ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הזכרת גשמים
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
מה שיש לשים לב בסגנון משנתנו "מאימתי מזכירין גבורות גשמים"? (תענית א, משנה א) המנוסחת בלשון הזכרת הגשמים או באי הזכרתם, "מאימתי מזכירין... העובר לפני התיבה... האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר", אבל היא אינה מתייחסת כלל ואינה מזכירה את הטל באופן חיובי ישיר, מתי מתחילים להזכיר טל? ייתכן שההסבר הוא כפי שנאמר בתלמוד ש"טל לא נעצר", אפילו בשנים של קללה. בעת שאליהו הנביא נשבע שלא ירדו גשמים על הארץ, הטל לא נעצר, על כן אין צורך בתפילה ובהזכרה מיוחדת עליו.מה שאנו מבקשים הוא על המטר, שלו אנו זקוקים "אבל הטל אינו יורד בשביל בריה" (ירושלמי תענית פרק א, הלכה א).והסמיכו על הפסוק: "כְּטַל מֵאֵת ה'... אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם" (מיכה ה, ו), על כן אין מעמידין זקן שיפגיע בעד הטל.
המשנה עוסקת רק בשאלה מתי מזכירין את הגשמים ומתי מפסיקין מלהזכירן, והטל מצד עצמו ירד בין אם יזכירוהו או לאו. מה שנקבע להלכה (אורח חיים סימן קיד, ג-ד), שחוזרים בקיץ אם הזכירו גשם, לא מחמת שלא הזכירו טל, אלא מפני שהזכירו גשם בקיץ, ובימות החמה גשם הוא סימן קללה. "אבל אם דילג שלא אמר לא גשם ולא טל - אין מחזירין" (תוספות תענית ג, ע"א ד"ה בימות). וההסבר הוא: "לא דמי ההוא דמצלי ומיקל לההוא דלא מצלי ולא מיקל" (ירושלמי). לא דומה זה שמזכיר גשם ומקלל בכך בקיץ, לזה שלא הזכיר כלל, לא גשם ולא טל, שלא קילל.
דבר נוסף שיש לתת את הדעת עליו הוא חוסר הסימטריה במועדי הזכרת הגשם והטל. בהזכרת הגשם אנו מתחילים רק ביום האחרון של החג, בשמיני עצרת, ואילו בבקשת הטל מתחילים כבר ביום הראשון של החג. ואין לטעון שגשמים הם סימן קללה בחג, כי לא מדובר בשאלת הגשמים, שהיא רק בז' במרחשון, כמו שהשיב ר' אליעזר לר' יהושע.
בתלמוד נתנו טעם לניסוך המים בחג, והסבירו: "מפני מה אמרה תורה נסכו לפני מים בחג? כדי שיתברכו לכם גשמי שנה" (ראש השנה טז, ע"א). הרי שעושים מצוות ומעשים בחג כדי לזכות בברכת הגשם וכן אנו מתפללים על הגשמים בעת ההושענות. ונימקו בירושלמי (תענית פרק א, הלכה ב):
"כדי שיצאו המועדות בטל, מפני שהטל סימן יפה לעולם".
כדי להבין את נימוק הירושלמי, נביא מעין דו-שיח שהתקיים בין כנסת ישראל והקב"ה, המובא בתלמוד (תענית ד, ע"א):
"כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן, שנאמר: 'וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה' כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ, וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ' (הושע ו, ג). אמר לה הקב"ה: בתי, את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש. אבל אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם, שנאמר: 'אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל'" (שם יד, ו).
בקשת הגשמים אף שהיא חיונית מאוד ונצרכת לכול, סוף סוף היא עונתית, ובימות החמה היא סימן קללה, אם כן קשר זה הבנוי לתקופה ולא לתמיד, אי-אפשר לבנות עליו קשר של קיימא, נצחי. על כן השיב הקב"ה לכנסת ישראל שהקשר צריך להיות קבוע לעד, ולא עונתי, בבחינת "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם"! (הושע ב, יח) ועל כן השיב לה: "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל" (הושע יד, ו), שלא יהיו עליות ומורדות בברית, בכל המצבים והתמורות שעלולים להיות בקרב ישראל במשך השנים, לא תיבטל הברית, ולא יהיו גורמים שיוכלו לנתק את הקשר הזה שבין כנסת ישראל וא-לוהיה.
עניין זה בא לידי ביטוי במועדים. בזמנים הקבועים והמיועדים לפגישה בין ישראל לאביהם שבשמים, היו מראים לעולי הרגלים כמה גדולה חיבתם וחשיבותם לפני המקום, על ידי שהיו מראים להם את הכרובים מעורים זה בזה, עד שלא ניתן לנתק ביניהם. על כן עם כל חשיבות הגשמים וחיוניותם, התקינו חכמינו את הזכרת הטל בכל המועדים, כדי להעמידנו על הקשר הקבוע, בהתאם להערת הקב"ה לבקש כהוגן את הדבר המתבקש תמיד. ללמדנו שהקשר עם א-לוהים אינו עניין של מותרות, שלעתים מתבקש ולעתים לא-מתבקש, ואפשר לוותר עליו, והבחירה פתוחה, הכול בהתאם למצב רוחו של האדם, שבשעת מצוקה יחפץ בקרבת הא-לוהים, ובשעה שמהלך החיים תקין והוא מצליח בדרכיו ניתן לוותר עליה. הדימוי לטל בא ללמדנו, שהעניין הא-לוהי הוא חלק קבוע בחיים, שאי-אפשר לצייר את החיים האנושיים בלעדיו, זהו קשר כל כך חיוני עד שלא ניתן להמירו בכל מיני תחליפים שימלאו את חסרונו. כי הטל הוא הכרח תמידי לעולם, כקרני החמה המאירים ומחממים יום יום את העולם, ועל ידי כך מתקיימת הבריאה. מכאן נבין את נימוקו של הירושלמי: "כדי שיצאו המועדות בטל, שהטל סימן יפה לעולם".
בקשה שנייה של כנסת ישראל גם היא עברה את שבט הביקורת של הקדוש ברוך הוא:
"ועוד שאלה שלא כהוגן. אמרה לפניו: ריבונו של עולם, 'שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ' (שיר השירים ח, ו). אמר לה הקדוש ברוך הוא: בתי, את שואלת דבר שפעמים נראֶה ופעמים אינו נראֶה. אבל אני אעשה לך דבר שנראֶה לעולם, שנאמר: 'הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ'" (ישעיה מט, טז). (תענית ד, ע"א)
אם בבקשה הראשונה הייתה המשאלה ארעית וקשורה לממד הזמן, נענתה כנסת ישראל בדבר קבוע ונצחי "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל". אפשר לומר שהדוגמה השנייה מתייחסת לתפיסת המקום. כנסת ישראל ביקשה פינות חבויות וצנועות בצומתי החיים: הלב והזרוע. ענה לה הקב"ה שהעניין הא-לוהי אינו עניין ארעי ושולי בחיים, שהוא בחר בנו מכל העמים ורוממנו מכל הלשונות והגדילנו על כול, וכדי שתהיה האומה ניכרת ובולטת, ותתפוס את מקומה המרכזי במשפחת העמים בתבל. כשם שהנושא הא-לוהי, ניצב עומד בראש הערכים של ישראל, כן הבליט את ייחודה ואת מקומה של כנסת ישראל בעולם: "הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד" (ישעיה מט, טז).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













