ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
בחודשים האחרונים הארגון שוקל ובודק היתכנות של הקמת מערך כזה על פי חוק, אם הדבר יתאפשר. מערך הכשרות יתבסס על רגולציות של הרבנות הראשית ועל פי מידת התועלת והנזק לעולם הכשרות בישראל.
מערכת הכשרות של הרבנות הראשית בישראל נמצאת במשבר כבר שנים רבות, ולא מדובר בבעיות נקודתיות שוליות. אם הרב הראשי אומר בכנס כי יש ערים שבהן לדעתו אסור לאכול והוא מנוע מלפרט זאת, הרי שמדובר במציאות קשה ביותר.
רבים מהצרכנים אינם סומכים על הכשרי הרבנות, מרבית רבני הערים אינם אוכלים מהכשרות שעליה הם מופקדים (בכנסי רבנים מבצעים הכשרת כלים במטבחים הנתונים לכשרות הרבנות, משל היו מאכילים שם נבילות וטריפות), ורבים מבעלי העסקים מבקשים כשרויות נוספות כדי להרחיב את מעגל לקוחותיהם שאינו מסתפק בכשרות הרבנות. מאידך, רבות הן התלונות על משגיחים שלא מגיעים, או דורשים דרישות שלא כדין ולא לפי ההלכה שחלקן אינן נוגעות לכשרות. העובדה שאנשי 'כושרות' ממליצים לתלמידי ישיבות לשכור משגיחים נוספים לחתונות, ולא להסתמך על הכשרי הרבנות, מעידה על מידת האמון שיש להם במערכת הקיימת.
ברור לנו שלא מדובר בנורמה מקובלת, ושרבים מהמשגיחים עושים עבודתם נאמנה ובשכר נמוך, אולם גם לא מדובר במקרה אחד או שנים. המערכת צריכה שינוי רציני. נקודת המוצא שלנו היא שמטרתה של מערכת כשרות היא אחת: להרבות כשרות בישראל, דהיינו שיותר יהודים יאכלו כשר. כבודם של הרבנות והרבנים חשוב, אך כשרות המאכל וריבוי האוכלים אוכל כשר - חשובים יותר. בנוסף לכך אני מאמין כי קנאת סופרים תרבה חוכמה. במקום שבו אין תחרות אין רצון להתייעל. מונופול מוליד ביורוקרטיה מיותרת שמהווה קרקע לשחיתות. זה לא קשור לכשרות או לנישואין, זה כלל יסוד במבנה החברתי.
כדי להגיע למציאות של מערכת כשרות אמינה ותקינה אנו מציעים שתי חלופות. ההצעה הראשונה היא לפתוח את אזורי הכשרות, ממש כמו באזורי רישום לנישואין. פתיחת אזורי הרישום לנישואין שנעשתה בעקבות "חוק צהר" הביאה לשיפור מדהים. רבנויות רבות שהבינו שהזוגות יכולים מעתה לבחור איפה להירשם, ייעלו את השירות והיחס. זה עבד בנישואין וזה יכול לעבוד גם בכשרות.
לנהל דיון ענייני
יש שתוהים מה הקשר בין ההלכה למושג מונופול, שמגיע מעולם העסקים. התשובה היא שאם אכן היה מדובר בהלכה בלבד אזי אין קשר - הרב מתבקש להביע את דעתו בענייני הלכה ולא בעניינים הנוגעים להעסקת עובדים והתקשרות עם ספקים. אבל כשהוא מנסה לכוף על בעלי המסעדה להזמין מקניין מסוים שאליו הוא מקושר זה הופך לעניין עסקי, ובכך המונופול הופך להיות מאוד רלוונטי.
כאשר רב יודע שאם המשגיחים שלו לא יעבדו כראוי בעל העסק יוכל לפנות לרב אחר, זה ידרבן אותו לעבוד טוב יותר. מצד שני קיים חשש שרבנים יפחיתו את הדרישות כדי לקבל עוד בעלי עסקים, ולכן נדרשת מערכת פיקוח משמעותית של הרבנות הראשית, שתוודא כי אכן הכללים נאכפים כראוי.
מנקודה זו מגיעה הצעתנו השנייה, שהיא מהותית יותר. אנחנו מציעים שהרבנות הראשית והרבנים המקומיים יהיו הרגולטורים של הכשרות, ולא מעסיקי המשגיחים. ייפתחו תאגידי כשרות שיהיו מחויבים לשקיפות על רמת הכשרות, איכות המוצרים וכדומה.
כאשר באים לבחון תוכנית כשרות כזו או אחרת, יש לבחון אותה לפי מידת התרומה שלה לכשרות בישראל, ולא לפי הפגיעה, אם בכלל, במעמדו של רב כזה או אחר. אני מתקשה לתפוס איך אלה שלא נוגעים באוכל עם הכשר של הרבנות, עושים מעשה זמרי ושואלים על כבודה של הרבנות. איני יודע כיצד להתייחס לאישי ציבור שעולים להר הבית נגד החלטות כל הרבנים הראשיים לדורותיהם ובלי להניד עפעף, אך כשזה נוגע לכשרות האוכל של מדינת ישראל הם נעשים חרדים לכבודה של הרבנות. אני חושב שיש מקום שבו צריך להיות גבול לציניות. אפשר ורצוי לקיים דיון האם רעיונות אלו ישימים ומועילים או לא, אבל מפליא לראות כיצד כל אלה שהבליגו, או נתנו יד, למחדלי הכשרות, תוקפים את אלה שמבקשים לתקן.
חזון הכשרות אינו פוגע במעמד הרבנות אלא מחזק אותה. רבנים לא נבחרו כדי להעסיק עובדים או כדי לנהל חברות. הם נבחרו כדי להורות את דרך ההלכה. האם לשם כך הרב צריך להעסיק עובדים ולהגיע להתנגשויות מתמידות עם ראשי המועצות הדתיות? הצעתנו הקוראת להפרטת המערכת תוך הפיכת הרבנים לרגולטורים תחזיר אותם למעמדם החשוב וההיסטורי - מורי הלכה והדרכה במגוון רחב של תחומים, כולל כשרות.
היום במדינת ישראל אין חקיקה או מדיניות ברורה המסדירות את מעמד הרבנות כרגולטור משמעותי, ולכן לא די בבניית חזון ותוכנית, אלא אנו נדרשים לשקול בכובד ראש מהי הדרך הראויה הקיימת בפנינו לעזור לעם ישראל לאכול אוכל כשר. אני מאמין שבמהלך הדרך נמצא עוד שותפים, כי האתגר הזה הוא של כולנו.
מתוך העיתון בשבע.
הרב דוד סתו
רב העיר שהם וראש ישיבת ההסדר פ"ת
לימוד ליל הושענא רבא תש"פ למי ניתנה תורה - תורה לעם או לאליטות
מתוך לימוד ליל הושענא רבא תש"פ בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
