ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חינוך
"ואלו הג' בחינת, מעשה דבור מחשבה, הן כלל הבחינות פנימיות של האדם, שהם הג' בחי' נר''ן (נפש, רוח, נשמה), כי המעשה הוא מבחי' הנפש..."
לאחר שהרחבנו אתמול לגבי תהליך הגדילה כביטוי של מעבר מרמה של "נפש" ועד רמה של "נשמה", נראה היום אם ירצה השם אילו כוחות פועלים בעיקר בכל שלב של החיים, כאשר המדרג (מלמטה למעלה) הוא: דמיון, רגש, שכל, רצון.(בדרגה הגבוהה יותר, "תענוג", לא נעסוק) קודם נסביר בקצרה את הגדרתם ומהותם של מושגים אלו, ולאחר מכן נשייך אותם לגילאים השונים.
דרגת הנפש עליה הרחבנו אתמול קשורה לתחושות וחושים, וכפי שנגדיר זאת היום: " דמיון ". למעלה ממנה - יכולת ה דיבור, שהיא הפשטה ו"המשגה" (=להפוך ריבוי תופעות למושגים), השייכת לרוח , ולמעלה ממנה ידיעות פנימיות שאינן נשאבות כלל מן החושים אלא מן המחשבה הטהורה, וכפי שנרחיב ונבהיר להלן.
הרב קוק מסדר כוחות אלו:
"על הרצון הפנימי אפשר לומר, שהוא ההתגלות הראשונה של המהות הרוחנית, אבל ודאי גם הוא איננו עצמות המהות היסודית של הרוחניות הנשמתית. השכל והמדות הם התגלות שניה ושלישית. "
(אורות הקדש, הגיון הקדש, פג)
דמיון: ראשית נסיר את ההבנה הפשוטה במושג דמיון כ"דבר לא מציאותי". אין כוונתנו לדמיון מסוג זה. אנו מתכוונים לדמיון שנגזר משורש 'דמה' ומבטא דמיון בין דבר לדבר. לדוגמה: אם צייר חש רגש עז מסויים והוא מבטא אותו בלבוש של הרכב מסוים של צבעים עזים כגון אדום ושחור, הרי שהציור מדמה את תחושותיו של הצייר. הוא הדין במוזיקאי שמדמה את רגשותיו בקצב הצלילים בעוצמתם בטון וביחס ביניהם.
לסיכום הדמיון לפי כוונתנו כאן, הוא החוש המאפשר לנו לחוש דרך דרכי ביטוי ולבושים שונים תחושות או מסרים שונים. משום כך הנפש שהיא החלק הרוחני שבא במגע עם המציאות ועובדת בעיקר דרך החושים, קשורה עם הדמיון שגם הוא הקישור של רגשות ומחשבות עם העולם החיצוני הפיזי.
רגש: אין צורך להאריך בהגדרתם ומהותם של רגשות, שכן כל אדם מרגיש רגשות ומודע להם. אלא שיש להעיר את תשומת הלב לעובדה שהרגשות מושפעים מן המחשבות: כאשר אדם נוטה לחשוב באופן שלילי מן הסתם הדבר ישפיע על מצב הרוח שלו. עם זאת הרגשות לפעמים זורמות באופן עצמאי.
שכל: השכל הוא היכולת לנתח את כל מה שמגיע מן הדמיון ומן הרגשות, ולהכניס בהם כללים, סדר ושיטתיות. למשל מן החושים מגיע אלינו מידע על תנועתם של עצמים בכדור הארץ, והשכל מצליח לנסח מתוך כל הניסיון של האדם כללים, אם זה כללים יומיומיים כמו למשל שאם אני עוזב אבן היא תמיד תיפול, ואם זה כללים סבוכים יותר כגון המשוואות של חוקי הפיזיקה.
רצון: המקור לכך שאדם הוא יצור "בלתי מרוצה" באופן מהותי, וכפי שאמרו חז"ל אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו. אף על פי שפעמים שזה מתגלה באופן שלילי של רדיפת תאוות. אבל בשורש השאיפה הבלתי נגמרת היא ההופעה הכי אינסופית באישיותו של האדם; העובדה שאדם לא מסתפק אף פעם בכלום נובעת מתוך הקישור הפנימי של כל אחד באינסוף. המטרה היא להגדיל את הרצון, הייינו להפשיט אותו מרצונות ספציפיים נמוכים לרצון לאינסוף, לתורה ולמצווות שמוטבע בהן משהו מהאינסוף האלוקי.
היום ניסינו להבין את ההקבלה בין חלקי הנפש, לבין הכוחות שמאפיינים את פעולתינו בעולם: רצון, שכל, רגש, דמיון.
מחר אם ירצה השם, נראה את המהלך של הופעת כוחות אלו בתהליך גדילתו של האדם והמשמעות לדרך החינוך המתאימה.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
משמעות המילים והדיבור שלנו
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"עין במר בוכה ולב שמח"
דיני קדימה בברכות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
