ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
על אף שמשה בדק שאין מי שרואה, בסופו של דבר "…וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר…." (ב, יד-טו).
ייתכן שמשה לא שם לב לכך שהיה שם מישהו, ייתכן שהוא ראה מי נמצא שם ולא חשב שילשין וייתכן אפילו שהעברי המוכה היה זה שסיפר.[1]
רש"י, בעקבות המדרש, מפרש: "וירא כי אין איש – עתיד לצאת ממנו שיתגייר". מרש"י למדנו, שניתן להבין שלא מדובר על ראייה פיזית פשוטה אלא על ראייה במשמעות אחרת.
ניתן, בעקבות רש"י, להציע פרשנות דרשנית נוספת לראייה המוזכרת בפסוקים. משה ראה מציאות מלאה ברשע, בשחיתות ובעוול. הוא התבונן כה וכה, וראה שאף אחד איננו מטפל במציאות מקולקלת זו: "וירא כִּי אֵין אִישׁ". משה הבין שעליו לפעול בעצמו כנגד הרשע והשחיתות.
ייתכן שעיקרון זה עולה גם מתוך עיון בפשטי המקראות בשלושת הסיפורים הראשונים על משה רבנו:
בסיפור הראשון – משה הורג איש מצרי, המכה איש עברי מאחיו.
ניתן היה להבין שהמניע הוא מניע על רקע לאומי – "וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם, וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו".
אבל בסיפור השני מתברר שגם בתוך עם ישראל דואג משה לבער את הרשע: "וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים, וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ" (שמות ב, יג).
עדיין היה מקום לומר, שמדובר בדאגה משפחתית בלבד. אמנם, לאחר מכן אנו פוגשים במשה בסיפור השלישי, בהצלת בנות יתרו במדין, ומתברר שהוא דואג גם לבני עם זר. מתברר, אם כן, שמשה פועל לא רק מתוך מניע לאומי או משפחתי, אלא מתוך מניע אנושי.
שלושת הסיפורים הללו באים ברצף כדי לגלות לנו כיצד מגיב משה בסיטואציה של עוול וחמס, כשאין איש שמוכן להתערב ולתקן אותה.
אין זה מקרה שבשני הסיפורים האחרונים משה מכונה ע"י הדמויות "איש". בסיפור השני, איש עברי שמכה את חברו פונה למשה ואומר: "וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט". בסיפור השלישי משה נקרא "איש" גם בפיהן של בנות מדין – "וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן, וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם. וַתֹּאמַרְןָ, אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן" (ב, יח-יט) וגם בפיו של יתרו עצמו – "וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ, לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם" (ב, כ).
הכינוי "איש" ביחס למשה מדגיש את ההבנה שלנו על משמעות הראייה בפסוק "וירא כי אין איש" – ראיית צורך להתערב ולעזור, להציל ולהושיע. הבנה זו של הראייה מסבירה לנו למה דווקא משה ראוי להיות מנהיגם של ישראל.
כאמור, בכל הפרשייה הזו המילה המנחה היא "איש". התורה מספרת לנו על מאבק על דמות "האיש". מי יהיה ה"איש" השולט? האיש הרב עם אחרים ומנצל את חולשתם, או איש החסד והיושר המושיט יד ומציל את החלש?
לאור זאת, ניתן להציע קריאה (דרשנית) חדשה, לפיה הפסוק: "וירא כי אין איש" משמש כפתיח לשלושת הסיפורים. משה רואה שאין אף אחד שמטפל בעוולות והולך בעצמו לפעול:
וירא כי אין איש – ויך את המצרי.
וירא כי אין איש – ויאמר לרשע למה תכה רעך.
וירא כי אין איש – ויקם משה ויושיען וישק את צאנם.
פרקי אבות, העוסקים ביסודות מוסריים, נפתחים במלים: "משה קיבל תורה מסיני". פתיחה זו מלמדת שגם יסודות המוסר ניתנו מסיני.
אמנם, לאור דברינו ייתכן ללמוד מפתיחה זו יותר מכך. ניתן להבין שהסיבה לכך שדווקא משה קיבל תורה מסיני היא אנושיותו האדירה, "פרקי אבות" שבו.
דוגמא לכך ניתן למצוא בפרשתנו, שבה משה פועל כדברי המשנה באבות (ב, ה): "ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש".
[1] ומהרב יואל בן נון שמעתי בשם הרב בנדיקט, שלכן משה חשש "וירא משה ויאמר אכן נודע הדבר": אם הנרצח, הניצל, שהוא מעם ישראל, הולך ומלשין על משה, אכן המצב מדאיג (וייתכן שלא הלשין ישירות, אלא שאמר לחבריו וכך עברה השמועה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
