פרט וכלל במנין ישראל | הרב דוד דב לבנון | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
ארבע פרשיות
שקלים

קטגוריה משנית

3953

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שמחה בת חנה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

כי תשא – נושא הפכים
"כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם וגו'" (שמות ל') "אמר משה לפני הקב"ה במה תרום קרן ישראל, אמר לו: בכי תשא". (בבא בתרא י':)משמע שענין המנין של ישראל שבח וגדולה הוא להם. אמנם הרמב"ן מביא שנשיאת ראש היא דו משמעית, "אין שאו אלא אלא גדולה", ולהפך רוממו את ראש, גדלו את ראש לא נאמר, אלא שאו את ראש, כאדם שאומר לקוסטינר: סב רישיה דפלן. נתן רמז למשה: שאו את ראש, שאם יזכו יעלו לגדולה כמה דכתיב: "ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך, ואם לא יזכו ימותו כולם, כמה דכתיב: "ישא פרעה את ראשך ותלה אותך על העץ" (במדבר א' ג')יוצא שמפקד בני ישראל טומן בחובו סכנה בצד האפשרות לגדולה, והכתוב עצמו מוכיח באומרו: "ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם" (שמות ל' י"ב) וצריך לבאר כיצד מוביל אותו ענין לשני הפכים.

המפקד - כזכרון לפני ה'
ונראה שהמנין אינו בא רק לצורך ידיעת מספרם של ישראל כדרך המלכים היוצאים למלחמה שצריכים לדעת את מנינם, (פירוש זה מופיע ברמב"ן במדבר א' מ"ה) והענין בפר' כי תישא מוכיח כן שהרי מדובר כאן בתרומה למשכן, וממנה עשו אדנים לקרשי המשכן, אלא כיון שכולם נתנו בשווה ממילא נודע מספרם, על פי זה הסביר הרמב"ן את טעותו של דוד שמנם בלא שקלים "מפני שלא נתפרש כאן אם היא מצוה לדורות או לשעה למשה במדבר" –(כי תשא ל' י"ב)

אלא היה במנין חשיבות מסוג אחר ומבאר הרמב"ן כך:

"כי הבא לפני אב הנביאים, ואחיו קדוש ה', והוא נודע אליהם בשמו יהיה לו בדבר הזה זכות לחיים, כי בא בסוד העם ובכתב בני ישראל וזכות הרבים במספרם, וכן לכולם זכות במספר שימנו לפני משה ואהרן כי ישימו עליהם עינם לטובה, יבקשו עליהם רחמים, ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים, ולא ימעיט מספרכם והשקלים כופר על נפשותיכם" (רמב"ן במדבר א' מ"ה)

הרמב"ן בא לומר שהמפקד הוא זכרון לפני צדיקי הדור שיתפללו עליהם כי בסופו של דבר הוא זכרון לפני ה' כי "ענין הפקידה זכרון והשגחה על דבר" (שם א' א') ולכן יש בו שבח וגדולה לישראל שכל אחד ואחד נפקד בפני עצמו לפני בורא עולם ומשגיח על מעשיו בפרטות.

"אמר לו הקב"ה למנותם בכבוד וגדולה לכל אחד ואחד,לא תהיה אומר לראש המשפחה כמה במשפחתך, כמה בנים יש לך, אלא כולהון יהון עוברים לפניך באימה ובכבוד ואתה מונה אותם" (שם א' מ"ה)

אם כן יפה הדבר! אלא דא עקא, כאשר הוא נזכר לפני הקב"ה בפני עצמו יש חשש שגם יזכרו עוונותיו, וראוי לאדם להמנע מדברים שמזכירים את דינו, וכן אמרו בזהר על האשה השונמית שאלישע הנביא שאל אותה "היש לך לדבר אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת" (מלכים ב' ד') שכוונת הנביא לשאול אותה אם יש לה בקשה ממלכו של עולם כדי שיבקש עבורה. והיא העדיפה שלא להזכר בנפרד כדי שלא יזכר עוונה.

אין בפרט אלא מה שבכלל ואין בכלל אלא מה שבפרט
לכן באה העצה למנות כל יחיד ויחיד על ידי כופר נפש של מחצית השקל שמורה על כך שכל אחד הוא רק מחצית בלא חברו, וביחד הם מהווים שלימות אחת (ר' שלמה אלקבץ מובא באלשיך על התורה), על דרך זו פירש אור החיים הק' מאמר חז"ל שהראהו הקב"ה למשה מטבע של אש מתחת כיסא הכבוד ואמר לו "זה יתנו" ומה הבין מזה משה טוב יותר? שעל ידי החטא נפרדו נשמות ישראל מן הקב"ה בסוד "נרגן מפריד אלוף", וצוה עליהם לשוב ולהתחבר אל השכינה שרומזת בכיסא הכבוד ואל נשמות ישראל שחצובות משם.

העובדה שנצטוו כי "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" מראה על כך שהיחיד לא ידגיש את המיוחד שבו גם אם הוא עשיר בממון או שהוא עשיר בדעת ומוכן לנדוב הרבה, וכן הדל ישווה עצמו לרבים בדבר המאחד אותם והוא בודאי מצד החלק הסגולי שיש בכל אחד מישראל מצד נשמותיהם, לכן עשו מתרומה זו את האדנים שהם בסיס למשכן, שבו כל עם ישראל שווים. ושני האדנים נתנו בקרש אחד להורות על האחדות שבאה מתרומה זאת. באופן כזה השגנו את שני היתרונות מצד אחד כל יחיד הוא חשוב כאשר הוא נמנה, ודבר שבמנין אינו בטל, ומצד שני חשיבותו היא כאחד מן הכלל, שהשכינה שורה על ציבור דוקא, ובזכות כל יחיד שבו.

שני מפקדים שווים – ומשמעותם
דוגמא לרעיון הנ"ל אפשר ללמוד משני המניינים הראשונים של ישראל במדבר. הראשון ממחרת יום הכיפורים לצורך תרומת המשכן (כי תשא), והשני בחודש השני בשנה השנית אחרי הקמת המשכן לצורך קורבנות ציבור(במדבר). למרות הפרש של שבעה חדשים בין המפקדים המספר שלהם זהה, שישים ריבוא ושלושת אלפים וחמישים. ועומדים על כך המפרשים (רש"י רמב"ן ועוד), איך אפשר שלא נוסף במנין השני כלל, הלא היו צריכים להתוסף עם רב על כל אלה שעברו גיל עשרים מתשרי ועד אייר?

מתרץ הרמב"ן כי במנין ראשון נמנה שבט לוי עמהן כי עדין לא נבחר ולא יצא מכלל העם, ובמנין השני נאמר: "את מטה לוי לא תפקוד", ויוצא שהנוספים במנין השני השלימו בדיוק את מנין שבט לוי שיצאו מן הכלל (רמב"ן כי תשא ל' י"ב).

והנה בנוסף לתרוץ המבריק של הרמב"ן, אנו עומדים משתהים על הנס הזה שחשבון שני המפקדים יצא כל כך מכוון, ואין זה אלא להראות את החשיבות של הסכום הזה של הנפקדים, שבצרופו מתאפשרת השראת השכינה במשכן. וכמו שאמרו במדרש על מתן תורה שאלו היה חסר אחד מהם לא הייתה ניתנת תורה לישראל. כי אמנם נתינת תורה לכלל ישראל, אבל אין בכלל אלא מה שבפרט, וכל אחד מוסיף את הנופך המיוחד שלו להשלמת התורה. וכן אמרו אין השכינה שורה בפחות מב' אלפים וב' רבבות מישראל" שנאמר: ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל".הרי לנו הוכחה לחשיבותו של כל אחד מישראל כאשר הוא נפקד בתוך העם.

הסיבה לחטא דוד שספר את העם
המקום המסוגל ליצור אותה אחדות הוא המשכן. מקדש "תל תלפיות" "תל שכל פיות פונים אליו" וירושלים "עיר שעושה ישראל חברים זה לזה" ולכן הרעיון הזה של מנין מחצית השקל המורה על האחדות ניתן לעבודת המשכן. וחוזר על עצמו בכל שנה ושנה בקורבנות ציבור שבו.

מכאן עולה ומתבארת פרשה מופלאה בסוף שמואל ב'. בה מסופר כיצד דוד טעה וספר את העם, ובגלל זה התחיל הנגף ומתו בו שבעים אלף איש, עד שהגיע המלאך המשחית לירושלים "וינחם ה' על הרעה" ואז הקב"ה שולח לו על ידי גד הנביא "עלה הקם לה' מזבח בגורן ארונה היבוסי" והנה כאן מתגלה לו מקום המקדש שכל כך יגע למוצאו, ואכן מכאן והלאה מתקדם ענין המקדש על ידי קנית המקום בכסף חמישים שקלים והכנת החומרים לבניתו (ככתוב בספר דברי הימים).

כמה שאלות עולות כאן: א.כיצד ניתן להבין את הטעות הזאת של דוד ששכח פרשה מפורשת בתורה האוסרת למנות את ישראל? ב.מדוע דוקא מתוך חטא זה מתגלה מקום המקדש?

על השאלה הראשונה עונים חז"ל שכאן נענש דוד מידה כנגד מידה על כך שאמר לשאול "אם הסיתך ה' בי ירח מנחה"(שמואל א' כ"ו) "אמר ר' אלעזר אמר ליה הקב"ה לדוד: מסית קרית לי, הרי אני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו, דכתיב כי תשא את ראש וגו' ונתנו איש כופר נפשו וגו' מיד ויעמוד שטן על ישראל, וכתיב ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל, וכיון דמניניה ולא שקל מיניהו כופר"(ברכות ס"ב:) כלומר הייתה כאן הכשלה של הקב"ה וכעין הסתה לדבר עבירה. אבל חס וחלילה לקרוא להקב"ה מסית, ובודאי גם מכשלה הזאת הייתה לצורך דבר טוב, ומה הוא?

מובא בילקוט שמעוני שהעונש כאן היה על שלא תבעו את בנין בית המקדש. והוא "דבר הלמד מענינו" שהרי בעקבות החטא מצאו את מקום המקדש והקריבו בו קרבן ופסק הנגף והרמב"ן פירש כן מכח הסברא "שהיה עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה" (רמב"ן קרח, במדבר ט"ז כ"א) ומוסיף לומר, שדוד המלך לקח את אחריות החטא על עצמו ואמר: "הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו". שמסר נפשו עליהם שלא תפגע בהם מידת הדין אבל האמת היא שהחטא היה כולו שלהם, שלא נתעוררו לבנות את המקדש, שאם היו רוצים בכך היו יכולים לבנותו גם בימי דוד. ואף על פי שנאמר לו שלא יוכל לבנות בית, אבל הם היו יכולים לבנותו אם היו רוצים. ולפי זה מבואר כמין חומר, 'הסית' את דוד בם? משום שהוא היה היחיד שדרש את מקום המקדש וקווה לבנותו והוא עורר עליהם את מידת הדין.

והנה בתרומת מחצית השקל הייתה צריכה לבוא ההתעוררות של הבנין, כפי שהיה במשכן שנמנו בו לבנינו. ודוקא דוד שכל כך רצה לבנות מקדש הוסת על ידי הקב"ה לשכוח ממצות השקלים כדי שלא יהיה הוא מעורר לדבר, אלא יבא הדבר מהם לתרום להקמת המקדש. והדבר מופלא מדוע לא מנה אותם יואב בשקלים, הרי הוא ידע שאסור למנות את ישראל, כמבואר הדבר בכתוב שהדבר היה רע בעיניו. ועשה כל תצדיקי שבעולם כדי להימנע מלספור את ישראל (עין בילקוט שמעוני שם)? אלא שלא הייתה לו תודעה של הקמת המקדש, ולכן לא היה לו את המניע לספור בשקלים כדי לתרום להקמתו, וכיוון שלא הבינו פגע בהם חרון אף ה' והחל הנגף.

(ואפשר שהיה זה כעין הסתה שהסית הקב"ה את שאול לרדוף אחרי דוד, והיה זה בגלל שהעם גם כן דחה אותו , והיו בהם דילטורים שהיו מלשינים תמיד היכן דוד נמצא , ועלידי הרדיפה הבלתי מובנת של שאול היו צריכים הם להתעורר שלא לעבור על "חרפו עקבות משיחך").

שקלים

הרב דוד דב לבנון

ראש בית הדין הרבני באשקלון, רב בית הכנסת "קהילת נעם" בקרית משה, ירושלים.

וירא
ניסיון העקדה לדורותיו
חשוון תשפ"ד
וישלח
יעקב וישראל
וישלח תשס"ב
שבת שובה
הקהל חזרה למעמד הר סיני
תשרי תשפ"ג
והגדת לבנך
ספור יציאת מצרים בליל הסדר
שבת הגדול תשנ"ח

שקלים

שקלים
נאמנותם של גבאי צדקה
הרב משה ליב הכהן הלברשטט | אדר א תשפ"ב
ויקהל
ויקהל שקלים מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אדר א תשע"ו
שקלים
שקלים של התחדשות
הרב יוסף כרמל | כז אדר א תשס"ח
שקלים
כמיהה לבנין בית המקדש
הרב משה צוריאל זצ"ל | שבט תשס"ט

שקלים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הרב אליעזר מלמד
הרב יהושע שפירא
הרב חיים כץ
הרב בני אלון
הרב שבתי סבתו
הרה"ג יעקב אריאל
הרב חנן פורת ז"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו