ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
הגמרא (ח עמוד ב) קובעת כי אם ישנה יתרה בקופת הצדקה, וגבאי הצדקה רוצים לפרוט את הכסף, הם יכולים לפרוט את הכסף לאחרים שרוצים לשלם את תמורתו, אבל לא לעצמם, מפאת החשד (מדובר במטבעות ששער ההמרה שלהם משתנה). דין זה נפסק גם בשולחן ערוך (יורה דעה רנז, ב).
מצד שני, הגמרא כותבת כי גבאי צדקה תמיד מגיעים להתרים בזוגות, ואף פעם אין מצב שבו אדם אחד אחראי על קופת צדקה. אם כן, נשאלת השאלה שבגמרא ביבמות (כה, עמוד ב) נאמר שכאשר יש שני אנשים שמעידים על דבר מה, לדוגמה על אישה שבעלה גירש אותה, אין לחשוש שהם מעידים לטובתם האישית, ולאחד מהם מותר לשאת את האישה, משום שגם אם אחד היה חוטא עבור עצמו השני לא היה חוטא ומעיד עבור חברו, ומדוע אם כן לגבאי הצדקה אסור לפרוט לעצמו בנוכחות הגבאי השני, הרי אין כאן חשד?
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
1 - חשש לחשד
2 - גוד או אגוד בשכירות
3 - קבורת חלק קטן מהמת
טען עוד
הרב יחיאל מיכל אפשטיין, (ערוך השולחן יורה דעה רנז, י) מסביר שאף שמצד הדין וודאי שמותר לגבאי הצדקה לפרוט גם לעצמם, 'אך מפני שיחת הבריות צריכים הם להתרחק', וכמו שנאמר בגמרא בחולין (מד ע"ב) שיש להתרחק מקניית דברים שהחכם הורה בהם להיתר, גם אם לא שייך שיחשדו אותו שהוא משנה בהוראתו, וגם אם מדובר על שני אנשים, וזאת משום שתמיד יש להתרחק מחשד, וכמו שכתבו התוספות ביבמות (שם ד"ה לא חשו) שלמרות שמותר לאדם לעשות מעשה כששנים מעידים, למרות זאת 'בעל נפש יתרחק' מזה.
כמובן, גבאי צדקה ואנשים שעוסקים בכספים באופן קבוע, צריכים להתרחק הרבה יותר מהחשד מאשר אדם שמעיד פעם אחת בעניין כספי. מסתבר שלכן קבעו חכמים כללים נוקשים יותר כלפי גבאי צדקה, וגם הדינים שלכל אדם הם מידת חסידות, או ש'בעל נפש יחמיר על עצמו', בגבאי צדקה הם נהלים מחייבים, כי אחרת מעמד הכספים יישחק בידם והם יגיעו לזלזול בכספים.
כך ניתן גם להסביר את דברי המרדכי (ב"מ הגהות תכח) שלדעתו לגבאים אסור לפרוט לעצמם אפילו בפני בית דין משום שאנשים עלולים לומר שהם השפיעו על בית הדין שהמחיר זול יותר. ברור שחשש זה הוא חשש רחוק שאין צריך לחשוש אליו, אך על מנת לשמור על ניקיון כפיהם של הגבאים קבעו גם דין זה.
מהצד שני יש להוסיף את מה שכתב ערוך השולחן (רנז, יא): "וכשם שהגבאים צריכים ליזהר בכל מה שנתבאר כדי שלא יחשדום, כמו כן מוטל על העם לכבדם, ולא יחשדו אותם אחרי שהאמינום עליהם מסתמא הם אנשים נאמנים". כך הוא מסביר את הגמרא שאומרת שלא מחשבים עם גבאי צדקה את הכספים, 'כי באמונה הם עושים' (ט ע"א).
סיכום: הגמרא קובעת שאסור לגבאי הצדקה לפרוט כסף עבור עצמם, דין זה יכול להיות מוסבר או בגלל שבענייני כספים יש יותר מקום לחשד, או כהרחקה יתירה שהטילו אותה על גבאי הצדקה שצריכים להיות נקיים מכל חשד. מאידך, אף על העם מוטל שלא לחשוד בהם ללא בסיס.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה הייעוד של תורת הבנים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה צריך את ארץ ישראל?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
