ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
1 כדי האירוע. וכה לשון הכתוב: "ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות"
. לאמור: בדבריהם
אלה ביטאו בני ישראל את הצורך ב'מתווך', אשר הוא יביא אליהם את דבר ד' !. ואכן, משה נענה לבקשה, וניגש לקבל את
2 התורה למענם – "ויעמוד העם מרחוק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים"
.
מן הכתובים לא ברור כיצד נענה משה לבקשה?
ועוד: מדוע 'גישתו' זו של משה מוזכרת רק בסיום האירוע, היינו רק לאחר מתן עשרת הדיברות מצב בו התורה כבר ניתנה ?
ויתירה מזאת, הייתכן כי אלוקי האמת והצדק שרויים ב'ערפל' ?
הפסוקים הללו מורים כי יש ל'ערפל' דגש משמעותי במעמד מתן תורה.
אכן, הרמב"ם כותב ב'מורה נבוכים' "אבל היה להעיר שהשגת אמיתתו נמנעת לנו - מפני החומר החשוך המקיף בנו, לא בו
3 יתעלה, מפני שהוא יתעלה אינו גוף"
. משמע מדבריו שהערפל בא לרמוז על אי יכולת האדם להשיג את האלוהות , בגלל
היותו נתון בגוף.
כאשר עם ישראל מקבל את תורת ד' המפורטת לציווים מסויימים, מתגלים לנגד עיניהם אידיאלים רבים. אדם המתמסר
לאידאל מסויים, עשוי למצוא את עצמו לאחר זמן רואה באידאל עצמו את התכלית, אפילו אם כניסתו להתמסרות זו הייתה
מתוך הבנה מעמיקה שזהו רצון ד' ממנו רק בעת הזו. כאשר 'משה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים', לוקח משה את כל
האידאלים העליונים שהתקבלו זה עתה מאת הבורא יתברך, ומתבונן דרכם אל הנותן - הוא האלוקים. בסיום מעמד עשרת
הדברות התורה מדגישה כי משה לא מתבונן על האור הבהיר של האידאל העומד לעצמו, אלא דרכו הוא מיישיר מבט אל
האלוקים הנחזה בצורה 'מעורפלת' דרך תורתו. "שאין ספק בלב הוגה הדעת המפותחת שאידאל האידאלים שהוא כמוס
4 ומוסתר, יותר נשגב הוא מחלקיו, ובכל סתר חשכו מאיר הוא בקווי אורו, המתנוצצים מתוך הערפל..."
, וכל זאת לא בא אלא
לחנך אותנו כי האידאליים הם חלק משמעותי מעבודת ד'.
מרן הרב הראי"ה זצ"ל לא קיבל את הערפל כהצגת חולשה אנושית גרידא, אלא כהדרכה מוסרית ישרה לאדם וכך הוא
כותב: "צריך תמיד האור המופשט לצאת בדרך קרובה אל הרגש הטבעי האנושי כדי שיהי ה קרוב אל פעולות הטובות
5 הבאות מהצד הרגשי ולא יהיה יותר מדאי מופשט ושכלי"
. כדי שההשכלות ישפיעו על עולם המעשה, אנו זקוקים לגישור
של העולמות הריגשיים, שמצד אחד נפעלים מכח המחשבות, ומצד שני יש בכוחם להפעיל את המעשים. ה'ערפל'- מתאר
מתווך מסויים, שאיננו זך כל כך )כידוע לנו על עולמות הרגש שאינם מבוררים ומדוייקים כמו ההשכלות( אך חיוני ונצרך על
מנת לייצר עולם מעשי מיושר. 'משה ניגש אל הערפל', ש באמצעותו הוא מצליח לתרגם את המחשבות לעולם של עשייה,
ודרכו הוא רואה את ההארה של אידיאל האידאלים – 'אשר שם האלוקים' !
6
1
שמות פרק כ,טז
2
שם פסוק יח
3
מורה נבוכים חלק ג, פרק ט
4
אורות הקודש חלק ב, עמ' תקסט
5
עין איה מסכת ברכות חלק ב' פרק תשיעי, פסקה קנא.
6
וראו עוד בחנוכת הבית הראשון , ספר מלכים א פרק ז ,פסוק יב "אז אמר שלמה: ד' אמר לשכון בערפל" !
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
