ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
דם שיוצא מבין השניים או מטפטף מן האצבע - האם מותר למוצצו?
מוצרים העשויים מדם לאחר עיבודו - האם מותרים באכילה?
איסורו וחיובו. בהרבה מקומות הזהירה התורה על הדם וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ (ויקרא ג יז; וכאן), ועוד (ויקרא יז יב; שם יד; דברים יב טז; שם כג-כד). במנין המצוות לא נמנו אלא בלאו אחד, אף על פי שנכפלה האזהרה כמה פעמים (ספר המצוות לא תעשה קפד; סמ"ג לאוין קלז; החינוך מצוה קמח), לפי שלא נאמרו כל חמשה הלאוין אלא לאסור אותו בכל האופנים: אחד לדם חולין, ואחד לדם קדשים, ואחד לדם כסוי, ואחד לדם האברים, ואחד לדם התמצית (רבא בכריתות ד ב).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
52 - אשם תלוי
53 - איסור אכילת דם
54 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- תזריע
טען עוד
בעלי החיים.אין חייבים משום דם אלא על דם בהמה חיה ועוף, בין טמאים ובין טהורים (משנה כריתות כ ב; רמב"ם מאכלות אסורות פ"ו ה"א), שנאמר: וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה (ויקרא ז כו), וחיה בכלל בהמה (רמב"ם שם). אבל דם אדם, דם שרצים, דם דגים ודם חגבים - אין חייבים עליהם מן התורה (ברייתא כריתות שם; רמב"ם שם). בתנא דבי אליהו אמרו, שדם אדם אסור מן התורה (תנד"א רבא פט"ו, עי"ש הטעם). דם אדם, אף לסוברים שמותר מן התורה, מכל מקום אסור מדברי סופרים (רמב"ם פ"ו ה"ב). ואינו אסור אלא כשהדם פירש מן האדם בכלי או על גבי פרוסת לחם וכיוצא בו. ולפיכך, דם שעל גבי לחם - שנשך בפת ומצא עליה דם השניים (רמב"ם שם; רש"י כריתות ס א) - גורר הדם ואוכל הפת; ושל בין השניים, מוצצו ובולעו ואינו חושש (כריתות כא ב; רמב"ם פ"ו ה"ב; טור ושולחן ערוך סו י). שלא אסרו אלא משום מראית העין, שנראה כדם בהמה, ויבאו לומר דם בהמה אכל, ובין השניים אין רואה (רש"י כריתות ס א; טוש"ע שם).
היה דם מטפטף מאצבעו, צידדו התוספות (כריתות כא ב דכוותה) לומר שמכיון שנראה שהוא בא מן האדם מותר; ולא אסרו כשפירש, אלא מפני שאינו ידוע וניכר שהוא דם האדם. וכן צידדו ההפלאה (כתובות ס א) והנחל אשכול (ח"ג סי' כה אות יט) להתיר למצוץ דם האצבע, וכן לבלוע דם מציצה של מילה. אבל תוספות הרא"ש (מובא בשיטה מקובצת שם בחידושים שבסוף המסכתא) והדמשק אליעזר (מובא בכנסת הגדולה סי' סו בהגהות בית יוסף) נטו לאסור.
אף דם דגים, שמותר מן התורה , אסרוהו חכמים אם הוא מכונס במקום אחד, כגון שאספו בכלי, משום מראית העין. ולפיכך, אם ניכר שהוא מדגים, כגון שיש בדם קשקשים מן הדג, מותר (כריתות כא ב וכפירוש רש"י שם וראב"ד בהשגות פ"ו ה"א; טוש"ע שם, ועי' ברמב"ם שם שמפרש באופן אחר).
דם שבישלו ושמילחו. דם שבישלו - אמר זעירי אמר ר' חנינא: אינו עובר עליו (מנחות כא א), שלא חייבה תורה אלא על דם הראוי לכפרה, שנאמר: וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר וגו' עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם (ויקרא יז יא-יב) ודם קדשים שבישלו אינו ראוי לכפרה ויצא מתורת דם (רש"י שם). והרא"ה (בבדק הבית שער ג בית ג) הוסיף, שמכיון שבישלו, נתעברה צורתו ויצא מכלל דם.
וכן אמר רב יהודה אמר זעירי: דם שמלחו אינו עובר עליו (גמרא שם), שמליח הרי הוא כרותח (רש"י שם); וכיון שמלחו, יצא מתורת דם ואינו ראוי לכפרה (גמ' שם לענין דם קרבן).
דם שנשתנה.המוש"ק (MUSKAT או BISAM, ועי' רמב"ן על התורה שמות ל כג שיש אומרים שהוא המור שבסממני הקטורת, וכן הוא בטור אורח חיים סי' רטז) - לפי הסוברים שהוא ממין דם שבחיה ידועה שנצרר ונתייבש (עי' בערוך ע' משק) - נחלקו בו אם אסור משום דם:
(א) יש סוברים שאסור באכילה משום כך (תלמידי רבנו יונה ברכות פ"ו בשם רבנו מאיר הלוי; רא"ש שם סי' לה בשם הרז"ה; טור או"ח רטז בשם רמ"ה; מגן אברהם שם ס"ק ג). ואף על פי שנתייבש ויצא מתורת דם, אנו הולכים אחרי תחילתו, כפי שהיה קודם לכן, שכן גם בחלב אמרו חכמים דם נעכר ונעשה חלב, ואף על פי כן הוצרכו ללימוד מיוחד בתורה שהחלב מותר (מג"א שם על פי בכורות ו ב).
(ב) ויש חולקים וסוברים שמותר. ואף על פי שתחילתו היה דם, הולכים אחר מה שהוא עכשיו, וכפרש בעלמא הוא (תר"י ורא"ש וטור שם בשם ה"ר יונה; ט"ז שם ס"ק ב ע"פ חולין קטז ב בחלב טרפה במעי כשרה כשנקרש; שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תתקט, ועי' דרכי תשובה יו"ד סו ס"ק ו מכמה אחרונים שחלק מהם אוסרים וחלק מתירים).
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הנאה ממעשה שבת
עבודה שאין לה סוף
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
