ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חינוך
"ואלו הג' בחינת, מעשה דבור מחשבה, הן כלל הבחינות פנימיות של האדם, שהם הג' בחי' נר''ן (נפש, רוח, נשמה), כי המעשה הוא מבחי' הנפש..."
לאחר שהרחבנו אתמול לגבי תהליך הגדילה כביטוי של מעבר מרמה של "נפש" ועד רמה של "נשמה", נראה היום אם ירצה השם אילו כוחות פועלים בעיקר בכל שלב של החיים, כאשר המדרג (מלמטה למעלה) הוא: דמיון, רגש, שכל, רצון.(בדרגה הגבוהה יותר, "תענוג", לא נעסוק) קודם נסביר בקצרה את הגדרתם ומהותם של מושגים אלו, ולאחר מכן נשייך אותם לגילאים השונים.
דרגת הנפש עליה הרחבנו אתמול קשורה לתחושות וחושים, וכפי שנגדיר זאת היום: " דמיון ". למעלה ממנה - יכולת ה דיבור, שהיא הפשטה ו"המשגה" (=להפוך ריבוי תופעות למושגים), השייכת לרוח , ולמעלה ממנה ידיעות פנימיות שאינן נשאבות כלל מן החושים אלא מן המחשבה הטהורה, וכפי שנרחיב ונבהיר להלן.
הרב קוק מסדר כוחות אלו:
"על הרצון הפנימי אפשר לומר, שהוא ההתגלות הראשונה של המהות הרוחנית, אבל ודאי גם הוא איננו עצמות המהות היסודית של הרוחניות הנשמתית. השכל והמדות הם התגלות שניה ושלישית. "
(אורות הקדש, הגיון הקדש, פג)
דמיון: ראשית נסיר את ההבנה הפשוטה במושג דמיון כ"דבר לא מציאותי". אין כוונתנו לדמיון מסוג זה. אנו מתכוונים לדמיון שנגזר משורש 'דמה' ומבטא דמיון בין דבר לדבר. לדוגמה: אם צייר חש רגש עז מסויים והוא מבטא אותו בלבוש של הרכב מסוים של צבעים עזים כגון אדום ושחור, הרי שהציור מדמה את תחושותיו של הצייר. הוא הדין במוזיקאי שמדמה את רגשותיו בקצב הצלילים בעוצמתם בטון וביחס ביניהם.
לסיכום הדמיון לפי כוונתנו כאן, הוא החוש המאפשר לנו לחוש דרך דרכי ביטוי ולבושים שונים תחושות או מסרים שונים. משום כך הנפש שהיא החלק הרוחני שבא במגע עם המציאות ועובדת בעיקר דרך החושים, קשורה עם הדמיון שגם הוא הקישור של רגשות ומחשבות עם העולם החיצוני הפיזי.
רגש: אין צורך להאריך בהגדרתם ומהותם של רגשות, שכן כל אדם מרגיש רגשות ומודע להם. אלא שיש להעיר את תשומת הלב לעובדה שהרגשות מושפעים מן המחשבות: כאשר אדם נוטה לחשוב באופן שלילי מן הסתם הדבר ישפיע על מצב הרוח שלו. עם זאת הרגשות לפעמים זורמות באופן עצמאי.
שכל: השכל הוא היכולת לנתח את כל מה שמגיע מן הדמיון ומן הרגשות, ולהכניס בהם כללים, סדר ושיטתיות. למשל מן החושים מגיע אלינו מידע על תנועתם של עצמים בכדור הארץ, והשכל מצליח לנסח מתוך כל הניסיון של האדם כללים, אם זה כללים יומיומיים כמו למשל שאם אני עוזב אבן היא תמיד תיפול, ואם זה כללים סבוכים יותר כגון המשוואות של חוקי הפיזיקה.
רצון: המקור לכך שאדם הוא יצור "בלתי מרוצה" באופן מהותי, וכפי שאמרו חז"ל אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו. אף על פי שפעמים שזה מתגלה באופן שלילי של רדיפת תאוות. אבל בשורש השאיפה הבלתי נגמרת היא ההופעה הכי אינסופית באישיותו של האדם; העובדה שאדם לא מסתפק אף פעם בכלום נובעת מתוך הקישור הפנימי של כל אחד באינסוף. המטרה היא להגדיל את הרצון, הייינו להפשיט אותו מרצונות ספציפיים נמוכים לרצון לאינסוף, לתורה ולמצווות שמוטבע בהן משהו מהאינסוף האלוקי.
היום ניסינו להבין את ההקבלה בין חלקי הנפש, לבין הכוחות שמאפיינים את פעולתינו בעולם: רצון, שכל, רגש, דמיון.
מחר אם ירצה השם, נראה את המהלך של הופעת כוחות אלו בתהליך גדילתו של האדם והמשמעות לדרך החינוך המתאימה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו














