ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
1 כדי האירוע. וכה לשון הכתוב: "ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות"
. לאמור: בדבריהם
אלה ביטאו בני ישראל את הצורך ב'מתווך', אשר הוא יביא אליהם את דבר ד' !. ואכן, משה נענה לבקשה, וניגש לקבל את
2 התורה למענם – "ויעמוד העם מרחוק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים"
.
מן הכתובים לא ברור כיצד נענה משה לבקשה?
ועוד: מדוע 'גישתו' זו של משה מוזכרת רק בסיום האירוע, היינו רק לאחר מתן עשרת הדיברות מצב בו התורה כבר ניתנה ?
ויתירה מזאת, הייתכן כי אלוקי האמת והצדק שרויים ב'ערפל' ?
הפסוקים הללו מורים כי יש ל'ערפל' דגש משמעותי במעמד מתן תורה.
אכן, הרמב"ם כותב ב'מורה נבוכים' "אבל היה להעיר שהשגת אמיתתו נמנעת לנו - מפני החומר החשוך המקיף בנו, לא בו
3 יתעלה, מפני שהוא יתעלה אינו גוף"
. משמע מדבריו שהערפל בא לרמוז על אי יכולת האדם להשיג את האלוהות , בגלל
היותו נתון בגוף.
כאשר עם ישראל מקבל את תורת ד' המפורטת לציווים מסויימים, מתגלים לנגד עיניהם אידיאלים רבים. אדם המתמסר
לאידאל מסויים, עשוי למצוא את עצמו לאחר זמן רואה באידאל עצמו את התכלית, אפילו אם כניסתו להתמסרות זו הייתה
מתוך הבנה מעמיקה שזהו רצון ד' ממנו רק בעת הזו. כאשר 'משה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים', לוקח משה את כל
האידאלים העליונים שהתקבלו זה עתה מאת הבורא יתברך, ומתבונן דרכם אל הנותן - הוא האלוקים. בסיום מעמד עשרת
הדברות התורה מדגישה כי משה לא מתבונן על האור הבהיר של האידאל העומד לעצמו, אלא דרכו הוא מיישיר מבט אל
האלוקים הנחזה בצורה 'מעורפלת' דרך תורתו. "שאין ספק בלב הוגה הדעת המפותחת שאידאל האידאלים שהוא כמוס
4 ומוסתר, יותר נשגב הוא מחלקיו, ובכל סתר חשכו מאיר הוא בקווי אורו, המתנוצצים מתוך הערפל..."
, וכל זאת לא בא אלא
לחנך אותנו כי האידאליים הם חלק משמעותי מעבודת ד'.
מרן הרב הראי"ה זצ"ל לא קיבל את הערפל כהצגת חולשה אנושית גרידא, אלא כהדרכה מוסרית ישרה לאדם וכך הוא
כותב: "צריך תמיד האור המופשט לצאת בדרך קרובה אל הרגש הטבעי האנושי כדי שיהי ה קרוב אל פעולות הטובות
5 הבאות מהצד הרגשי ולא יהיה יותר מדאי מופשט ושכלי"
. כדי שההשכלות ישפיעו על עולם המעשה, אנו זקוקים לגישור
של העולמות הריגשיים, שמצד אחד נפעלים מכח המחשבות, ומצד שני יש בכוחם להפעיל את המעשים. ה'ערפל'- מתאר
מתווך מסויים, שאיננו זך כל כך )כידוע לנו על עולמות הרגש שאינם מבוררים ומדוייקים כמו ההשכלות( אך חיוני ונצרך על
מנת לייצר עולם מעשי מיושר. 'משה ניגש אל הערפל', ש באמצעותו הוא מצליח לתרגם את המחשבות לעולם של עשייה,
ודרכו הוא רואה את ההארה של אידיאל האידאלים – 'אשר שם האלוקים' !
6
1
שמות פרק כ,טז
2
שם פסוק יח
3
מורה נבוכים חלק ג, פרק ט
4
אורות הקודש חלק ב, עמ' תקסט
5
עין איה מסכת ברכות חלק ב' פרק תשיעי, פסקה קנא.
6
וראו עוד בחנוכת הבית הראשון , ספר מלכים א פרק ז ,פסוק יב "אז אמר שלמה: ד' אמר לשכון בערפל" !
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












