ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ימי השובבי"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
כמובן שהבעיה המרכזית היא מסירת חבלי ארץ ישראל לנכרים, ובכל זאת תחושת 'הרצחת וגם ירשת' קשה לכל מי שהמצפון פועם בלבבו.
אולם, מבחינה רוחנית, משהו מהנקודה הזאת מלווה את האנושות משחר בריאתה, ומקנן אצל כל אחד מאיתנו, והתקופה הנוכחית היא הזמן המתאים לתקנו. (אין כוונתי, חלילה, שאנו רוצחים ויורשים ל"ע, אלא שיש קו רוחני משותף המחבר מעשים שלנו לעניין זה. כך מצאנו בחז"ל – "המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים", איננו דנים את המלבין פני חבירו כרוצח, אך יש קו רוחני שמחבר את הלבנת הפנים לרצח).
העוול המרכזי בירושת הנרצח היא שכוחות הטוב מזינים עכשיו את הרשע, ועוזרים לרוע לגדול ולהתפתח. במקביל לכך - בכל פעם שאדם חוטא הוא לוקח כוחות אלוקיים, שהרי כל הכוחות שלנו באים מה', ואיתם פועל נגד האלוקים, וכך הטוב מגדיל את הרוע. באופן דומה - יודעים אנו, שלשקר אין רגליים, אך מה שמעמיד ומחזק אותו זו נקודת האמת המעורבבת בו. כך האמת מזינה את השקר.
זוהי תוצאת שורש החטא בעולם, חטא אדם הראשון. עד לחטא זה, היו הטוב והרע נפרדים זה מזה, וכך הרע היה כלה מן העולם, ואיש לא היה נופל בו. אולם, אכילת עץ הדעת גרמה לרע ולטוב להתערבב, וכך הטוב מזין את הרע וגורם לנפילה ולכשלונות.
בהיסטוריה העולמית מיוצגת עוולה מוסרית זו בנצרות. עד הנצרות היו האמונה בא-ל אחד והאליליות נפרדות זו מזו. ככל שקר שסופו לקרוס כך האליליות עמדה ליפול, והחלה תנועת התגיירות בקרב אצילי רומי (הבולט שבהם – אונקלוס, אחיין הקיסר ומתרגם התורה). באותם שנים, ימי חורבן הבית, ערבבה הנצרות את האליליות באמונה בא-ל אחד, רעיונות יהודיים ורעיונות יווניים, וכך מילאה את החלל הפנוי בתחליף קל וזול וירשה את האליליות. כך ניצוץ האמת שבקרבה האריך את הגלות והשקר ב2000 שנה. אדם יהודי, שבקרבו נשמה יהודית – חלק אלוק' ממעל, הפך לאליל המזין את גלי הרשע והאנטישמיות העולמית.
בתורת הפנימיות מיוצג כשל רוחני זה בפגם הברית. כוחות שהיו יכולים להביא לעולם חיים חדשים ונשמות – חלק אלוק' ממעל, פנו לכיוונים זרים והזינו נפילות וקלקולים.
אולם, ביהדות 'אין יאוש בעולם כלל'. אנו מאמינים ביכולת לתקן את כל הנפילות, ודווקא העובדה שהטוב הוא שמזין ומקיים את הרע, מחזק אותנו באמונה שסוף הטוב לשוב למקומו המקורי והטבעי, ולהביא ברכה לעולם.
אנו מתקנים נקודה זו כל השנה, אולם לפי הפנימיות הזמן ה'מסוגל' ביותר בשנה לתיקון זה הוא בתקופתנו – ימי ה'שובבי"ם (ראשי תיבות של פרשיות השבוע – שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. בשנה מעוברת מתארכת התקופה בשבועיים נוספים – ת"ת – תרומה, תצוה). בפרשיות שבועות אלו יוצאים ישראל ממצריים, וכך בכוחנו לגאול את הטוב מהרוע שאליו נפל.
מבחינת מחזוריות השנה, בתחילת שבועות אלו חל בדרך כלל היום הקצר ביותר בשנה. מהיום הקצר עד ליום השוויון יש 3 חודשים, כך שתקופת השובבי"ם (6 שבועות) היא מחצית מתקופה זו. (ובאמת, בשנה מעוברת, שמבחינה יהודית יש 4 חודשים בין הקצר לשוויון, מתווספים לשובבי"ם 2 שבועות). כלומר, משיא החושך אנו הולכים ומוסיפים אור ומשיבים את הטוב למקומו.
מדהים לגלות, שבתקופה זו מציינים תמיד הנוצרים את חג המולד שלהם (יום השוויון הוא ה21 בדצמבר, והחגא שלהם חלה ב25). כלומר, הם חשים שימי שיא החושך מציינים את הנקודה שמזינה אותם, וכנגדם - אנו מתקנים זאת בדיוק באותה תקופה בימי השובבי"ם.
מדהים לגלות הקבלה נוספת. חכמי הסוד תיקנו גם את תיקון חצות לריפוי נקודה זו. אם נקביל את היממה לשנה, הרי שפסח – יום השוויון היהודי ותחילת הקיץ – התארכות היום, מייצג את הזריחה – תחילת היום. ממילא – טו' בטבת מקביל לחצות הלילה, התאריך בו מתחילים בערך ימי השובבי"ם.
ויהי רצון שנזכה בימים אלה להשיב את הטוב למקומו, ובטוחים אנו בכוחם של ישראל קדושים לתקן הכל, ו'בל ידח ממנו נידח', ואז יאבדו כל אויבינו את נקודת האמת הגנובה בקרבם, ויפלו ויאבדו, ונגאל בגאולה שלימה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















