ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הגדה של פסח
המהר"ל חלק א'
" כמה מעלות טובות . אחר שסיפר במכות שהביא הקב"ה על המצרים עד שהוציאם ממצרים – חזר להזכיר כל הטובות והחסדים שעשה הקב״ה עם ישראל. וקראם " מעלות טובות " כי כל אחת ואחת מעלות נוספות כמו המעלות (-המדרגות), שכל אחת ואחת יש לה מילוי יותר מן הראשונה (-קודמתה) – כך היו אלו המעלות כל אחת ואחת תוספת מעלה ומדרגה עד שהגיעו אל תכלית המדרגה היא " ובנה לנו בית הבחירה לכפר על כל עונותינו "
אחרי שסיפרנו את עצם סיפור יציאת מצרים של היציאה עצמה – אנחנו חוזרים לספר על כל החסדים שעשה איתנו הקב"ה לאורך כל הדרך. בעל ההגדה קורא לחסדים "מעלות טובות", כיון שכל אחת היא הוספה של מדרגה על גבי המקום הרוחני אליו הגענו במדרגה הקודמת. עד שמגיע למדרגה של השלמות שהיא בניין בית המקדש.
"וכולם הם ט״ו מעלות, וחשבון זה – אל תאמר שהיה במקרה כלל,כי החשבון ומספר זה, נמצא שהיה מעזרת נשים לעזרת ישראל ט״ו מעלות ו(גם) הם בעצמם – נגד חמשה עשר שיר המעלות בספר תהלים. והירח שהיא עולה חמשה עשר ימים עד תכלית מילואה. שכל זה ראיה שההתעלות הוא חמשה עשר מעלות ולא יותר והוא נגד שם י-ה שעולה חמשה עשר במספר. וזה כי שם י-ה ברא בו שני עולמות: העולם הזה ועולם הבא, שנאמר "כי בי-ה ה׳ צור עולמים".ומאחר שבשם הקדוש הזה ברא שני עולמים – תוכל לדעת כי המעלות מגיעים עד ט״ו, לא יותר. כי בכח השם הזה ברא הכל, לפיכך עילוי העולם עד חמשה עשר. לכך כל עילוי והתעלות הוא עד ט״ו. כי כל עילוי דומה כמו עילוי עולם וכמו שתמצא זה בכלל העולם שמדרגתו ומעלתו הוא בט״ו נגד השם שבו ברא הכל. כך כל עילוי מגיע על ט"ו, שזהו העניין העילוי. לכך גם כן כאן היה ט״ו מעלות שהעלה הקב״ה אותם עד המעלה הט״ו היא מעלת קדושה נבדלת שהמעלה הט״ו היא ובנה לנו בית המקדש. שהרי המקדש קדוש בודאי והעלה אותם עד שהגיע ישראל למדרגה הקדושה"
סך כל השבחים שאנו משבחים את הקב"ה בשיר, הוא חמישה עשר ואת המספר הזה אנחנו מוצאים בעוד מקומות שיש בהם התקדמות ועליית מדרגות, כמו בעליה מעזרת נשים לעזרת ישראל בבית המקדש, בשירי המעלות בספר תהילים, בימי החודש של מילוי הירח.נראה מכך שיש משמעות מהותית למספר חמש עשרה בדווקא. המספר חמש עשרה הוא גימטריא של שם 'י-ה', בשם הזה ברא הקב"ה את העולמות ולכן העולם בנוי בצורה כזו, שבכל רצף של עליה יש חמש עשרה מדרגות של עליה. לכן גם במקרה הזה יש עליה בת חמישה עשר שלבים עד המעלה של הקדושה והשלמות שהיא בניין בית המקדש.
"ולכך היו גם כן ט״ו מעלות מעזרת הנשים עד עזרת ישראל, כי יש לדעת כי מדרגת הנשים היא המדרגה היותר שפלה נוטה אל החומרית, ועד עזרת ישראל ט״ו מעלות, כי בין המעלות החומריות ובין המעלות הנבדלות ט״ו מעלות. לפיכך אמרו שם "כאשר ירדו מן המעלות הפכו פניהם אל המקדש ואמרו לי-ה עינינו" – הזכיר שם י-ה כלומר: אבותינו היו הולכים אחר הדברים השפלים והיו משתחווים לחמה וכיוצא בזה מן הדברים הגשמיים, ואנו – עינינו לי-ה, שאנו הולכים אחר הקב"ה המתעלה על כל המעלות ועליון על כל"
אגב זאת מסביר המהר"ל את משמעותן של חמש-עשרה המדרגות העולותמעזרת נשים לעזרת ישראל בבית המקדש, כיון שזה מסמל את שתי העולמות: עולם הנשיות למדרגותיו ועולם הישראליות למדרגותיו. הנשיות מסמלת את הידע והכישרון להתנהל בעולם החומרי בצורה נכונה ושלמה. הישראליות מסמלת את פעילות העולם הרגיל (כלומר לא 'גבריות', אלא העולם הרגיל שבו מתרחשים כל פעילויות העולם באופן כללי. כמובן אצלנו מדובר על הקדושה והאידיאלים הישראליים אך לא זה הדגש), ובשניהם יש חמש עשרה מדרגות של עליה או ירידה. זו הסיבה שהמשנה במסכת סוכה מתארת שלב בניסוך המים שבו, לאחר שיורדים את חמש עשרה המעלות הללו – מזכירים את שם 'י-ה'. כדי להבהיר את הנקודה הזו–שאנחנו לוקחים את העולם קדימה בצורתו האידיאלית, נמצאים בחמש עשרה המעלות של העולם הבא, ולא כמו שהיו תקופות שעבדו עבודה זרה והיו נמצאים בחמש עשרה המדרגות המתעסקות בעולם הזה.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
