ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
ב'מסילת ישרים' אנו מוצאים שהמתכון לכל מידה רצויה הוא לעולם עניין אחד: ההתבוננות. מעלת האדם היא ביכולת מחשבתו להאיר ולכוון את כל האישיות. וכבר אמר הבעל שם טוב שעיקר המצווה היא לתקוע מחשבתו בעניינים המעוררים את אותו רגש שעליו ציוותה התורה.
לשאלתך, יש לתקוע המחשבה בעניינים המעוררים יראה. דוגמא לדבר מצינו בחז"ל, ששאלו מדוע יש רעמים בעולם? וענו, בכדי לפשט עקמומיות שבלב, שנאמר "והאלוקים עשה שייראו מלפניו". הרעמים הם דוגמא למנוף לעורר יראת שמיים.
אולם עיקר היראה מגיעה דווקא על ידי הכרת הפער האינסופי שבין הנברא לבורא, שלא נועד לדכא את האדם ולא למחוק אותו, חלילה, אלא להגיע למצב דומה לכפרי פשוט שעומד לפני מלך רם ונישא, ויודע את קוטן ערכו ומאידך מרגיש רוממות והעצמה. כך אנו עומדים מול ה', מכירים באפסיותנו מול אינסופיותו, ודווקא מידה זו היא הנותנת לנו לעשות חיל.
איך ה' יודע מה אני עומד לבחור?
קרוב אליך (659)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
325 - אני במצרים!!!
326 - האם יש מתכון ליראת שמיים?
327 - פה גדול
טען עוד
אמונה זו מלמדת שודאי לא חסרה בידיעה האלוקית - שהיא זאת שיוצרת את העתיד ומבלעדיה הכל אין - הידיעה מה יהיה. ואף על פי שלא מחשבותיו כמחשבותינו, אנו מתרגמים לכלים שלנו את הארת שלמותו, ואומרים לעצמנו שהוא ודאי יודע הכל, אין שום חסרון לפניו לא רק בעבר ובהווה אלא גם בעתיד להיות, בשלמות מופלאה וללא שום שיור.
מדוע לפי התורה לבכור מגיע פי שניים?
איננו יודעים את כל טעמי המצוות, ואין לנו אפשרות להשיגן בשכלנו. המצוות הן גזרות אלוקיות שהחכמה הגנוזה בהן היא לאין ערוך מכל השכלתנו ומחשבתנו, ולכן לעולם לא נשיג את טעמי התורה באמת. ואף על פי כן דרשו רבותינו פעמים רבות את טעמי התורה מפני שהחכמה העליונה שבתורה, שלמעלה ממגבלותינו, מאירה גם לתוך מחשבותינו.
על פי גדרי השגתנו נוכל לומר שהבכור הוא נקודת המעבר בין אב לבן: מצד אחד הוא בן ככל הבנים ומקבל כחלקם, ומצד שני הוא נושא באחריות משום שהוא נכנס תחת אביו. מצד היותו בכור הוא נושא באחריות של עתיד הבית, ועל כן נוטל מנה אחת יתרה על אחיו. וכך מצינו אצל יוסף שזכה לבכורה ולחלק כפול, כמו שאומר הפסוק "והבכורה ליוסף" (דברי הימים א, ה), בין היתר מפני שהוא היה המשביר והמכלכל את כל בית יעקב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
