ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הזכרת גשמים
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
ואילו שמות החודשים שעלו עם ישראל מבבל נועדו להזכיר את הגאולה מבבל - באמצעות שמות החודשים. אבל מה הוא השם הזה 'בול'? פירשו המפרשים מדוע נקרא חשוון בשם זה. לפי רש"י (שם): כי בחודש זה העשב כבר בלה וכלה בשדה ובוללים לבהמה מן המספוא אשר בבית. ויש שפירשו: לשון יבול. שבחודש זה מתחילה החרישה והזריעה החדשה, וזהו השם 'בול'. אנחנו רגילים לקרוא לחודש הזה חודש חשוון ומוסיפים עוד מילה אחת 'מר-חשוון' הכוונה למים, טיפת מים נקראת מר "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" (ישעיה מ, טו), אנחנו מצפים בחודש זה לגשמים.
כדאי לתת את הדעת על כך, שהזכרת גשמים יש לנו כבר בשמיני עצרת שהתחלנו להזכיר 'משיב הרוח ומשיב הגשם' אבל לשאול על הגשמים בברכת השנים, אין אנו שואלים 'ותן טל ומטר' עד ז' במר-חשוון. המשנה (תענית פרק א, משנה ג) מנמקת את זה בנימוק מעניין מאוד - כך אומר רבן גמליאל "בשבעה בו" כלומר בשבעה בחודש מרחשוון, 'ט"ו יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת'. ממתי אנו דואגים שאחרון שבישראל יגיע לנהר פרת? אנחנו יודעים 'שלא תשמע באוזניך תפילת עוברי דרכים' שאם כמה עוברי דרכים הולכים, ומאידך גיסא הארץ מצפה לגשמים איך נוכל להתחשב בבקשות הפרטיות?
יש דבר מעניין בהלכה שבא להדגיש את העניין הציבורי. בהלכה נאמר (בשולחן ערוך, אורח חיים סימן קיד) שאסור להזכיר את הגשם עד שיזכיר שליח ציבור כלומר אדם לא יכול לומר 'משיב הרוח' לפני ששמע את ההזכרה הציבורית. מדוע נקבעה הלכה זאת? היא נועדה להדגיש את הערך הציבורי ואת חשיבות הגשמים לכל ישראל. לכן, מתמיה אף יותר הנימוק הזה שבמשנה: "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת" אבל אם המשנה הזכירה זאת, נראה שגם זה אינו עניין פרטי אלא עניין כללי.
נשווה זאת להבאת פרות הביכורים הנמשכת מן העצרת ועד החג. בתקופה זאת, שבה נערך המצעד הגדול והנפלא של פרות ארץ ישראל לספר בשבחה של הארץ, אנחנו קוראים את פרשת הביכורים כדי להגדיל את המעמד, לפאר ולרומם אותו: 'מעצרת ועד החג מביאים וקוראים', אבל "מהחג ועד חנוכה מביאים ולא קוראים", כי כבר אין כל כך הרבה פרות וכשמעטים הפרות אין לספר בשבחה של ארץ ישראל. אם כן, כשאנחנו מדברים על הצעדה הנפלאה של עולי הרגלים אנחנו גם דואגים לאלה שבאו לספר בשבחה של הארץ והביאו את פרותיה, וצריך לדעת שעד שלא נגמר התהליך הקודם אי-אפשר להתחיל בתהליך החדש.
כלומר, איננו יכולים להתחיל בשאלת גשמים לפני שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת. הם, עולי הרגלים, שבאו לספר שבחה של ארץ ישראל והסימן הזה הוא לא סימן חיצוני - הוא סימן מהותי - לכן, צריך לגמור את המסלול של הבאת הפרות ושבח הפרות של השנה שמסתיימת ועוברת ובמסלול של התחלת השנה החדשה – להתחיל רק לאחר שאחרון העולים שבישראל יגיע לנהר פרת.
יש לשים לב שמדובר כאן על נהר פרת. לא מדברים כאן על הגולן אלא על מרחב גדול יותר - עד קצה האופק שלנו. בכל אופן, התזכורת ההלכתית היא לא בגבולות הללו שמתמקחים עליהם כיום, אלא אנו מתפללים על גשמים באותו שטח של הארץ שאנו מקווים שנזכה לו: "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
