ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הזכרת גשמים
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
ואילו שמות החודשים שעלו עם ישראל מבבל נועדו להזכיר את הגאולה מבבל - באמצעות שמות החודשים. אבל מה הוא השם הזה 'בול'? פירשו המפרשים מדוע נקרא חשוון בשם זה. לפי רש"י (שם): כי בחודש זה העשב כבר בלה וכלה בשדה ובוללים לבהמה מן המספוא אשר בבית. ויש שפירשו: לשון יבול. שבחודש זה מתחילה החרישה והזריעה החדשה, וזהו השם 'בול'. אנחנו רגילים לקרוא לחודש הזה חודש חשוון ומוסיפים עוד מילה אחת 'מר-חשוון' הכוונה למים, טיפת מים נקראת מר "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" (ישעיה מ, טו), אנחנו מצפים בחודש זה לגשמים.
כדאי לתת את הדעת על כך, שהזכרת גשמים יש לנו כבר בשמיני עצרת שהתחלנו להזכיר 'משיב הרוח ומשיב הגשם' אבל לשאול על הגשמים בברכת השנים, אין אנו שואלים 'ותן טל ומטר' עד ז' במר-חשוון. המשנה (תענית פרק א, משנה ג) מנמקת את זה בנימוק מעניין מאוד - כך אומר רבן גמליאל "בשבעה בו" כלומר בשבעה בחודש מרחשוון, 'ט"ו יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת'. ממתי אנו דואגים שאחרון שבישראל יגיע לנהר פרת? אנחנו יודעים 'שלא תשמע באוזניך תפילת עוברי דרכים' שאם כמה עוברי דרכים הולכים, ומאידך גיסא הארץ מצפה לגשמים איך נוכל להתחשב בבקשות הפרטיות?
יש דבר מעניין בהלכה שבא להדגיש את העניין הציבורי. בהלכה נאמר (בשולחן ערוך, אורח חיים סימן קיד) שאסור להזכיר את הגשם עד שיזכיר שליח ציבור כלומר אדם לא יכול לומר 'משיב הרוח' לפני ששמע את ההזכרה הציבורית. מדוע נקבעה הלכה זאת? היא נועדה להדגיש את הערך הציבורי ואת חשיבות הגשמים לכל ישראל. לכן, מתמיה אף יותר הנימוק הזה שבמשנה: "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת" אבל אם המשנה הזכירה זאת, נראה שגם זה אינו עניין פרטי אלא עניין כללי.
נשווה זאת להבאת פרות הביכורים הנמשכת מן העצרת ועד החג. בתקופה זאת, שבה נערך המצעד הגדול והנפלא של פרות ארץ ישראל לספר בשבחה של הארץ, אנחנו קוראים את פרשת הביכורים כדי להגדיל את המעמד, לפאר ולרומם אותו: 'מעצרת ועד החג מביאים וקוראים', אבל "מהחג ועד חנוכה מביאים ולא קוראים", כי כבר אין כל כך הרבה פרות וכשמעטים הפרות אין לספר בשבחה של ארץ ישראל. אם כן, כשאנחנו מדברים על הצעדה הנפלאה של עולי הרגלים אנחנו גם דואגים לאלה שבאו לספר בשבחה של הארץ והביאו את פרותיה, וצריך לדעת שעד שלא נגמר התהליך הקודם אי-אפשר להתחיל בתהליך החדש.
כלומר, איננו יכולים להתחיל בשאלת גשמים לפני שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת. הם, עולי הרגלים, שבאו לספר שבחה של ארץ ישראל והסימן הזה הוא לא סימן חיצוני - הוא סימן מהותי - לכן, צריך לגמור את המסלול של הבאת הפרות ושבח הפרות של השנה שמסתיימת ועוברת ובמסלול של התחלת השנה החדשה – להתחיל רק לאחר שאחרון העולים שבישראל יגיע לנהר פרת.
יש לשים לב שמדובר כאן על נהר פרת. לא מדברים כאן על הגולן אלא על מרחב גדול יותר - עד קצה האופק שלנו. בכל אופן, התזכורת ההלכתית היא לא בגבולות הללו שמתמקחים עליהם כיום, אלא אנו מתפללים על גשמים באותו שטח של הארץ שאנו מקווים שנזכה לו: "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת".
עשרת המכות סוללות דרך
האם מותר לפנות למקובלים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השלמת התמונה
חידוש כוחות העולם
הקשר בין ניצבים לראש השנה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
