ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
רש"י (שם ד"ה ויהיו) מבאר שיש להבדיל בין תענית ציבור לתענית יחיד, שתענית ציבור מפסיקים אם התענו ונענו, לעומת זאת תענית יחיד לא מפסיקים גם אם האדם נענה. כך גם פסק הרמב"ם (תעניות פרק א, הלכה טז) שציבור שהתענו על גשמים או על צרה אחרת וירדו גשמים או עברה הצרה לפני חצות, לא ישלימו את התענית, ולעומת זאת לגבי יחיד פסק שאם הצרה עברה, לא יפסיק את התענית (שם הלכה טו). בהסבר ההבדל בין יחיד לציבור נאמרו כמה טעמים:
א. הרא"ש (פרק א, סימן ו) הסביר שכיון שציבור צריכים להודות ולהלל לה' על הנס, ראוי שיאכלו על מנת שיעשו זאת בשמחה. אבל יחיד יכול להודות ללא שמחה מיוחדת, ולכן הוא ממשיך לצום.
ב. המגיד משנה (שם) כתב טעם ראשון שכשהצום ציבורי יש טירחה רבה יותר, ולכן הקילו עליהם שלא ישלימו את הצום.
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
8 - האם כל הזמן מלווים אותנו מלאכים?
9 - אדם שהתענה על צרה והצרה עברה
10 - האם יש קשר בין קדושת העיר לבין קריאת מגילה בט"ו?
טען עוד
ג. טעם שני כתב המגיד משנה שבציבור בית דין שגזר תענית חושב בליבו שאם הצרה תפסק, יפסיקו את התענית (לב בית דין מתנה), ואילו יחיד אינו מתנה זאת בתעניתו. הישועות מלכו (שם) מסביר מדוע ביחיד לא שייך שיתענה על תנאי, משום שאם יתענה רק על תנאי, נמצא שאינו עושה את התענית לשם שמיים, אלא לצורך הצרה, וזה אסור, אמנם לציבור ה' שומע גם במקרה זה.
לעומתם הראב"ד (על הרמב"ם שם, הובא ברא"ש) חלק על דעה זו וסבר שאין הבדל בין ציבור ליחיד, אלא שבתענית גשמים אם ירד גשם יש ודאות שהצרה עברה, ולכן לא משלימים את התענית, ואילו בתענית על שאר הצרות, אין ודאות שהצרה עברה לגמרי (לדוגמה חולה שהתרפא יכול להיות שיחלה שוב), ולכן משלימים את התענית. הרא"ש הקשה על דברי הראב"ד שבירידת גשמים מפסיקים להתענות גם במקרה שירדו מעט גשמים, כך שיכול להיות שהצרה שהיא עצירת הגשמים תחזור, ומזה הוא הוכיח שאין דבריו נכונים. הקרבן נתנאל (שם אות י) התקשה בדבריו, שבגמרא בדף כה ישנם שיעורים מתי ניתן להפסיק את התענית, ומתרץ שמדובר שם רק במקרה שכבר התחילו להתענות, ולא במקרה שעדיין לא התחילו. השולחן ערוך (תקעה, יא) פסק כדברי הרמב"ם אך לא כתב את טעמו.
סיכום: כתבו הראשונים שבעניין אדם שהתענה והצרה עברה, הוא ממשיך להתענות, לעומת זאת בציבור אינו ממשיך להתענות, ונכתבו לכך כמה טעמים בראשונים, לעומת זאת לדעת הראב"ד אין הבדל בין ציבור ליחיד.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
