הבוחר בעמו ישראל באהבה | הרב חיים כץ | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי מוצ"ש ה' תמוז ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
תורה ולימודה
התבוננות אמונית

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
עם ישראל
סגולת ומעלת עם ישראל

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

לחץ להקדשת שיעור זה

7 דק' קריאה • 42 דק' צפיה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אהבת עולם – ברכת התורה?
בשולחן ערוך 1 נפסק:

ברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה אם למד מיד בלי הפסק.

ההלכה כאן עוסקת באדם ששכח לברך את ברכות התורה לפני התפילה, והיא מלמדת שאם הוא בירך את ברכת אהבת עולם (לפי נוסח עדות המזרח, או 'אהבה רבה' לנוסח ספרד ואשכנז) שלפני קריאת שמע, ומיד לאחר התפילה למד תורה – הוא נפטר בברכה זו מברכות התורה. משמעות הלכה זו היא שברכת אהבת עולם נחשבת גם היא כברכת התורה – מדוע?

מצד אחד, מובן מדוע ברכה זו נחשבת ברכת התורה, שהרי אנו מבקשים בה על לימוד התורה וקיומה: "ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, והאר עינינו בתורתך, ודבק ליבנו במצוותיך..."

עוד עלינו להבין את חתימת הברכה: "הבוחר בעמו ישראל באהבה". אם עיקר הברכה היא ברכת התורה, החתימה היתה צריכה להיות "נותן תורה לעמו ישראל!" ואכן, בברכה זו יש עוד עניינים המבטאים את אהבתו של הקב"ה כלפינו, כמו גאולה וקיבוץ גלויות, ומתחדדת השאלה מדוע ראו חכמים בברכה זו ברכת התורה?

האהבה – היסוד לנתינת התורה
ההסבר לכך הוא, שיסוד נתינת התורה לישראל הוא "הבוחר בעמו ישראל באהבה": הבחירה שבחר הקב"ה בעם ישראל, והאהבה שהוא אוהב אותם. גם התחלת הברכה עוסקת באהבה "אהבת עולם אהבתנו" 2 .

אהבה פירושה חיבור. בחירתו של הקב"ה בנו היא החיבור שבו הוא מחבר אותנו אליו, באמצעות התורה. התורה ולימודה מחברים בין ישראל לאביהם שבשמים.

החיבור בין הקב"ה לישראל הוא דו כיווני. מצד אחד הקב"ה בוחר בנו באהבה, והאהבה באה לידי ביטוי גם מצידנו – "כמים הפנים לפנים".

התורה – שמו הפנימי של הקב"ה
למדנו במסכת ברכות:

רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניה אומר, עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, שכינה שרויה ביניהם, שנאמר אלהים נצב בעדת אל. ומנין אפלו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה. ומנין אפלו שלשה, שנאמר בקרב אלהים ישפט. ומנין אפלו שנים, שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגו'. ומנין אפלו אחד, שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך: 3

"בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך" – שמו של הקב"ה הוא התורה. כך גם בהמשך הברכה נאמר "וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול סלה באמת באהבה", וגם כאן הכוונה היא לתורה, כפי שכותב הרמב"ן בהקדמתו לתורה, שכל התורה כולה היא שמות של הקב"ה, וגם היא עצמה שם אחד גדול של רבונו של עולם.

מהו 'שֵׁם'? שֵׁם עניינו גילוי התוכן הפנימי, והוא הדרך להתוודע אל הזולת. התורה היא שמו של הקב"ה, כפי שדורשת הגמרא 4 את הפסוק "אנכי ה' אלקיך":

רבי יוחנן דידיה אמר "אנכי" נוטריקון: אנא נפשי כתיבת יהבית.

הקב"ה מתגלה בעולם בכל מיני צורות - במציאות, בפגישה עם העולם, בכל צמח ובכל בעל חיים, בכל אדם ואדם. זו הדרך שבה אברהם אבינו החל להכיר את ריבונו של עולם, חיפש את בעל הבירה והבין שהיא לא נוצרה מעצמה. אולם ישנו גילוי גבוה יותר, שמביא אותנו לא להסתכל רק בקנקן ובצד החיצוני, אלא בתוכן ובמהות. הקב"ה כתב את נפשו, כביכול, את רצונו וחפצו, בתורה.

וקרבתנו
" וקרבתנו " - הקב"ה נתן לנו את האפשרות להתקרב אליו דרך התורה. יהודי צריך לשמוח שמחה גדולה על כך שדווקא לנו ניתנה היכולת הזו להתקרב אל רבונו של עולם, אל המהות הפנימית, ולא לאחרים.

היכולת של היהודי ללמוד תורה אינה מכחו שלו, אינה מצד מה שהוא קירב את עצמו, אלא מצד נשמתו המסוגלת ללמוד תורה, מצד הקירבה שהקב"ה קירב אותו אליו. אם גוי יסתכל על הדברים מבחוץ ויראה שיש כאן דבר אלוקי, הוא עדיין לא יזכה לקירבה המיוחדת שזוכים לה ישראל, להתוודע אל התוכן הפנימי ולרצון ה'.

ו"כמים הפנים לפנים" - כשיהודי מצליח להתוודע ולהבין מה יחס הבורא אלינו, איזו זכות מיוחדת נפלה בחלקנו להיות מקורבים אליו בעצם יצירתנו - כמה הוא צריך להודות על כך שבחר ה' בעם ישראל באהבה.

הבנה זו במשמעות נתינת התורה מסבירה את המאמר הידוע 5 על הַגֵּר שביקש מהלל שילמד אותו את כל התורה על רגל אחת, ואמר לו: "דעלך סני לחברך לא תעביד", ובניסוח חיובי - "ואהבת לרעך כמוך" 6 , תנהג עם חברך כפי שהיית רוצה שינהגו בך. מדוע האהבה בין אדם לחבירו היא "כל התורה כולה"?

הקשר שבין ישראל להקב"ה הוא גם יסוד הקשר שבין ישראל לבין עצמם. זהו קשר של בריאה: "רעך ורע אביך אל תעזוב" 7 , "ואהבת לרעך כמוך" - עם שניהם, הקב"ה והרֵעַ, אתה נמצא במצב של חיבור. יסוד התורה היא האהבה, החיבור, ועל ידי לימוד התורה מתחברים להקב"ה. אין חיבור אמיתי יותר, נצחי יותר ומחובר יותר מחיבור זה, "סלה באמת באהבה".

החומרה שבלימוד תורה קטוע ובלתי רציף – "חסר לב"
כיוון שמדובר על קשר משמעותי כל כך של אהבה, מובנת ההתיחסות החמורה של הגמרא 8 כלפי מי שפורש מן התורה:

"נֹאֵף אשה חסר לב" - אמר ריש לקיש: זה הלומד תורה לפרקים, שנאמר כי נעים כי תשמרם בבטנך יכונו יחדיו על שפתיך.

מי שלומד תורה לפרקים, באופן ארעי ובלתי קבוע, אין לו לב. גם אם עשויות להיות סיבות מוצדקות להפסקות בלימודו - הרי הוא נואף אישה. התורה היא אישה, "אשת חיל מי ימצא" 9 . יש אישה הקשורה אליך, "אשת בריתך", וישנן גם אחרות: אישה נואפת, או כזו שאדם נואף ובוגד בה. אדם כזה אין לו לב, וקשר כזה אינו חיבור. לימוד תורה, כאמור, הוא חיבור, ואם הוא אינו רצוף אלא קטוע, משופע בהפסקות, ולא משנה מה הם התירוצים - הרי זה 'חסר לב', ללא חיבור, וכמעט אפשר לומר שאין זו כלל תורה, שעניינה המהותי, כאמור, הוא לחבר אותנו עם רבונו של עולם.

הקשר החיובי – "באהבתה תשגה תמיד"
ביחס לאהבת ה' נאמר: "באהבתה תשגה תמיד" 10 . כשאדם אוהב - כל מחשבתו היא רק בדבר הנאהב. הרמב"ם 11 מסביר כי מדרגתם של האבות היתה מיוחדת בכך, שגם כשהם עסקו בענייני העולם הזה, בעיסוק ברכוש ובמקנה ובכבוד, הם היו עושים את המעשים הללו בגופם בלבד, ולא סרו במחשבתם ובליבם מהקב"ה אף לא לרגע אחד. הם היו "מרכבה לשכינה", וקיימו את הפסוק "באהבתה תשגה תמיד". "כמים הפנים לפנים" - הקב"ה בוחר בעמו ישראל ומקרב אותנו לתורה, זו המהות של הבחירה בעם ישראל, הקירוב לתורה, ואנחנו מצידנו מגלים את אותו יחס.

על החיבור שמחברת אותנו התורה אל הקב"ה אומר המדרש 12 :

ויקחו לי תרומה, הדא הוא דכתיב כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו... יש לך מקח, שמי שמכרו נמכר עמו. אמר הקב"ה לישראל: מכרתי לכם תורתי - כביכול נמכרתי עמה, שנאמר: "ויקחו לי תרומה", משל למלך שהיה לו בת יחידה, בא אחד מן המלכים ונטלה; ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו. אמר לו: בתי שנתתי לך יחידית היא; לפרוש ממנה - איני יכול, לומר לך אל תטלה - איני יכול, לפי שהיא אשתך. אלא זו טובה עשה לי, שכל מקום שאתה הולך - קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי. כך אמר הקב"ה לישראל: נתתי לכם את התורה; לפרוש הימנה - איני יכול, לומר לכם אל תטלוה - איני יכול, אלא בכל מקום שאתם הולכים, בית אחד עשו לי שאדור בתוכו, שנאמר: "ועשו לי מקדש":

הקב"ה אומר לישראל שהוא אינו יכול לנתק עצמו מן התורה, התורה והוא הם אחד. לתורה יש סגולה מיוחדת, היא מחברת וזהו עניינה, לחבר בין הלומד בה לבין הקב"ה, התורה היא דבק. "לכו לחמו בלחמי" 13 - פירשו חז"ל שהתורה נקראת לחם, מלשון חיבור והלחמה.

העמל כביטוי לאהבה
במסכת סנהדרין 14 , בסוגיה העוסקת בחשיבות החזרה שבלימוד התורה, מובא המאמר הבא:

"זמר בכל יום זמר בכל יום" - אמר רב יצחק בר אבודימי מאי קרא? שנאמר: "נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו", הוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו במקום אחר.

באחד מפירושיו מבאר רש"י במקום: זמר - כלומר שעוסק בשירים ובזמירות תדיר תדיר נעשה זמר, כך החוזר על התורה נעשה לו סדורה בפיו:

החזרה על דברי תורה אינה מתבצעת רק במטרה להשיג ידיעה טובה יותר ולזכור את הדברים הנלמדים, אלא בעיקר משום שהיא מבטאת את האהבה, "באהבתה תשגה תמיד". אשתו של אדם לעולם אינה נמאסת עליו, אין מצב שבו הקשר אינו מרווה אותו, "דדיה ירווך בכל עת" 15 . ככל שחוזרים יותר כך מגלים יותר, מתוודעים יותר לרצונו של בורא עולם, וזהו החיבור, זוהי ידיעת ה'. ידיעת התורה היא עצמה ידיעת ה', על ידי עמל, שינון וחזרה. לא בכדי אומרים חז"ל בפרקי אבות 16 שישנו חיוב לקבל דברי תורה בצימאון: "והוי שותה בצמא את דבריהם". אחד המפרשים על המשנה מסביר, שגם אם אדם שמע כבר את הדברים עדיין הוא צריך לשוב ולשמעם בצמא, כי זהו, כאמור, עניינה של התורה: התוודעות אל רצונו של רבונו של עולם, וההתוודעות לרצונו היא היא האהבה.

על הפסוק "אם בחוקותי תלכו" אומר המדרש 17 :

אם בחוקותי תלכו – מלמד שהמקום מתאווה שיהיו ישראל עמלים בתורה.

לפי המדרש, המילה "אם" היא במובן של לוּ, הלוואי, הקב"ה מתאווה שנלך בחוקותיו. שוב מגלים כאן חז"ל מהו היסוד המהותי בקשר של תורה - החיבור, "הבוחר בעמו ישראל באהבה", אולם קשר זה ייתכן רק על ידי "אם בחוקותי תלכו", שתהיו עמלים בתורה.

מתוך ההבנה כיצד צריך להיות היחס ללימוד התורה, עולה גם המצב ההפוך: "ונרגן מפריד אלוף" 18 , שנאה ונרגנות חלילה הן ההיפך מאהבה. רבינו יונה בשערי תשובה אומר, כי אדם שהוא כועס ומלא תאוות יכול לגרום לכך שגם מי שאוהב אותו ייפרד ממנו, "דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן" 19 . אפילו פירור של שנאה יוצר הפרדה. אהבה היא חיבור, וההיפך ממנה הוא ניתוק.

מכאן אנו למדים את הערך הגדול של היסוד הזה, האהבה, אהבת ה' לישראל והאהבה שבין אדם לאדם מישראל. "הבוחר בעמו ישראל באהבה" אינו רק היסוד לתורה, אלא גם הבסיס לקבלת עול מלכות שמים, שגם היא מושתתת על אהבה. מיד לאחר ברכת "אהבת עולם" אנו אומרים "ואהבת את ה' אלקיך".

האהבה אל הקב"ה מתבטאת בחיבור אליו, כפי שאומר מדרש תנחומא 20 שעיקר מצוות 'אהבת את ה' אלוהיך' בא לידי ביטוי בלימוד תורה שבעל פה, הדורש מאמץ, עמל ויגיעה. אוהב ניכר במסירות הנפש על התורה. יש כאן שני צדדים: האהבה ומסירות הנפש, ואהבת את ה' אלקיך, כל זאת באופן של "באהבתה תשגה תמיד", מצב של ניתוק איננו אפשרי, משום שללא הלב הכל יהיה חיצוני.

היכן לחפש את התשובות?
"את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה הארץ" 21 - לפי המפרשים, מחפש הכסיל פתרונות במקומות רחוקים, בקצה הארץ. המבין יודע שהפתרון נמצא כאן, "ברוך כבוד ה' ממקומו", אין צורך לחפש מלאכים, אפשר למצוא את הפתרון בבית המדרש, על הדף. כל זאת בתנאי שימסור את הנפש, "שתהיו עמלים בתורה", וזהו עניינה של תורה: אהבה, חיבור, ההתחברות לשמו הגדול, שהוא התורה, בפרטי הפרטים שאנו עוסקים בה, המתגלים על ידינו. על ידי כל אלו אנו מתחברים אל רבונו של עולם יותר ויותר.

^ 1 אורח חיים מז, ז.
^ 2 עניין זה מתבאר בהרחבה בדברי רבי חיים מוולוזי'ן, בספר "נפש החיים", בשער ד' העוסק בתורה.
^ 3 אבות ג, ו.
^ 4 שבת קה ע"א.
^ 5 שבת לא ע"א.
^ 6 ויקרא יט, יח.
^ 7 משלי ה, יט.
^ 8 סנהדרין צט ע"ב.
^ 9 משלי לא, י, על פי פירוש הגר"א.
^ 10 משלי ה, יט.
^ 11 מורה נבוכים ג, נא.
^ 12 מדרש רבה בתחילת פרשת תרומה – לג, א.
^ 13 משלי ט, ה.
^ 14 צט ע"ב.
^ 15 משלי כז, י.
^ 16 א, ד.
^ 17 תורת כהנים במקום.
^ 18 משלי טז, כח.
^ 19 משלי יח ח, וכן שם כו כב.
^ 20 נח, סימן ג.
^ 21 משלי יז, כד.

הרב חיים כץ

ר"מ בישיבה הגבוהה בית אל ומעביר שיעורים בישיבת מרכז הרב. לשעבר ראש ישיבת הכותל

1:01
פסחים
גדר מצוות תשביתו
ו' כסליו תשע"ג
29 דק'
רבינו בחיי על הפרשה
רבנו בחיי פרשת נשא
ז' סיון תשפ"ד
29 דק'
רבינו בחיי על הפרשה
רבנו בחיי פרשת בהעלותך - חלק א'
י"ג סיון תשפ"ד
30 דק'
אור החיים על הפרשה
עניין פרשת הקורבנות
אור החיים על פרשת ויקרא
כ"ט אדר תשפ"ו

התבוננות אמונית

האזינו
שירת התורה
הרב דוד דב לבנון | שבת שובה תש"ס
13 דק'
התבוננות אמונית
"אין כמו תורה"
הרב שאול אלתר | י"א אייר תשפ"ב
1:30
התבוננות אמונית
דברי התעוררות ללימוד תורה
המקובל הרב יעקב עדס | כ' חשוון תשפ"ג
12 דק'
התבוננות אמונית
כוחו של לימוד התורה
שיחה לתלמידי המכינה בבית אל
הראשל"צ הרב שלמה משה עמאר | כ"ו חשוון תשע"א

התבוננות אמונית

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
עניני ספירת העומר
טז ניסן – החג המוצפן
הרב נתנאל יוסיפון | ניסן תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב יעקב שפירא
הרב דוד חי הכהן
הרב אליהו ברין
הרב משה אליה
הרב מרדכי גרינברג
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il