ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
"וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי ה' אלוקיכֶם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם:... וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי" (ויקרא כ' ז-כז).
חז"ל במדרש עמדו על הקשר בין הפסוקים וז"ל:
"הה"ד דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו, והתקדשתם והייתם קדושים (ויקרא כ, ז). ר' אבין אמ' משל לבני המדינה שעשו שלש עטרות למלך, מה עשה המלך, נתן בראשו אחת ושתים בראשן של בניו. כך כל יום ויום העליונים מכתירים לפני הקב"ה שלש קדושות שנאמר קדוש קדוש קדוש, מה הקב"ה עושה, נותן בראשו אחת ושתים בראשן של ישראל. הה"ד דבר אל כל עדת בני ישראל ... והתקדשתם והייתם קדושים" (ויקרא רבה פרשה כד ד"ה ר' אבין ).
יתכן וזו הסיבה שרש"י על הפסוק הפותח את פרשתנו מסביר שני דברים:
א. "מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה: (והדיוק הוא מפני שנאמר אל כל עדת בני ישראל)
ב. הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה". רוב גופי תורה תלויין בה יתפרש לא רק בגלל שיש הרבה מצוות הנזכרות בפרשת קדושים, או בגלל שבפרשת קדושים יש מעין חזרה על עשרת הדיברות (עיין במדרש ובאבן עזרא על אתר) אלא הכוונה שהעניין העקרוני של הקשר בין הקב"ה ובניו תלוי בקדושתם של ישראל שמקדישים את בוראם בקדושתם, על ידי ההקפדה על קדושת המשפחה.
בביאור מה הטעם באיסורי עריות נשתברו קולמוסין הרבה. מצד אחד יש מן האיסורים הללו, שגם אם לא היו נכתבים, כל אדם וכל חברה אנושית היו אוסרים עצמם בהם כאיסורי עריות של שארי בשר וקרובי משפחה מדרגה ראשונה. מצד שני, הרמב"ן בגלל הקושי להסביר את כל הפרטים, מסכם:
"והנה העריות מכלל החוקים, דברים שהם גזירת מלך, והגזרה הוא הדבר העולה על דעת המלך שהוא החכם בהנהגת מלכותו והוא היודע הצורך והתועלת במצווה ההיא שיצווה בה ולא יגיד אותו לעם זולתי לחכמי יועציו" (ויקרא י"ח ו).
יתכן ובעקבות דברינו ניתן לבוא ולהציע הסבר כללי, שאומנם לא יסביר את כל פרטי הדינים, אבל יכניס גם מערכת חוקים זו תחת מטריה הגיונית. כפי שכבר הסברנו כמה פעמים בעבר, אחד הדברים שמייחדים את עם ישראל הוא היכולת למנותם למשפחותם לבית אבותם. לכל ילד יהודי יש אב, ובעם ישראל ברור לכולם מי הוא האב ולא רק מי היא האם. כדי להבטיח זאת יש צורך במסגרת משפחתית חזקה שיש בה שרשרת דורות ברורה. לכל ילד יהודי הזכות להיוולד במשפחה שברור בה מי הוא הסבא ומי הוא האבא ולא רק מי הן הסבתא והאמא. כמה מהמצוות החשובות ביותר מבוססות על כלל זה. מצוות לימוד תורה נאמרה בכוונה בדרך זו "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם" (דברים ו' ז). לא מדובר כאן בשיח תלמידי חכמים בינם לבין עצמם, אלא בלימוד של אבות ובנים. יסודות האמונה מועברים דווקא כשהבן שואל את אביו ואביו משיבו, כמו שנאמר "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות י"ג ח). כל ניסיון לערער על המבנה היסודי של המשפחה היהודית הוא ניסיון לערער את יסודות האומה ויסודות האמונה. חיזוקה של המשפחה היהודית חייב להיות בראש סדר העדיפויות של הציבור הדתי. פועל יוצא מכך הוא גם, אי עידוד ואולי אף יותר מזה, של משפחות חד הוריות לכתחילה. ישנם מצבים שנכפים ח"ו ממרום וישנם לצערנו יתומים מאב עוד מרחם. אבל מציאות שגם אם היא מותרת הלכתית, של ילדים ללא אב, היא מאוד בעייתית.
הבה נתפלל כי נזכה להקדיש ליוצרנו בשלש קדושות ולהתברך מתוך כך בשתיים, "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
