ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מצוות
"וכן ממטרות התורה, הטהרה והקדושה. כוונתי בכך הזנחת התשמיש וההתרחקות ממנו ומיעוטו ככל האפשר כמו שאבאר.
כאשר ציווה יתעלה לקדש את האומה לקבלת התורה, ואמר "וקידשתם היום ומחר", אמר "אל תיגשו אל אשה". הנה ביאר כי הקדושה – הזנחת התשמיש, כמו שביאר גם שעזיבת שתית היין קדושה, באומרו בנזיר "קדוש יהיה".
ולשון ספרא "והתקדשתם והייתם קדושים" – 'זו קדושת מצוות'.
וכמו שקראה התורה קיום המצוות הללו 'קדושה וטהרה', כך קראה את העבֵרה על המצוות הללו ועשיית הרעות 'טומאה', כמו שאבאר.
אשר לניקיון הבגדים ורחיצת הגוף וסילוק הלכלוכים, גם זה ממטרות התורה הזו, אבל לאחר טיהור המעשים וטיהור הלב מן ההשקפות המטמאות והמידות המטמאות. אבל ההסתפקות בניקיון החיצוני, ברחיצה וטהרת הבגדים עם התאוותנות בתענוגות וההפקרות במאכלים ובתשמיש – יש בו תכלית התיעוב. אמר ישעיה בכך "המתקדשים והמִטהרים אל הגנות אחר אחת בתוך אוכלי בשר החזיר" וגו' אמר שהם מטהרים ומתקדשים במקומות הגלויים וברשות הרבים, אלא ש(-אבל) הם מתייחדים בחדרים ובתוך בתיהם במריהם (-עדיין מורים, מורדים), והם הפקרותם באכילת האיסורים – החזיר והשקץ והעכבר.
ושמא רומז באומרו "אחר אחת בתוך", להתייחדות בביאות האסורות.
מסקנת הדברים, כי חיצוניותם נקיה מפורסמת הנקיות והטהרה, אבל פנימיותם הרי הם עם תאוותיהם ותענוגי גופותיהם. ואין זו מטרת התורה. אלא המטרה הראשונית צמצום התאוות, וניקיון החיצוניות אחר ניקיון הפנימיות.
וכבר העיר שלמה על מי שעושה העיקר רחיצת הגוף וטהרת הבגדים, בעוד המעשים מטונפים והמידות רעות, ואמר, "דור טהור בעיניו ומצואתו לא רוחץ, דור מה רמו ועפעפיו יינשאו".
וכאשר תתבונן גם במטרות הללו אשר הזכרנו בפרק זה, יתבררו לך טעמי מצוות רבות שהיו טעמיהן בלתי ידועים לפני ידיעת מטרות הללו, כמו שאבאר לקמן"
(מורה הנבוכים לרמב"ם חלק שלישי פרק לג)
משמעות המושג 'קדושה' הוא חוסר ההִגָררות וההִסחָפות אחר החומריות, חיים ברמה רוחנית יותר. אותה הרמב"ם מציג כמטרה חשובה שמוכוונת לאדם ע"י התורה. אחת המטרות הנוספות שהרמב"ם מדגיש היא הנקיות והטהרה. בנוסף מדגיש מאוד שהנקיות הזו חייבת לבוא לפני הנקיות הגופנית החיצונית שכמובן גם היא מבורכת, אך הסכנה היא שאנשים יבצעו את הניקיון החיצוני כיון שהוא הקל והפשוט מביניהם ניכר כלפי חוץ ודורש מאמץ פחות, ואילו את הטהרה, הנקיות המשמעותית, שמשפיעה על הנפש – האנשים יזניחו. בין אם בכוונה ובצביעות כפי שמוכיח ישעיה הנביא, ובין אם בטעות ובשוגג אך גם בצורה כזו בסופו של דבר זו טעות.
לסיכום, ראינו ברמב"ם שלש מטרות שהתורה מכוונת אליהן על ידי המצוות:
לעשות אותנו מאוזנים ומתוקנים, רחוקים מהרדיפה אחר התאוות וההתנהגות הגסה והבהמית;
לעשות אותנו פתוחים לשמוע ולהתקדם ולא להתקבע במקום;
להביא אותנו לקדושה וטהרה נפשית ומעשית, יחד-עם, או לאחר, הניקיון הגופני הגשמי.
בכך מחבר הרמב"ם בין המצוות לבין תיקון עולמו הרוחני של האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
