ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
1 כדי האירוע. וכה לשון הכתוב: "ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות"
. לאמור: בדבריהם
אלה ביטאו בני ישראל את הצורך ב'מתווך', אשר הוא יביא אליהם את דבר ד' !. ואכן, משה נענה לבקשה, וניגש לקבל את
2 התורה למענם – "ויעמוד העם מרחוק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים"
.
מן הכתובים לא ברור כיצד נענה משה לבקשה?
ועוד: מדוע 'גישתו' זו של משה מוזכרת רק בסיום האירוע, היינו רק לאחר מתן עשרת הדיברות מצב בו התורה כבר ניתנה ?
ויתירה מזאת, הייתכן כי אלוקי האמת והצדק שרויים ב'ערפל' ?
הפסוקים הללו מורים כי יש ל'ערפל' דגש משמעותי במעמד מתן תורה.
אכן, הרמב"ם כותב ב'מורה נבוכים' "אבל היה להעיר שהשגת אמיתתו נמנעת לנו - מפני החומר החשוך המקיף בנו, לא בו
3 יתעלה, מפני שהוא יתעלה אינו גוף"
. משמע מדבריו שהערפל בא לרמוז על אי יכולת האדם להשיג את האלוהות , בגלל
היותו נתון בגוף.
כאשר עם ישראל מקבל את תורת ד' המפורטת לציווים מסויימים, מתגלים לנגד עיניהם אידיאלים רבים. אדם המתמסר
לאידאל מסויים, עשוי למצוא את עצמו לאחר זמן רואה באידאל עצמו את התכלית, אפילו אם כניסתו להתמסרות זו הייתה
מתוך הבנה מעמיקה שזהו רצון ד' ממנו רק בעת הזו. כאשר 'משה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים', לוקח משה את כל
האידאלים העליונים שהתקבלו זה עתה מאת הבורא יתברך, ומתבונן דרכם אל הנותן - הוא האלוקים. בסיום מעמד עשרת
הדברות התורה מדגישה כי משה לא מתבונן על האור הבהיר של האידאל העומד לעצמו, אלא דרכו הוא מיישיר מבט אל
האלוקים הנחזה בצורה 'מעורפלת' דרך תורתו. "שאין ספק בלב הוגה הדעת המפותחת שאידאל האידאלים שהוא כמוס
4 ומוסתר, יותר נשגב הוא מחלקיו, ובכל סתר חשכו מאיר הוא בקווי אורו, המתנוצצים מתוך הערפל..."
, וכל זאת לא בא אלא
לחנך אותנו כי האידאליים הם חלק משמעותי מעבודת ד'.
מרן הרב הראי"ה זצ"ל לא קיבל את הערפל כהצגת חולשה אנושית גרידא, אלא כהדרכה מוסרית ישרה לאדם וכך הוא
כותב: "צריך תמיד האור המופשט לצאת בדרך קרובה אל הרגש הטבעי האנושי כדי שיהי ה קרוב אל פעולות הטובות
5 הבאות מהצד הרגשי ולא יהיה יותר מדאי מופשט ושכלי"
. כדי שההשכלות ישפיעו על עולם המעשה, אנו זקוקים לגישור
של העולמות הריגשיים, שמצד אחד נפעלים מכח המחשבות, ומצד שני יש בכוחם להפעיל את המעשים. ה'ערפל'- מתאר
מתווך מסויים, שאיננו זך כל כך )כידוע לנו על עולמות הרגש שאינם מבוררים ומדוייקים כמו ההשכלות( אך חיוני ונצרך על
מנת לייצר עולם מעשי מיושר. 'משה ניגש אל הערפל', ש באמצעותו הוא מצליח לתרגם את המחשבות לעולם של עשייה,
ודרכו הוא רואה את ההארה של אידיאל האידאלים – 'אשר שם האלוקים' !
6
1
שמות פרק כ,טז
2
שם פסוק יח
3
מורה נבוכים חלק ג, פרק ט
4
אורות הקודש חלק ב, עמ' תקסט
5
עין איה מסכת ברכות חלק ב' פרק תשיעי, פסקה קנא.
6
וראו עוד בחנוכת הבית הראשון , ספר מלכים א פרק ז ,פסוק יב "אז אמר שלמה: ד' אמר לשכון בערפל" !
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
