ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
האם תלמיד חכם צריך התראה אף על פי שיודע האיסור?
עבר העבירה כמה דקות אחרי ההתראה - האם יכול לטעון ששכח את ההתראה?
דין התראה ומקורה. חייבי מיתת בית דין אין ממיתים אותם אלא על פי עדים והתראה (תוספתא סנהדרין פי"א ה"א וברייתא בבלי שם ח ב ופ ב; רמב"ם יסודי התורה פ"ה ה"ד ואיסורי ביאה פ"א ה"ג). וכן חייבי מלקיות אין מלקים אותם אלא על פי עדים והתראה (רמב"ם שם ושם וסנהדרין פט"ז ה"ד). לא נאמרה התראה אלא לעונש שבידי אדם, כגון מיתת בית דין או מלקות; אבל עונש שבידי שמים, כגון כרת או מיתה בידי שמים, אין צריך התראה (עי' סנהדרין מ ב ועי' השגות הראב"ד מילה פ"א ה"ב), שלשמים גלוי הוא אם שוגג הוא או מזיד (רש"י סנהדרין שם ד"ה אלא).
אחד המקורות להתראה מן התורה הוא ממה שנאמר כאן: וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים - ולא נאמר שקישש עצים, אלא מקושש, שלאחר שראוהו ומצאוהו היה מקושש (רש"י) - שהתרו בו ועדיין הוא מקושש. מכאן שצריכים התראה לסקילה (דבי רבי ישמעאל סנהדרין מא א וגמרא שם).
בתלמיד חכם. לא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד (סנהדרין ח ב; רמב"ם איסורי ביאה פ"א ה"ג וסנהדרין פי"ב ה"ב ועי"ש במגיד משנה לאיסורי ביאה ובכסף משנה לסנהדרין שזה לדברי הכל), שלא יוכל לומר סבור הייתי שמותר (רש"י סנהדרין שם ד"ה אלא; רמ"ה שם). לפיכך סובר רבי יוסי בר יהודה, שחבר - תלמיד חכם, היודע שדבר זה אסור (עי' תוס' רי"ד קדושין עז ב, ונראה מדבריו שיובאו להלן שאין צריך שידע אלא איסור זה בלבד) - אין צריך התראה (סנהדרין שם). אמנם כתבו רבנו יונה, רמ"ה (סנהדרין שם) וריטב"א (מכות ו ב) שמכל מקום צריך להודיע לו שהחפץ הוא של איסור, כגון שהיא אשת איש או שזה חֵלֶב או שהיום שבת. וכן סובר רבי יוסי בר יהודה מטעם זה, שהשונא שהרג את חברו נהרג בלא התראה, מפני שהוא כמותרה עליו ועובר על התראה, שוודאי לדעת הרגו (מכות ט ב). חכמים חולקים וסוברים שאף החבר צריך התראה (סנהדרין שם).
הלכה כחכמים, שאחד תלמיד חכם ואחד עם הארץ צריך התראה, שמא שוגג היה (רמב"ם איסורי ביאה שם וסנהדרין שם); כי אף על פי שהוא חכם ויודע שדבר זה אסור לעשותו ומתחייב עליו מיתה או מלקות, מכל מקום יכול לומר שכחתי בשעת המעשה או טעיתי, וכן כל כיוצא בזה. הלכך, לסלק כל טעות צריך התראה (רדב"ז על הרמב"ם סנהדרין שם). והמגיד משנה (איסורי ביאה שם) והכסף משנה (סנהדרין שם) ביארו שלא ניתנה התראה אלא להבחין המעשה אם נעשה בשלמות כוונה ומחשבה או אם הוא שוגג בשום דבר, כגון שלא ידע שזו היא ערוה או שחתיכה זו חֵלֶב או שהיום שבת. וכתבו קצות החושן (סי' כח ס"ק ח) והשואל ומשיב (מהדורא תנינא ח"א סי' פד) שהוא חידוש שחידשה התורה בהתראה - להבחין בבירור בין שוגג למזיד. לפיכך כתבו התוספות (סנהדרין מ ב ד"ה מנין) שמה שהוצרכו ללמוד התראה מן התורה, הוא בחבר, לסוברים שחבר צריך התראה, שבשאינו חבר הרי לא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד.
זמן עשיית העברה. אינו חייב עד שיעשה את העברה תיכף להתראה בתוך כדי דיבור - זמן אמירת שלום עליך רבי, ויש מוסיפים ומורי - אבל אחר כדי דיבור צריך התראה אחרת (רמב"ם סנהדרין פי"ב ה"ב ע"פ סנהדרין מ ב). שאם שהה לאחר ההתראה יותר מכדי דיבור, יש לומר שכבר שכח ההתראה (רש"י סנהדרין מ ב; רמב"ן בהשגות לספר המצוות שורש ט ע"פ כתובות לג א). והוא הדין בחייב מלקיות (תוס' יום טוב מכות פ"ג מ"ז ע"פ הרמב"ם בכמה מקומות). ואף על פי שבמקום שקרוב הדבר אין לחשוש לשכחה (עי' ר"ן שבועות פ"ז בשם הרשב"א בענין חשוד), כתב קצות החושן (שם) שגם זה חידוש הוא בהתראה, שצריכים הבחנה גמורה בין שוגג למזיד. וגם לחידוש זה כתבו התוספות (סנהדרין שם) שהוצרכו ללמוד התראה מן התורה. מדברי התוספות רי"ד (קדושין עז ב) נראה שלרבי יוסי בר יהודה, הסובר שחבר אין צריך התראה לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד, גם באינו חבר אין צריך שיעשה העברה תוך כדי דיבור להתראה; שכיון שהתרו בו ויודע שדבר זה אסור וחייב עליו, הרי הוא כחבר (כן כתב בהגהות לחמרא וחיי ובהגהות מהר"ץ חיות סנהדרין שם).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
60 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית-קרבן פסח בטומאה
61 - התראה לעונש
62 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית טבל
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
