ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים רביבים

ציצית בבגד סינתטי

הסגולה פועמת בכל ישראל אף כשרחוקים מתורה ומצוות * מצוות יישוב הארץ שקולה כנגד כל המצוות, ומובן מדוע * בעבר נחלקו הפוסקים אם בגד מבד סינתטי חייב בציצית ואם יש לברך על ציצית כזאת, אך כיום בגדים אלו נפוצים אף יותר מבגדים מבד טבעי, ואין ספק כי יש להטיל בהם ציצית ולברך עליה * גם הציציות המחולקות לחיילי צה"ל כשרות לברכה ללא ספק * בנוגע לציצית מבד רשת רבים הסתפקו, ונכון שלא לברך עליה
לחץ להקדשת שיעור זה
מהי סגולת ישראל
בחנוכה כתבתי מאמר על סגולת ישראל, שביאר מרן הרב קוק (אורות התחיה סג) שהיא השמן הטהור שמצאו החשמונאים במקדש שהגויים לא שלטו בו, ומכוחה צמחה הגאולה אז ותצמח גם היום. וסגולה זו באה לידי ביטוי גם אצל יהודים שטועים במעשיהם ובדעותיהם, כל זמן שהם חפצים באופן כללי בטובת ישראל ובתיקון העולם. וביארתי שסגולה זו באה לידי ביטוי "בשאיפה העמוקה לדרוש צדק ואמת, ולהוסיף טובה וברכה לעולם, ולהמשיך ולהתעלות בזה עד אין קץ... גם יהודים בני ימינו, מדענים ופעילים לתיקון החברה, שעיקר מגמתם לתרום לרווחת האנושות, הולכים בזה בדרך האבות".

דברי פרופ' סייבין
כהשלמה לכך שלח לי הרב מרדכי גרינברג שליט"א, ראש ישיבת כרם ביבנה, שני ציטוטים שמביעים רעיון זה. האחד הוא ריאיון עיתונאי שקיים רפאל בשן עם פרופ' סייבין, שמיגר את מחלת הפוליו באמצעות הנסיוב שפיתח וזכה על כך בפרס נובל. פרופ' סייבין לא היה קשור לתורה, ונראה שאף היה נשוי לגויה. הוא אמר שמעולם לא טעה בזהותם של המדענים היהודים בכנסים מדעיים בינלאומיים, וזאת על פי נכונותם להיחלץ לעזרה בבקשות התנדבות לפרויקטים של סיוע למדינות ולחברות נחשלות. היהודים תמיד היו הראשונים והמרובים מכל המדענים. עד כאן דבריו. כמה מפליא: כל עוד הזהות היהודית נשמרת, גם הרצון להיחלץ לסיוע נשמר!

דברי פרויד
הציטוט השני הוא מדברי הפסיכולוג היהודי הנודע זיגמונד פרויד. בהקדמתו לתרגום ספרו 'טוטם וטאבו' לעברית, כתב פרויד על עצמו: "איש מקוראי ספר זה לא יוכל להעמיד את עצמו בנקל במצבו הנפשי של המחבר, שאינו יודע כלל את שפת כתבי הקודש, שהוא זר לגמרי לדת אבותיו כמו לכל דת אחרת, שאינו יכול לקחת חלק באידיאלים לאומיים. ועם זאת הוא מעולם לא הכחיש את השתייכותו לעמו, אשר חש את עצמיותו כיהודי ואיננו מבקש שתהיה אחרת. אילו שאלוהו: מה עוד יהודי בך, אם ויתרת על כל השותפויות האלה עם בני עמך? היה משיב: עוד הרבה מאוד. מן הסתם – העיקר. אך את הדבר המהותי הזה לא יכול היה היום לנסח בבהירות. הדבר הזה יהיה בוודאי ניתן להכרה מדעית ביום מן הימים".
פרויד, המעמיק הגדול בהכרת הנפש האנושית, סבור שהזהות היהודית היא אולי המרכיב העיקרי באישיותו, אבל אינו מסוגל לנסח את מהותה, ויחד עם זה הוא מאמין שאי אפשר להתעלם מהמקום המרכזי של הזהות היהודית, ושמן הסתם בעתיד היא תיחקר ותקבל הגדרה מדעית.

דברי מנהיג 'אגודה' על ערך מצוות יישוב הארץ
בשבועות שלפני חנוכה כתבתי על ערך המצוות הכלליות, ובכללן מצוות יישוב הארץ ומצוות השירות בצבא, שמעמדן מעל ומעבר למצוות הפרטיות, וכפי שגם חכמים אמרו על מצוות יישוב הארץ שהיא שקולה כנגד כל המצוות, וכן מלחמת מצווה להצלת ישראל מיד צר שקולה כנגד כל המצוות.
גם בהקשר לכך זכיתי לתגובה מחכימה מהרב מרדכי גרינברג שליט"א, ובה דברים שכתב מנהיג 'אגודת ישראל' בשנות הקמת המדינה, הרב יצחק מאיר לוין, שהיה שר הסעד הראשון בממשלה הראשונה וגיסו של האדמו"ר מגור דאז. הוא פנה במכתב לרבני 'אגודה', וכך כתב: "עשינו שגיאה גדולה שהחשבנו את בניין ויישוב ארץ ישראל כמצווה אחרת רגילה, ולא שמנו לב שארץ ישראל היא לב כל היהדות, וכל פזורי ישראל מכל קצווי תבל נקבצים ומתרכזים בה... ורק אנחנו הזנחנו מטרופולין של מלך ולא עשינו המאמצים הראויים והדרושים להחדיר רוח רעיון 'אגודת ישראל' בארץ ישראל. באותה המידה הדרושה לא הבינונו שעיקר השפעת 'אגודת ישראל' צריכה ומוכרחת להתרכז בארץ ישראל... ושזו תהיה אבוקת האור להאיר את כל הגולה כולה... יש הרושם כאילו השלמנו עם הרעיון כי בניין ארץ ישראל הוא תפקיד הציונים וה'מזרחים', ו'אגודת ישראל' יש לה רק תפקיד כעין חברה לחיזוק הדת וכדומה" (עת לעשות להצלת ישראל, חיים שלם, תשס"ז, עמ' 35).

חשיבותה הקיומית של מצוות יישוב הארץ
ראוי להוסיף שבעת שהתחילו העליות החדשות לארץ, לפני כמאה ושלושים שנה, גודלו של העם היהודי היה שווה לגודל העם הערבי, כלומר יהודי העולם כולו מנו קרוב ל-11 מיליון נפש, וגם ערביי העולם, ממרוקו ועד עיראק, כל דוברי הערבית, מנו כ-11 מיליונים. בזכות השגשוג הכלכלי בכל העולם, העם הערבי גדל והתרבה ליותר מ-400 מיליון, ואילו בני עמנו שלא עלו לארץ בהמוניהם ועברו רדיפות קשות, מהפיכה קומוניסטית, שואה והתבוללות, מונים היום כ-14 מיליון יהודים מוכרים, ואולי עוד מספר דומה של יהודים שמחמת הרדיפות הסתירו את יהדותם עד שכמעט נשכחה מהם. לו היינו זוכים לקיים את המצווה ששקולה כנגד כל המצוות, וכעת אפשר גם להבין מדוע, היינו עולים לארץ ומיישבים אותה וזוכים להיות כיום עם גדול ורב במדינת ישראל שמשני עברי הירדן ומצבנו הלאומי, הדתי והביטחוני היה לאין שיעור טוב מאשר כיום. זאת ועוד, כל מה שיש לנו היום הוא בזכות אלה שעלו לארץ במסירות וקיימו את המצווה.

דין ציצית מחומר סינתטי שמחלקים בצבא
שאלה: שמעתי שיש בעיות לגבי הציציות שמחלקים בצבא, מפני שהן מחומר סינתטי. האם להלכה הן כשרות, והאם אפשר לברך עליהן?
תשובה: נתחיל מהיסודות: כל בגד שיש לו ארבע כנפות חייב בציצית. אומנם יש סוברים שרק בגד מצמר או פשתים חייב מהתורה, ושאר הבגדים מדברי חכמים (רי"ף, רמב"ם ושו"ע ט, א), ויש אומרים שכל הבגדים חייבים מהתורה (תוספות, רא"ש ורמ"א). בכל אופן, בין שהחיוב מהתורה ובין שמדברי חכמים, חובה להטיל ציציות בבגד מכל סוג שהוא ומברכים על לבישתו.

בגד סינתטי
אומנם בגד עור פטור מציצית, מפני שאינו נעשה על ידי אריגה כדרך הבגדים אלא עשוי ממשטח אחד (שו"ע י, ד; לבוש, שועה"ר). וכן יריעת ניילון שמכינים ממנה סינר או מעטה להגן על פועלים בעבודתם פטורה מציצית.
יש אומרים שגם בגד שעשוי מחוטים סינתטיים פטור מציצית, הואיל והיה אפשר לעשות אותו כיציקה אחת כמו עור (מהר"י שטייף כח; אג"מ או"ח ב, א). אולם לדעת רוב האחרונים יש הבדל בין בגד עור לבגד מחוטים סינתטיים. העור מטבעו אינו עשוי כבגד, כי אין בו חוטים, ולכן הוא פטור מציצית. אבל כאשר עושים בגד מחוטים סינתטיים, הוא חייב בציצית (הר צבי א, ט). אלא שלעניין ברכה היו שחששו, ומחמת הספק הורו שלא לברך על ציצית שבבגד זה (ציץ אליעזר יב, ג; אול"צ ב, ג).
אולם לדעת רוב הפוסקים יש לברך על ציצית שהוטלה בבגד מחומרים סינתטיים (רש"ז אוירבך זצ"ל בשאלת שלמה ג, טז; הרב אליהו זצ"ל במאמר מרדכי ימות החול ז, סז-סח; הרב נחום רבינוביץ שליט"א במלומדי מלחמה קיב, והעיד שכך סבר גם הרב הנקין זצ"ל).

בגד סינתטי הפך לבגד הרווח
קל וחומר כיום שיש לברך על ציצית שהוטלה על בגד סינתטי, שכן במשך עשרות השנים שעברו מאז החל הדיון על בגד מחוטים סינתטיים ייצור החוטים הסינתטיים השתכלל מאוד. בעבר הם היו מאיכות גרועה, לא חיממו היטב בחורף וגרמו להזעה בקיץ, ורק מפני מחירם הנמוך השתמשו בהם להכנת בגדים זולים. אולם בינתיים איכותם השתפרה להפליא, וכיום מכינים מהם בגדים איכותיים, שלעיתים אף נחשבים טובים מבגדים מחוטים טבעיים. בפועל, כאשר התחילו הדיונים על בגד סינתטי רק אחוזים בודדים מהבגדים יוצרו מחומרים סינתטיים, והם היו ניכרים לרעה משאר הבגדים. אולם כיום יותר מ-70 אחוזים מהחוטים המיוצרים בעולם עשויים מחומרים סינתטיים, ורוב הבגדים המיוצרים בעולם עשויים מחומרים סינתטיים, כך שסתם בגד כיום הוא מחומר סינתטי. לכן בגד שעשוי מחוטים סינתטיים נחשב כבגד לכל דבר, ואין ספק שיש לברך על ציצית שהוטלה בו.

הציציות בצבא
רוב הציציות שמחלקים כיום בצבא הם מבד דרייפיט, שהוא בד סינתטי ארוג בטכנולוגיה מיוחדת, המשמש להכנת בגדים לפעילות ספורט, שיתרונם העיקרי שהם מאווררים ומנדפים את הזיעה ולכן הם נוחים ונעימים לחיילים, והם משמשים להם כגופייה וכטלית קטן כאחד.
ציציות אלו הגיעו לצבא בעזרת הרב ידידיה אטלס (רב צבאי במיל'). במבצע עמוד ענן שהו החיילים ימים ארוכים בשטח בלי יכולת לכבס או להחליף את הבגדים, הזיעה איכלה את הציציות והצבא נאלץ להוציא משימוש 10,000 ציציות. אז הועלתה היוזמה לייצר טליתות קטנות מבד דרייפיט.
בכל אופן, טליתות אלה כשרות לברכה בלא ספק. כמו כן מחלקים בצבא גם טליתות מבד כותנה, ומובן שגם לגביהן אין ספק.

טלית רשת
בחנויות לתשמישי קדושה נמכר סוג נוסף של טלית קטן, שעשויה מרשת חוטים סינתטית יצוקה. ייתכן שבעבר הרחוק חילקו טליתות כאלה בצבא, אבל לפחות עשרים שנה כבר אין מחלקים אותן בצבא.
לגבי טליתות רשת אלה התעורר ספק גדול יותר, הואיל ואינן עשויות כשאר בגדים שארוגים מחוטים, אלא מחוטים יצוקים. ואומנם בשו"ת אז נדברו (ז, נב) סבר שיש לברך עליהן, הואיל ובפועל הן עשויות כבגד שיש לו חוטים. וכן דעת הרב רבינוביץ שליט"א. ואף שסברתם נראית, מכיוון שרבים הסתפקו בדינן, למעשה נכון שלא לברך עליהן. וכך כתבתי בפניני הלכה ליקוטים א' ח, ו.
לתגובות: ravmel@gmail.com

מתוך העיתון בשבע
עוד בנושא רביבים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il