ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
האם תלמיד חכם צריך התראה אף על פי שיודע האיסור?
עבר העבירה כמה דקות אחרי ההתראה - האם יכול לטעון ששכח את ההתראה?
דין התראה ומקורה. חייבי מיתת בית דין אין ממיתים אותם אלא על פי עדים והתראה (תוספתא סנהדרין פי"א ה"א וברייתא בבלי שם ח ב ופ ב; רמב"ם יסודי התורה פ"ה ה"ד ואיסורי ביאה פ"א ה"ג). וכן חייבי מלקיות אין מלקים אותם אלא על פי עדים והתראה (רמב"ם שם ושם וסנהדרין פט"ז ה"ד). לא נאמרה התראה אלא לעונש שבידי אדם, כגון מיתת בית דין או מלקות; אבל עונש שבידי שמים, כגון כרת או מיתה בידי שמים, אין צריך התראה (עי' סנהדרין מ ב ועי' השגות הראב"ד מילה פ"א ה"ב), שלשמים גלוי הוא אם שוגג הוא או מזיד (רש"י סנהדרין שם ד"ה אלא).
אחד המקורות להתראה מן התורה הוא ממה שנאמר כאן: וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים - ולא נאמר שקישש עצים, אלא מקושש, שלאחר שראוהו ומצאוהו היה מקושש (רש"י) - שהתרו בו ועדיין הוא מקושש. מכאן שצריכים התראה לסקילה (דבי רבי ישמעאל סנהדרין מא א וגמרא שם).
בתלמיד חכם. לא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד (סנהדרין ח ב; רמב"ם איסורי ביאה פ"א ה"ג וסנהדרין פי"ב ה"ב ועי"ש במגיד משנה לאיסורי ביאה ובכסף משנה לסנהדרין שזה לדברי הכל), שלא יוכל לומר סבור הייתי שמותר (רש"י סנהדרין שם ד"ה אלא; רמ"ה שם). לפיכך סובר רבי יוסי בר יהודה, שחבר - תלמיד חכם, היודע שדבר זה אסור (עי' תוס' רי"ד קדושין עז ב, ונראה מדבריו שיובאו להלן שאין צריך שידע אלא איסור זה בלבד) - אין צריך התראה (סנהדרין שם). אמנם כתבו רבנו יונה, רמ"ה (סנהדרין שם) וריטב"א (מכות ו ב) שמכל מקום צריך להודיע לו שהחפץ הוא של איסור, כגון שהיא אשת איש או שזה חֵלֶב או שהיום שבת. וכן סובר רבי יוסי בר יהודה מטעם זה, שהשונא שהרג את חברו נהרג בלא התראה, מפני שהוא כמותרה עליו ועובר על התראה, שוודאי לדעת הרגו (מכות ט ב). חכמים חולקים וסוברים שאף החבר צריך התראה (סנהדרין שם).
הלכה כחכמים, שאחד תלמיד חכם ואחד עם הארץ צריך התראה, שמא שוגג היה (רמב"ם איסורי ביאה שם וסנהדרין שם); כי אף על פי שהוא חכם ויודע שדבר זה אסור לעשותו ומתחייב עליו מיתה או מלקות, מכל מקום יכול לומר שכחתי בשעת המעשה או טעיתי, וכן כל כיוצא בזה. הלכך, לסלק כל טעות צריך התראה (רדב"ז על הרמב"ם סנהדרין שם). והמגיד משנה (איסורי ביאה שם) והכסף משנה (סנהדרין שם) ביארו שלא ניתנה התראה אלא להבחין המעשה אם נעשה בשלמות כוונה ומחשבה או אם הוא שוגג בשום דבר, כגון שלא ידע שזו היא ערוה או שחתיכה זו חֵלֶב או שהיום שבת. וכתבו קצות החושן (סי' כח ס"ק ח) והשואל ומשיב (מהדורא תנינא ח"א סי' פד) שהוא חידוש שחידשה התורה בהתראה - להבחין בבירור בין שוגג למזיד. לפיכך כתבו התוספות (סנהדרין מ ב ד"ה מנין) שמה שהוצרכו ללמוד התראה מן התורה, הוא בחבר, לסוברים שחבר צריך התראה, שבשאינו חבר הרי לא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד.
זמן עשיית העברה. אינו חייב עד שיעשה את העברה תיכף להתראה בתוך כדי דיבור - זמן אמירת שלום עליך רבי, ויש מוסיפים ומורי - אבל אחר כדי דיבור צריך התראה אחרת (רמב"ם סנהדרין פי"ב ה"ב ע"פ סנהדרין מ ב). שאם שהה לאחר ההתראה יותר מכדי דיבור, יש לומר שכבר שכח ההתראה (רש"י סנהדרין מ ב; רמב"ן בהשגות לספר המצוות שורש ט ע"פ כתובות לג א). והוא הדין בחייב מלקיות (תוס' יום טוב מכות פ"ג מ"ז ע"פ הרמב"ם בכמה מקומות). ואף על פי שבמקום שקרוב הדבר אין לחשוש לשכחה (עי' ר"ן שבועות פ"ז בשם הרשב"א בענין חשוד), כתב קצות החושן (שם) שגם זה חידוש הוא בהתראה, שצריכים הבחנה גמורה בין שוגג למזיד. וגם לחידוש זה כתבו התוספות (סנהדרין שם) שהוצרכו ללמוד התראה מן התורה. מדברי התוספות רי"ד (קדושין עז ב) נראה שלרבי יוסי בר יהודה, הסובר שחבר אין צריך התראה לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד, גם באינו חבר אין צריך שיעשה העברה תוך כדי דיבור להתראה; שכיון שהתרו בו ויודע שדבר זה אסור וחייב עליו, הרי הוא כחבר (כן כתב בהגהות לחמרא וחיי ובהגהות מהר"ץ חיות סנהדרין שם).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
60 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית-קרבן פסח בטומאה
61 - התראה לעונש
62 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית טבל
טען עוד
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
