ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אדר תשס"ג
אמירה לגוי בשבת, כדי למנוע הלנת המת עד ליום שני
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
267 - קניית חלקת קבורה בארץ ישראל שלא על מנת לקבור בה
268 - אמירה לגוי בשבת, כדי למנוע הלנת המת
269 - שתל עצם מן המת
טען עוד
לענייננו, הקהילה היהודית מודיעה לסוכנות שרחמנא ליצלן מת אדם משורותיה. נציג הסוכנות מגיע למשרדי הקהילה ונוטל אישור שאין עיכוב מצד הקהילה לקבור את פלוני. מסמך זה מובא לעירייה על ידו, וכך הוא משיג את רישיון הקבורה, שמאפשר לו להמשיך בעבודתו ולסיים את ארגון כל צרכי המת והלווייתו.
שאלתנו נוגעת למקרה שבו נפטר יהודי בשבת. משרדי העירייה פתוחים בשבת עד 12:00 בצהרים, אך למחרת, ביום ראשון, הם סגורים, כך שעד כה נותר המת ללא קבורה עד יום שני.
כיצד עלינו לנהוג כדי לפתור בעיה זו?
תשובה
הצעתנו היא לפעול בדרך הבאה:
א. להודיע לסוכנות בשבת (ללא חילול שבת) שנפטר יהודי בקהילה.
ב. בא כוח הסוכנות יגיע למקום שבו ייקבע מראש להניח את האישורים (כדי שלא יכנס למשרדי הקהילה בשבת), יקח אישור, והוא עצמו ימלא אותו (את שם הנפטר ואת התאריך) ללא שנאמר לו – כיוון שזו עבודתו והוא רגיל בזה 1 .
ג. הוא ילך לעירייה וישיג אישור 2 , והקבורה תתבצע למחרת.
כך אין בעיה של אמירה לנוכרי גם אם הגוי יגיע במכונית, שהרי "אדעתיה דנפשיה קעביד" 3 .
אין גם בעית הנאה מדבר שנעשה לצורך ישראל על ידי גוי בשבת, שהרי הוא לא עשה כדי שייהנה מזה ישראל בשבת 4 . ביום ראשון, כשתתבצע הקבורה, הרי עבר שיעור זמן "כדי שיעשו" 5 .
אין כאן חשש לחילול השם, כיוון שכל העניין מתבצע במשרדי העירייה בצנעא.
^ 1. מה עוד שאיסור כתיבה בלע"ז הוא מדרבנן לחלק מהפוסקים. אמנם ה"ביאור הלכה" (סי' שו סע' יא) דחה דעה זו כדעה יחידאית.
^ 2. עוד אפשר שדומה הדבר למה שפסק המחבר (שם סי' רנב סע' ד), כיוון שכאן השכר קצוץ וידוע מראש. ועוד, איננו אומרים לו לעשות זאת דווקא בשבת, אלא כדרך עבודתו יעשה זאת, כהרגלו. ואף-על פי שידוע שיעשה זאת היום, ואפשר לדמות למה שפסק "משנה ברורה" (סי' שז ס"ק טו), ובשו"ת "יחוה דעת" (סי' יז) העלה שכל שלא הזכיר "שבת" דעתו נוטה להתיר. ונוסיף עוד כי "שמירת שבת כהלכתה" (פרק ב סע' ד, כט) התיר לבקש מרופא נוכרי לכתוב תעודת פטירה בשבת כדי למנוע איחור בקבורה, וב"מלכים אומניך" (לגר"י זילברשטיין פרק י הערה ו) אסר.
^ 3. שו"ע (או"ח סי' רעו סע' ג), ו"משנה ברורה" (שם ס"ק כז).
^ 4. הלא הקהילה כלל אינה זקוקה לאישור מהעירייה, ואין זה אלא מעין "מבריח ארי", משום שהשלטונות אינם מתירים לקבור ללא אישור. ומצאנו בספר "תורת היולדת" (עמ' קס) וב"ילקוט יוסף" (ג עמ' נח), שלעניין הנאה ממעשה שבת ציינו שיש מקום להקל מצד "דמבריח ארי" לא הוי הנאה אף לענין מעשה שבת. ועיין שם בדיון לגבי דלת אוטומטית שנפתחת על ידי הפסקת קרן אור בחילול שבת, אם מותר להיכנס.
ומצאנו להדיא בספר "נשמת שבת" (ב סי' עג) שהביא להיתר משמו של הרב דוד שמידל, שדימה זאת למה שמופיע בשו"ע (או"ח סי' שז, סע' כא בהגה): "מותר לומר לגוי עשה מלאכה לעצמך", שכן כל האישור נצרך מדינא דמלכותא ולצרכם. והעיר עליו המחבר שאף אנו נהנים מכך שסידרו לנו אפשרות לקברו. אבל נראה להקל כדעת הרב שמידל, ובמיוחד שכאן הגוי ממש "אדעתא דנפשיה עביד", שהרי ללא אישור לא יוכל להמשיך בפעולתו לסדר מקום הקבר ולארגן רב מהקהילה, ופעולות אלו יבוצעו במוצאי שבת כמובן.
^ 5. אלא שיש לפקפק בהיתר זה, כיוון שבלילה המשרד סגור וכן ביום ראשון ואי אפשר לומר שהמתנו "בכדי שיעשו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
