בית המדרש
  • שבת ומועדים
  • בין המצרים
  • תשעה באב
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
בס"ד הרב נתנאל יוסיפון שמעתם פעם על 'כאבי פנטום'? מעשה במלך גדול וחזק, שעשה והצליח וניצח את כל אויביו. אחד האויבים המובסים התמלא שנאה גדולה למלך, והחליט לנקום בו. הוא החל לתצפת על הארמון ועל המקומות שבהם המלך מסתובב, אך גילה שהמלך מוגן על ידי שומרי ראש רבים, ואין ביכולתו להתנקש במלך. כשראה שאין ביכולתו לפגוע במלך, ולנצח את אויבו, הוא החליט לנסות לפחות להשיג 'תמונת ניצחון', ולפגוע במטרה קלה יותר. באחת הכיכרות בעיר הבירה, הציב המלך אנדרטה גדולה שלו. החליט השונא לפגוע באנדרטה, להפיל אותה, וכך להשפיל את המלך ולפגוע בו. אולם, גם האנדרטה הייתה מוצבת בכיכר העיר, ומי שינסה להפיל אותה, יסתכן שהמלך יעלה על עקבותיו. מה עשה אותו השונא? מאחורי האנדרטה היה קיר גדול, שהסתיר את המסתתר מאחוריו. לקח השונא כלי חפירה, הסתתר מאחורי הקיר, והחל לחפור מתחת לקיר במטרה להגיע אל מתחת לבסיס האנדרטה, כדי שהבסיס והאנדרטה יפלו. לפתע הגיח מאחוריו אדם אחד, ואמר לו: תיזהר! אתה עושה מעשה מסוכן! יש לי רעיון אחר בשבילך. למלך יש גם בית אחד, ששמו נקרא עליו, לך תדליק ותשרוף את הבית, וכך תפגע במלך! סיפור זה מבוסס על משל של רבי חייא בר אבא במדרש רבה (שמות נא, אות ה), שמפרש שהשונא הם הגויים, שרוצים לפגוע במלך – מלכו של עולם. אך אין בכוחם לפגוע בה', ולכן הם נלחמים באנדרטה של המלך – עם ישראל. אולם הגויים פוגעים בעם ישראל, רק כשאין להם בית מקדש לפגוע בו, אך כשיש להם בית לפגוע בו, הם עוזבים את ישראל ופוגעים בבית ה' במקומם. וממשיך המדרש ומבאר, שזה פירוש הפסוק "אלה פקודי המשכן, משכן העדות...". משכן מלשון משכון, שהמקדש חרב כמשכון בעבור ישראל. ולמה המילה 'משכן' מופיעה פעמיים? כי המקדש (ראשון ושני) נחרב פעמיים לכפר על עוונות ישראל (שם, ג). משל זה יכול לחזק את לבבנו בשני עניינים: א. בכל עת שלצערנו ח"ו הגויים מנסים להילחם ולפגוע בנו, עלינו להתחזק ולדעת שהסיבה שהגויים נלחמים בנו, כי הם מחפשים לפגוע כביכול בה' יתברך. הם פשוט לא מסוגלים להגיע אל ה' ולפגוע בו, ולכן הם בוחרים לפגוע במי שמגלים את שמו בעולם, עם ישראל. ומסופר, שבזמן גירוש ספרד, שהיה בעיקר בזמן ימי בין המצרים, חיזקו גדולי ישראל את לבב הגולים, שהנה הם נבחרו מתוך כלל ישראל והעולם, לסבול בשביל ה' יתברך, והם הנבחרים שהגויים מזהים ששם ה' נקרא עליהם, ולכן הם מתנכלים דווקא אליהם. ב. המקדש נמשל במדרש ל'משכון'. בחורבן לקח ה' את המקדש כמשכון לפרוע חובותיהם של ישראל. המשכון נמצא בבית אחרים, אך באמת הוא נשאר שייך לבעליו, ואף אם לתקופה ארוכה ירחק מבעליו, סופו לשוב לידי בעליו. כך גם בית המקדש. גם אם שנים רבות הוא חרב, הוא עדיין גנוז כביכול במקום אחר, וסופו לשוב לידי בעליו. "גזירה על המת שישתכח מהלב", אך החטוף החי לא נשכח, וקרוביו מתגעגעים אליו כל העת, ופועלים להשיבו לידיהם. ואצל אדם שנפצע ואיבד ח"ו אחד מאבריו, הרי יש לו תופעה שנקראת 'כאבי פנטום', שהעצבים של אותו אבר מרגישים כאילו האבר עדיין חי, ומשדרים למוח גלי כאב עצומים להזכיר לו את האברר החסר. כך מצאנו במסכת יומא (נד), שארון הברית נגנז בהר הבית. ומצאנו (הוריות יב) שכבר בעת שבנה שלמה את הבית, ידע שעתיד הוא ליחרב, ובנה בעומק ההר מחילה שבה יטמנו את הארון, וכשידע יאשיהו שהבית עומד להיחרב גנזו שם, שנאמר: "ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל...". דקדק מכאן הרבי מליובאוויטש, שלפי זה הרי יש בעומק ההר קודש קודשים שנבנה מראש לתקופת הגלות, והו טמון מרכז המקדש, ארון הברית. אם כן, גם כעת יש בעומק ההר, כעין בית מקדש זעיר, הקורא לכל יהודי במעמקי לבבו - חי אני וחטוף בידי זרים, בוא ופדה את המשכון מידי זרים. ויהי רצון, שנזכה לפדות במהרה את המשכון, ולשוב ולבנות מקדש במקומו במהרה בימינו אמן.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il