכֹחַ בְּקֶרֶב הָאָדָם לִמְלָאכָה זוֹ אוֹ זוֹ, וְעַל הַכְשָׁרַת הַבַּיִת וְהַכְּלִי לְתַשְׁמִישׁ זֶה אוֹ זֶה, נוֹפֵל לָשׁוֹן חִנּוּךְ. תֵּבָה לְעַצְמָהּ הִיא תֵּבַת חִנּוּךְ, וְנֶאֶמְרָה עַל הוֹצָאַת הַהַכְשָׁרָה אֲשֶׁר בָּאָדָם אוֹ בַּכְּלִי מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אִם לֹא נוֹצִיאָהּ תִּשָּׁאֵר בְּהֶעְלֵם וּצְרִיכִים אָנוּ לְהוֹצִיאָהּ וּלְחַנֵּךְ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁיֵּעָשֶׂה לְבַעַל מְלָאכָה זוֹ, וְהַבַּיִת אוֹ הַכְּלִי לְתַשְׁמִישָׁם, כָּל חֶדֶר לְתַשְׁמִישׁוֹ אֲשֶׁר הוּא מֻכְשָׁר וְהַכְּלִי לְתַשְׁמִישׁוֹ אֲשֶׁר הוּא מֻכְשָׁר.
וּכְשֶׁנֶּאֶמְרָה תֵּבָה זוֹ עַל חִנּוּךְ הַבָּנִים, אָז הַכַּוָּנָה הִיא לְגַדֵּל וּלְפַתֵּחַ אֶת טִבְעוֹ וְהַכְשָׁרָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד שֶׁנִּמְצְאָה בוֹ בְּמִדָּה קְטַנָּה אוֹ בְּכֹחַ אוֹ בְּהֶעְלֵם לְבַד וּלְגַלּוֹתָהּ. וְכֵיוָן שֶׁהָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי עוֹד בְּיַלְדוּתוֹ רוּחַ ד' נִשְׁמַת שַׁדַּי טְמוּנָה וּגְנוּזָה בוֹ. צְרִיכִים לְגַדֵּל וּלְחַנֵּךְ אוֹתוֹ לְהוֹצִיאָהּ לְגַלּוֹתָהּ וּלְהַפְרִיחָהּ וְהָיָה לִיהוּדִי נֶאֱמָן עֹבֵד ה', בְּתוֹרָתוֹ מֵעַצְמוֹ יֶחְפָּץ, וּמִדַּרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר, וְהַמְּצַוֶּה אַף הַמַּרְגִּיל אֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁהַבֵּן אוֹ הַתַּלְמִיד הַמְּצֻוֶּה וְהַמִּתְרַגֵּל יַעֲשֶׂה כְּמִצְוָתוֹ, גַּם כְּשֶׁיִּגְדַּל וְיִהְיֶה בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ. וְעַל זֶה צִוָּה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ "חֲנֹךְ לַנַּעַר" וְכוּ' תְּחַנְּכוֹ, אֶל קִרְבּוֹ תַּחְדֹּר, וְאֶת קְדֻשַּׁת הַיִּשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בּוֹ בְּהֶעְלֵם – תְּגַלֶּה, וְרַק אָז גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה".
(חובת התלמידים, הקדמה, שִׂיחַ עִם הַמְּלַמְּדִים וַאֲבוֹת הַבָּנִים)
האדמו"ר מפיאסצ'נה שולל את ההבנה שחינוך הוא ציות לציווי של סמכות כלשהי או אפילו הרגל של האדם לדבר מסויים. ההרגל הוא כלי בידו של המחנך - אך לא זו המטרה. הוא לומד מדברי רש"י שחינוך היא פעולה הנעשית על דבר שכבר נגמרה ההכנה שלו וכעת הכוחות הטמונים בו יוצאים אל המציאות בפועל. זו בעצם העשיה בחינוך ילדים – ללמד אותם שידעו באופן עצמאי כיצד להוציא את כוחותיהם שלהם למעשה, באופן מלא ושלם.
והאדמו"ר מפיאסצ'נה מוסיף שכשמדובר ביהודי, המשימה עוד יותר קדושה ועליונה – ללמדו כיצד להפריח את נשמת אלוקים שבקרבו. כלומר לגלות לו את עצמו! אם נכוון לכך ואכן נפעל נכון – אז גם בעתיד, כשיזקין הילד, הוא לא יסור מהדרך שחונך, כיון שהיא – עצמו. בעצם העובדה שיבטא את עצמו, שיחיה – זו הצלחת החינוך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
