ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ. (ז, כג)
חצי שיעור
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
24 - איסור האכילה ביום הכפורים
25 - "כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ"
26 - איסור טומאת מת לכהנים
טען עוד
מי שיש לו רק חצי שיעור מצה בליל פסח - האם מקיים מצוה כלשהיא באכילתו?
האיסור מקורו וטעמו. חצי שיעור של חֵלֶב - ששיעורו לעונשים הוא כזית - אסור באכילה. וכן שנינו בברייתא (תורת כהנים צו פרשתא יז; ברייתא יומא עד א): כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ (ויקרא ז כג) - אין לי אלא כל שישנו בעונש ישנו באזהרה, חצי שיעור הואיל ואינו בעונש, יכול שאינו באזהרה? תלמוד לומר: כָּל חֵלֶב - אפילו כל שהוא (רש"י שם). וכתב האשכול (הלכות חלב ודם) שבאיסור דם למדים איסור חצי שיעור מהכתוב: וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ (ויקרא ז כו), ובאיסור נבילה מהכתוב: לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה (דברים יד כא), ולמדים כל האיסורים מחלב דם ונבילה.
ונחלקו אמוראים באיסור חצי שיעור:
• רבי יוחנן אמר שאסור מן התורה, שכיון שחצי שיעור "חזי לאצטרופי", שאם יאכל עמו עוד חצי שיעור יצטרפו יחד לכשיעור, איסור הוא אוכל.
• ריש לקיש אמר, שמותר מן התורה, שלא אסרה תורה אלא אכילה, ואכילת חצי שיעור אינה נחשבת אכילה (יומא עד א), שאין אכילה אלא בכזית (משנה למלך חמץ פ"א ה"ז ולחם שמים יומא פ"ח מ"א), והלימוד מ"כל חלב" אינו אלא אסמכתא (שם עד א). ומודה ריש לקיש שאסור מדרבנן (שם עג ב).
הלכה כרבי יוחנן (רמב"ם שביתת עשור פ"ב ה"ג ומאכלות אסורות פ"ג ה"ו ועוד מקומות).
בטעם שלדעת ר' יוחנן צריך הן את הרבוי מ"כל חלב" והן את הסברא של "חזי לאצטרופי", ביארו התוספות (יומא שם ד"ה כיון) ותוספות הרא"ש (שם) שאיסור חצי שיעור אמנם נלמד מ"כל חלב", אלא שלולא הטעם שראוי להצטרף לא היינו מפרשים שהרבוי בא לאסור חצי שיעור, אלא לרבות דבר אחר. והריטב"א (יומא שם) והר"ן (על הרי"ף שבועות כב א) פירשו שר' יוחנן אמר את הטעם "חזי לאצטרופי" כדי לפרש טעם הכתוב, ולכן למדים כל האיסורים מחלב - ואין אומרים גזירת הכתוב היא בחלב בלבד (משנה למלך חמץ פ"א ה"ז בדעת הר"ן) או באיסורים שיש בהם כרת בלבד (תוס' יום הכפורים שם) - שכיון שלא אסר הכתוב חצי שיעור בחלב אלא לפי שחזי לאצטרופי, אף בכל האיסורים כן (ר"ן שם).
חצי שיעור שאינו חזי לאצטרופי, נחלקו בו ראשונים ואחרונים:
(א) יש סוברים שאינו אסור מן התורה (ריב"ש סי' רפח; פמ"ג יו"ד סי' סה במשבצות זהב ס"ק ד,ועוד). כגון שנשבע שלא יאכל פירות מסויימים ונאכלו מקצתם ולא נשאר מהם אלא פחות מכשיעור, מותר לאכלם אף לסוברים שחצי שיעור בשבועה אסור מן התורה (שו"ת רבי עקיבא איגר סי' קנד; חידושי חתם סופר שבועות כב ב ובח א). וכן האוכל חצי שיעור בסוף יום הכפורים, או שעשה חצי שיעור מלאכת שבת בסוף היום, ואין שהות ביום כדי להשלים לכשיעור - אין איסורו מן התורה, לפי שאינו חזי לאצטרופי (צל"ח פסחים מז א; נודע ביהודה תנינא או"ח סי' נג; שו"ת חת"ס ח"ו סי' סה ובחידושיו פסחים כא ב; שו"ת רע"א שם, ועוד).
(ב) ויש סוברים שחצי שיעור אסור מן התורה אף כשאינו חזי לאצטרופי (אבני מילואים שו"ת סי' יד ד"ה עוד;חתם סופר סוגיות סי' מג). ולכן אף חצי שיעור ביום הכפורים בסוף היום אסור מן התורה (אב"מ שם), לפי שאין צריך חזי לאצטרופי כל עיקר, שאין דורשים טעם הכתוב ("טעמא-דקרא") (שדי חמד כללים מערכת ח סי' י).
(ג) ויש שכתבו שהדבר תלוי בגדר חזי לאצטרופי שאמרו - שאם הוא סיבת האיסור, כשאינו ראוי להצטרף מותר; אבל אם אינו אלא הוכחה שיש שם איסור אף בפחות מכשיעור, אין צריך שיהיה ראוי לצירוף בפועל (קובץ שמועות חולין אות מה).
(ד) ויש שכתבו שהדבר תלוי במחלוקת הראשונים שהובאה למעלה: לפי התוספות שסוברים שעיקר טעמו של ר' יוחנן הוא מן הלימוד "כל חלב", אף על פי שאינו חזי לאצטרופי, אסור; ולפי הר"ן הסובר שלר' יוחנן "חזי לאצטרופי" הוא טעם הכתוב, אינו אסור מן התורה אלא כשראוי להצטרף (ברית יעקב או"ח סי' ג).
במצוות עשה. מצוה שנאמר בה שיעור, ועשה פחות משיעורה, יש סוברים שלא עשה כלום (משנה למלך חמץ פ"א ה"ז; בני חיי תעה; שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' יח; ס' יהושע סי' כד; חקרי לב או"ח סי' צ, רי"ט אלגזי בקהלת יעקב תוספות דרבנן אות קלז; ברוך טעם שער תערובת פ"ב דין ט, ועוד). לפיכך, אם אין לו אלא פחות מכשיעור, כגון שיש לו מצה פחות מכזית, אינו זקוק לאכלה (שבות יעקב שם; רי"ט אלגזי שם), שלא למדו מ"כל חלב" אלא חצי שיעור באיסורים, ולא חצי שיעור במצוה (ברוך טעם שם).
ויש שכתבו שמכל מקום מדרבנן מצוה לאכול, שלא תשתכח תורת המצוה (מחזיק ברכה סי' תעה לדעה זו).
ויש חולקים וסברים שכשם שחצי שיעור באיסורים אסור מן התורה, כך חצי שיעור במצוות יש בו קצת מצוה מן התורה (מחזיק ברכה שם וכ"כ בעין זוכר [להחיד"א] מערכת ה לח; רי"ט אלגזי הלכות בכורות פ"ה סוף אות פא; שו"ת בנין עולם או"ח סי' יט, ועוד). ואם אין לו אלא פחות מכשיעור, חייב מן התורה לאכלו (מחזיק ברכה שם ועין זוכר שם וריטב"א בכורות שם). לדעה זו יש אחרונים שכתבו שחצי שיעור ממצות עשה דוחה חצי שיעור ממצות לא תעשה (בנין עולם שם; חק"ל שם; כלי חמדה פקודי אות ד).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
