ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
"וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי ה' אלוקיכֶם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם:... וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי" (ויקרא כ' ז-כז).
חז"ל במדרש עמדו על הקשר בין הפסוקים וז"ל:
"הה"ד דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו, והתקדשתם והייתם קדושים (ויקרא כ, ז). ר' אבין אמ' משל לבני המדינה שעשו שלש עטרות למלך, מה עשה המלך, נתן בראשו אחת ושתים בראשן של בניו. כך כל יום ויום העליונים מכתירים לפני הקב"ה שלש קדושות שנאמר קדוש קדוש קדוש, מה הקב"ה עושה, נותן בראשו אחת ושתים בראשן של ישראל. הה"ד דבר אל כל עדת בני ישראל ... והתקדשתם והייתם קדושים" (ויקרא רבה פרשה כד ד"ה ר' אבין ).
יתכן וזו הסיבה שרש"י על הפסוק הפותח את פרשתנו מסביר שני דברים:
א. "מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה: (והדיוק הוא מפני שנאמר אל כל עדת בני ישראל)
ב. הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה". רוב גופי תורה תלויין בה יתפרש לא רק בגלל שיש הרבה מצוות הנזכרות בפרשת קדושים, או בגלל שבפרשת קדושים יש מעין חזרה על עשרת הדיברות (עיין במדרש ובאבן עזרא על אתר) אלא הכוונה שהעניין העקרוני של הקשר בין הקב"ה ובניו תלוי בקדושתם של ישראל שמקדישים את בוראם בקדושתם, על ידי ההקפדה על קדושת המשפחה.
בביאור מה הטעם באיסורי עריות נשתברו קולמוסין הרבה. מצד אחד יש מן האיסורים הללו, שגם אם לא היו נכתבים, כל אדם וכל חברה אנושית היו אוסרים עצמם בהם כאיסורי עריות של שארי בשר וקרובי משפחה מדרגה ראשונה. מצד שני, הרמב"ן בגלל הקושי להסביר את כל הפרטים, מסכם:
"והנה העריות מכלל החוקים, דברים שהם גזירת מלך, והגזרה הוא הדבר העולה על דעת המלך שהוא החכם בהנהגת מלכותו והוא היודע הצורך והתועלת במצווה ההיא שיצווה בה ולא יגיד אותו לעם זולתי לחכמי יועציו" (ויקרא י"ח ו).
יתכן ובעקבות דברינו ניתן לבוא ולהציע הסבר כללי, שאומנם לא יסביר את כל פרטי הדינים, אבל יכניס גם מערכת חוקים זו תחת מטריה הגיונית. כפי שכבר הסברנו כמה פעמים בעבר, אחד הדברים שמייחדים את עם ישראל הוא היכולת למנותם למשפחותם לבית אבותם. לכל ילד יהודי יש אב, ובעם ישראל ברור לכולם מי הוא האב ולא רק מי היא האם. כדי להבטיח זאת יש צורך במסגרת משפחתית חזקה שיש בה שרשרת דורות ברורה. לכל ילד יהודי הזכות להיוולד במשפחה שברור בה מי הוא הסבא ומי הוא האבא ולא רק מי הן הסבתא והאמא. כמה מהמצוות החשובות ביותר מבוססות על כלל זה. מצוות לימוד תורה נאמרה בכוונה בדרך זו "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם" (דברים ו' ז). לא מדובר כאן בשיח תלמידי חכמים בינם לבין עצמם, אלא בלימוד של אבות ובנים. יסודות האמונה מועברים דווקא כשהבן שואל את אביו ואביו משיבו, כמו שנאמר "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות י"ג ח). כל ניסיון לערער על המבנה היסודי של המשפחה היהודית הוא ניסיון לערער את יסודות האומה ויסודות האמונה. חיזוקה של המשפחה היהודית חייב להיות בראש סדר העדיפויות של הציבור הדתי. פועל יוצא מכך הוא גם, אי עידוד ואולי אף יותר מזה, של משפחות חד הוריות לכתחילה. ישנם מצבים שנכפים ח"ו ממרום וישנם לצערנו יתומים מאב עוד מרחם. אבל מציאות שגם אם היא מותרת הלכתית, של ילדים ללא אב, היא מאוד בעייתית.
הבה נתפלל כי נזכה להקדיש ליוצרנו בשלש קדושות ולהתברך מתוך כך בשתיים, "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
